גבארה, צ`ה, ארנסטו Guevara, Ernesto Che
1968-1929 קובה
מהפכן דרום אמריקאי
צ'ה גבארה נולד ברוזריו (Rosario) שבארגנטינה למשפחה מהמעמד הבינוני. בצעירותו למד רפואה. כשסיים את לימודיו יצא למסע נדודים באמריקה הלטינית, וב-1954 יצר מגע ראשוני עם קבוצה של גולים קובנים המונהגים בידי פידל קסטרו. עד מהרה, הודות לאישיותו הכריזמטית, הפך צ'ה גבארה למנהיגה של קבוצת המהפכנים הקובנים. הוא אף הקים יחידות לוחמים - guerrillas. צ'ה גבארה ראה את עצמו קומוניסט. הוא האמין כי במקום לחכות לתנאים מתאימים למאבק, על המהפכנים ליצור את התנאים הללו. על פי תפיסתו המהפכנית על המהפכנים בעצמם להוביל את המהפכה, ועל תנועות הפועלים להוות רק כוח עזר בעבורם.
אחרי 1954 הוא כיהן בכמה משרות ציבוריות בקובה: כמנהל הבנק הלאומי וכשר התעשייה. בשנת 1963 הוא כתב ספרים על אמנות מלחמות הגרילה. ב-1965 הוא עזב את קובה. במכתב שהשאיר אחריו הוא הסביר שעזב כדי להוביל מהפכות אחרות. אולם למעשה זו לא הייתה הסיבה היחידה: היו לו חילוקי דעות עם קסטרו.
המהפכה שתכנן בקונגו נכשלה. הוא חזר לזמן קצר לקובה, וב-1967 עבר לבוליביה. אחרי שנה של פעילות, נלכדו הוא ואנשיו. גבארה נורה למוות.
בעבור הדור של שנות השישים צ'ה גבארה הפך לסמל של התנגדות. לכבודו חוברו שירים, ודמותו התנוססה על כרזות מהפכניות רבות. עד היום צ'ה גבארה הוא גיבור תרבות, ודמותו לא איבדה מעוצמתה כסמל של מחאה.
מקורות
Balderston, D. and others (2000), Encyclopedia of Contemporary Latin American & Carribean Cultures, Routlege, New York.
Briggs, A. (1993), A Dictionary of 20th century World Biography, Oxford University Press, Oxford
כתבה: אלה טל