האידאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית

האידאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית Ideology of Marx-Lenin
1917 ברה"מ

האידאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית היא תורת הסוציאליזם המדעי (מרקסיזם) על פי גרסתו של לנין. אידיאולוגיה זו גרסה כי האימפריאליזם הוא שלב סופי של הקפיטליזם שבו נתונה השליטה המכרעת בעולם בידי בעלי ההון (הבנקים), בניגוד לקפיטליזם התעשייתי. בזכות אופיו הבינלאומי של הקפיטליזם, תיתכן מהפכה סוציאליסטית גם במדינות שכלכלתן אינה מפותחת. על פי תורה זו המפלגה המהפכנית היא הגרעין בעל התודעה של הפרולטריון; היא המספקת את ההנהגה לכל בני מעמד הפועלים והאיכרים, והיא זו שתדיח את הקפיטליזם.
אידאולוגיה זו התבססה על תורתו של קרל מרקס, ובה "שופץ" המרקסיזם על ידי לנין על מנת שיתאים לתנאים ששררו באותה תקופה ברוסיה. כך למשל צפה מרקס בשעתו שהמהפכה הפרולטרית תפרוץ במדינות המתועשות שהגיעו לשלב הקפיטליזם ה"בשל", כגון גרמניה או אנגליה, ותהיה פרי יוזמתם של פועלי התעשייה. אך המהפכה, המהפכה הבולשביקית בשנת 1917, פרצה דווקא ברוסיה הצארית, שהייתה אז ארץ חקלאית נחשלת, הנשלטת על ידי בה שרר הפיאודליזם של ימי הביניים, והיא לא עברה את שלב המהפכה הדמוקרטית-בורגנית.
על מנת להסביר את הדבר טען לנין כי ברוסיה מתחוללת "מהפכה מתמדת", ושתודות לה ניתן לחולל "מהפכה דמוקרטית-בורגנית" בד בבד עם "מהפכה סוציאליסטית-פרולטרית". המפלגה הקומוניסטית, לדבריו, היא בבחינת חיל חלוץ שיוביל את "המהפכה המתמדת".

מקורות
"קומוניזם ומרקסיזם-לניניזם", יבנה האנציקלופדיה לנוער, כרך 13, (1993), עמ' 66.
"לניניזם", אנציקלופדיה כללית כרטא, (1997), עמ' 786.

כתבה: מירי כתבן​