אוטומטיזם

אוטומטיזם Automatism
1960-1922 צרפת

מגמה רעיונית ושיטת יצירה המעוגנת בסוריאליזם
המושג אוטומטיזם מתקשר ישירות לתנועה הסוריאליסטית שייסד המשורר אנדרה ברטון (Andre Breton) ב- 1924. ברטון השתמש במושג אוטומטיזם עוד לפני כן, ב- 1922, במניפסטים הדאדאיסטים שנכתבו בפריז במהלך "תקופת השינה", כשהוא דיבר על אוטומטיזם כעל מצב נפשי, המתקשר למצב של חלום.
כאשר ברטון דיבר על אוטומטיזם במניפסט הסוריאליסטי הראשון הוא כיוון למצב שבו האמן זונח כל מקדם תרבותי, כל ידיעה מודעת מוקדמת או כל תכנון מוקדם של יצירתו, ופועל באופן ישיר מתוך תת-המודע שלו. האמן בזמן עבודתו אינו מנסה להפעיל שיקולים של היגיון או נרטיב, אלא פועל מתוך מערכת אסוציאציות פרטית.
המושג אוטומטיזם הוא פירושו של ברטון לתורה הפרוידאנית בדבר קיומו ותפקודו של התת-מודע. באמצעות העלאה אוטומטית של אסוציאציות ביקש ברטון "להעלות" את התת-מודע אל המודע, וליצור מצב של שוויון ביניהם. מצב זה הוא המצב הסוריאליסטי: מצב של מציאות-על. מעניין לציין כי פרויד, שהגדיר היררכיה ברורה בין תת-מודע ובין מודע, כשהמודע עומד מעל, שלל מצב זה מכול וכול.
במניפסט הסוריאליסטי הראשון מ- 1924 הציע ברטון שיטה ליישום מטרות הסוריאליזם, ובניסוחו: "הסוריאליזם: אוטומטיזם נפשי במצבו הטהור ביותר, שבאמצעותו יש לבטא... את פעולתה הממשית של המחשבה... חפה מכל שיקול אסתטי או מוסרי..." בכך כיוון ברטון לפעולה הנובעת מהתת-מודע, ללא תכנון מראש או שיקולים נוספים, פעולה הפורצת באופן אוטומטי ואסוציאטיבי ישירות אל הנייר או אל בד הציור.
לאוטומטיזם הסוריאליסטי פנים רבות. החל מאוטומטיזם תוכני, דהיינו, זרימת האמן ברצף אסוציאטיבי חופשי וחסר גבולות, וכלה באוטומטיזם טכני, דהיינו ניסיון לנטרל את היכולת הטכנית של האמן לצייר ואת הנטייה הטבעית של היד והעין להעתיק את הנראה.
הצייר סלבדור דאלי (Dali, 1904 - 1989) הגדיר בכתביו את שיטתו: "חיבור ספונטני של ידע בלתי-הגיוני המבוסס על "חיפצון" (חיפצון – הפיכת מושג או רעיון לחפץ ממשי) שיטתי של תופעות הזויות".
"L'ane pourri"Le Surrealisme au service de la revolution, Vol. 1, 1930, p.9

במילים אלה הגדיר דאלי סוג של אוטומטיזם תוכני – הרעיונות האסוציאטיביים והבלתי הגיוניים העולים באופן אוטומטי במוחו של האמן הופכים על הבד לחפצים ולצורות. מבחינה טכנית, עבודתו של דאלי מתוכננת לפרטי-פרטים ומצוירת בקפידה ודיוק שאינם אוטומטיים כלל, אך רעיונותיו והדרך שבה הוא מחבר בין האובייקטים השונים ומעוות אותם נובעת מזרימה אסוציאטיבית שאינה מתווכת על-ידי היגיון או סדר מתוכנן.
בניגוד לדאלי, ציירים סוריאליסטיים אחרים אימצו את רעיון האוטומטיזם גם במובן הטכני. ציירים אלה שייכים לזרם הביומורפי בתנועה הסוריאליסטית. אנדרה מאסון (Masson) פיתח אוטומטיזם המבוסס על מעין קליגרפיה מופשטת, שבה מקצב הקווים וסימני המכחול המעוקלים יוצרים תחושת אלימות ומפגשי צורות דרמתיים. ראו למשל, ב"רישום אוטומטי" וב"פסיפיאה". לצד אמנים אלה, מקס ארנסט (Ernst) פיתח את טכניקת הפרוטז' והגראטאז', שתיהן טכניקות המיישמות את רעיון האוטומטיזם באמצעות נטרול מיומנות היד של האמן והסתמכות על מקריות בתהליך היצירה.
האוטומטיזם כרעיון וכשיטה המשיך להשפיע גם לאחר שתנועת הסוריאליזם הפסיקה להתקיים. החברים הבולטים בקבוצה המכונה אסכולת ניו-יורק (The New York School), שהושפעו גם מהסוריאליזם, אימצו את האוטומטיזם כשיטת עבודה מרכזית. קיצוניות אוטומטית מיוחדת ניתן לראות בעבודתו של הנציג הידוע ביותר של קבוצה זו - ג'קסון פולוק (Pollock). בניסיון לנטרל לחלוטין את היכולת הטכנית, פולוק הגדיל את הבדים שעליהם הוא צייר, והוריד אותם לרצפה, כך שלא יוכל להתרחק ולראות את הציור כולו. את הצבע הוא הניח לא באמצעות מכחול, אלא בהתזה היישר מהדלי או בעזרת מכחול מטפטף על הבד, תוך שהוא מבצע סדרה של תנועות "ריקוד" סביב הבד. ראו לדוגמה את היצירה "אחד". טכניקה זו משלבת בין המקריות של התנהגות הצבע ובין השליטה החלקית שיש לצייר על המכחול ותנועותיו הוא.

מקורות

Hunter, S., Jacobus, J., Modern art, Harry N. Abrams, Inc., Publishers, New-York, 1992 , pp. 163 – 195.

Ingo F., W. (ed), Art of the 20th Century, Taschen, koln, 2005, Vol 1, pp. 137 – 155.

Cernuschi, C., Jackson Pollock, Meaning and Significance, Icon Editions, 1992, pp. 44, 46, 64, 72, 89, 107, 126, 129.

הדס, נ., עיונים באמנות המאה ה-20, אורט, 1998 עמ' 271-272, 281 – 294.
ריד, ה., תולדות הציור המודרני, מסדה, 1995, עמ' 129 – 146.
אנציקלופדיה לאמנות, ערך סוראליזם. כולל הקשרים לברטון, אמנים ויצירות
היסטוריה של הסוראליזם
קישורים לאמנים סוראליסטים ויצירותיהם
קישורים לאמנים ותנועות שונות
אקספרסיוניזם מופשט, כולל קישורים לאמנים


כתב: נעם טופלברג​