טרוצקי, לאון Trotsky, Leon
1940-1879 ברה"מ
מדינאי והוגה דעות סובייטי
מנהיג מהפכני, רוסי יהודי, ומדינאי קומוניסט שהיה ידיד קרוב של לנין. טרוצקי הגה תאוריה מדינית המכונה "המהפכה המתמדת". התגובות לתאוריה זו היו עוינות, והיא נדחתה בברית המועצות לאחר עלייתו של סטלין לשלטון.
ליב דבידוביץ ברונשטיין (ליאון טרוצקי) נולד באוקראינה לבעל חווה חקלאית. בנעוריו למד באודיסה והפך לתומך נלהב ברעיונותיו של קרל מרקס. בשנת 1896 הצטרף לתנועת הסוציאליסטים הדמוקרטים, וכעבור שנתיים נעצר כמרקסיסט והוגלה לסיביר. כעבור ארבע שנים הצליח לברוח לאנגליה באמצעות דרכון מזויף על שם אחד הסוהרים של הכלא - טרוצקי.
בלונדון פגש טרוצקי את לנין ומהפכנים רוסים נוספים, והיה אחד ממייסדי העיתון שלהם - "הניצוץ" (ברוסית "איסקרה"). בשנת 1903, לאחר התפצלות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, נמנה טרוצקי עם מתנגדי לנין. טרוצקי טען שמנהיגותו של לנין תוליד שושלת של דיקטטורים.
במהפכת 1905 הקים טרוצקי את מועצת הסובייטים המהפכנית הראשונה בסנט פטרסבורג ונבחר להיות נשיאה. באותה תקופה הפיץ את הגותו "המהפכה המתמדת" שבה הציג את רעיונותיו שלפיהם המהפכה הקומוניסטית חייבת להתרחש בכל מקום בעולם. תאוריה זו נוסחה בנאום "בזכות אוקטובר האדום" שנשא טרוצקי בקופנהגן בנובמבר 1932. להלן קטע מהנאום המתמצת את התאוריה:
"בהתאם למשימותיה המיידיות, המהפכה הרוסית היא מהפכה בורגנית. אך הבורגנות הרוסית היא אנטי-מהפכנית. נצחון המהפכה מתאפשר אפוא רק כנצחון הפרולטריון. אך הפרולטריון המנצח לא יסתפק במצע של דמוקרטיה בורגנית: הוא ימשיך ליישום מצע סוציאליסטי. המהפכה הרוסית תהא השלב הראשון במהפכה סוציאליסטית כלל-עולמית".
לאחר דיכוי המהפכה נשלח בשנית לסיביר אך הצליח לברוח שוב.
בין השנים 1907 ל-1914 טרוצקי החל לעבוד בווינה והיה לעורך העיתון "פרבדה" (האמת) הוינאי. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בציריך ומאוחר יותר בגרמניה, ושם נכלא כמתנגד למלחמה. בזמן המלחמה המשיך להנהיג את זרם המנשביקים.
בשנת 1915 עבר לפריז וערך עיתון סוציאליסטי, אך הוגלה מצרפת בעקבות דעותיו הפציפיסטיות. לאחר שהות קצרה בארצות הברית שב לרוסיה בשנת 1917 והצטרף למאבקם המהפכני של הבולשביקים.
בשנת 1918 נבחר כיושב ראש מועצת הסובייטים, ובין השנים 1919 עד 1927 היה חבר בפוליטבירו (הפרלמנט הסובייטי), והתמנה לתפקיד מקים הצבא האדום בין השנים 1925-1918. באותן שנים פעל הצבא האדום בשש עשרה חזיתות שונות והגדיל את אזורי השליטה הסובייטיים.
לאחר מותו של לנין בשנת 1924 היו טרוצקי וסטלין המנהיגים החזקים ביותר בממשל הקומוניסטי. טרוצקי ניסה לארגן את מעמד הפועלים ולהובילם להתנגדות אך ללא הצלחה. סטלין, בניגוד לטרוצקי האמין שהשלטון הסובייטי צריך להתקיים במדינה אחת ולא בכל העולם ופעל לחיזוק הקומוניזם ברוסיה. התוצאה היתה פיצול במפלגה והשתלטות של סטלין כשליט יחיד והדחתו של טרוצקי מכל תפקידיו.
בשנת 1927 הוגלה טרוצקי לקזחסטן, ובשנת 1929 הוגלה אל מחוץ לגבולות ברית המועצות. באותן שנים החל לכתוב את זיכרונותיו ולפרסם דברי זעם ומחאה. בשנים שלאחר מכן חי בטורקיה (1933-1929), בצרפת (1935-1933), בנורווגיה (1936-1935) ולבסוף במקסיקו. במקסיקו התגורר אצל הצייר דיאגו ריברה. הוא המשיך להיאבק במלוא הכוח נגד עריצותו של סטלין, וזכה לתמיכה של העולם האינטלקטואלי המערבי.
בשנת 1938 האשים סטלין את טרוצקי בריגול. בשנת 1940 דקר אותו למוות במצוות סטלין "ידיד" משפחה.
מקורות
Britannica multimedia 99, CD-ROM, Trotsky, Leon , Britannica, 1999.
Leon Trotsky
Biography of Leon Trotsky
כתב: פיטר מלץ