נאו-אימפרסיוניזם (Neo Impressionism)
פיתוח האימפרסיוניזם בשלהי המאה התשע- עשרה על ידי שכלול הנחת כתמי הצבע הטהור בנקודות קטנות ועדינות על הבד, ובהתבסס על חקר מדעי של האפקטים האופטיים הנוצרים מכך. עם האמנים הנאו אימפרסיוניסטים נמנים ג'ורג' סרה, פול סינייאק וקמיל פיסארו. שיטת העבודה שלהם מכונה גם פואנטיליזם או דיביזיוניזם.
נאו-גותיקה (Neogothic)
מונח המאפיין את תופעת התחייה של הסגנון הגותי (רווח ברחבי אירופה במאות השלוש- עשרה והארבע-עשרה באדריכלות, בציור בפיסול ובאומנויות). רווחה בעיקר באנגליה ובארצות הברית ממחצית המאה השמונה-עשרה ועד מחצית המאה התשע-עשרה. הסגנון הגותי יושם על כל סממניו בכל סוגי הבניינים - מבני ציבור ובניינים פרטיים - ובאומנויות: הפרופורציות המוארכות, וסגנון העיטורים המחודד והעמוס בפרטים. לדוגמה, בניין הפרלמנט של לונדון, שתוכנן על ידי צ'רלס ברי ואוגוסטוס פוג'ין ובנייתו הושלמה בשנת 1860.
נאו-דאדא (Neo-Dada)
מונח שטבעו כמה אמנים בשנות החמישים המאוחרות של המאה העשרים על מנת לאפיין את עבודותיהם שאותן הם ראו כמחיות רעיונות של קבוצות הדאדא שרווחו באירופה בשנות העשרים. עם אמנים אלה האמנים האמריקאים ג'ספר ג'ונס ורוברט ראושנברג.
נאו-פלסטיציזם (Neoplasticism)
מצרפתית, "דרך חדשה למתן צורה (עיצוב)". תאוריה באמנות שנוסחה על ידי האמן פייט מונדריאן ועמדה בבסיס הציור שלו ושל אמנים אחרים מקבוצת הדה-סטיל, כמו תיאו ואן דוסברג, בין השנים 1920-1912. תאוריה זו דגלה באמנות מופשטת המנותקת כליל מעולם התופעות, כוללת קומפוזיציות של זוויות ישרות בקווים אנכיים ומאוזנים וצבעי יסוד - לבן, שחור ואפור, ומקיימת איזון, שיווי-משקל וצמצום בצורות.
נאו-קלסיציזם (נאו קלאסיקה) (Neo Classic)
סגנון האמנות, האדריכלות והאמנויות שרווח באירופה ובארצות הברית בין השנים 1770 עד 1830 לערך. מקורו של הסגנון בעניין הנלהב שגילו יוצרים והוגי דעות בתרבות הקלסית היוונית-רומית, והוא היווה ביטוי לדחייה של הסגנון העמוס בעיטורים של הרוקוקו. הסגנון מאופיין בערכים חזותיים של איזון, בהירות ואיפוק. הצייר ז'אק-לואי דוויד הוא הנציג המובהק של הנאו-קלסיציזם בתקופה ובנסיבות שלאחר המהפכה הצרפתית. המונח משמש בהרחבה לתאר כל ביטוי של חזרה למקורות הקלסיים.
נאו-רומנטיקה (Neo Romntic)
ראה רומנטיציזם.
נטורליזם (Naturalism)
מגמה אמנותית שרווחה ברחבי אירופה במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה, והתרכזה בעיקר בתיאור של נושאים מחיי היומיום. למגמה אמנותית זו הייתה מקבילה בספרות של אמיל זולה והאחים גונקור. עם אמני הנטורליזם נמנים אמנים המזוהים עם זרמים שונים כמו אדגר דגה, ואדולף פון מנזל. במשמעותו הנוספת מאפיין המונח אמנות השואבת את נושאיה מן הטבע, ומתארת במדויק את נושא היצירה - (ראה, למשל, ג'אנלורנצו ברניני, אפולו ודפנה, המאה ה- השבע-עשרה)
ניהיליזם (Nihilism)
השקפה המערערת על ערכים מסורתיים ואמונות ותופסת את הקיום כחסר משמעות ותכלית; תורה השוללת כל בסיס אובייקטיבי לאמת, שוללת מעיקרו גם את המשטר החברתי הקיים עד כי להשקפתה יש צורך בהרס הקיים ללא קשר לבניית חלופה. במאה התשע-עשרה ברוסיה פעלה תנועה בעלת השקפה ניהיליסטית שגיבשה תכנית למהפכה ונקטה פעולות של טרור ורציחות.