ונטורי, רוברט Venturi, Robert
1925
אדריכלות, תאוריה


רוברט ונטורי נחשב לאחד הכישרונות המקוריים ביותר בין האדריכלים והתיאורטיקנים של אדריכלות במאה העשרים. בנוסף להיותו אדריכל, מוכשר, הוא כותב ומלמד.
יש שתיארו את ונטורי כ"מציל האדריכלות המודרנית מפני עצמה" וזאת משום בהירות הניסוח בכתביו והבהירות הוויזואלית בעיצוביו האדריכליים.

אגף סיינסבורי, הגלריה הלאומית, לונדון, 1991, מתוך אתר ויקיפדיה
בשנת 1947 סיים ונטורי את לימודיו באוניברסיטת "פרינסטון"; שלוש שנים מאוחר יותר הוא סיים את למודי התואר השני באותה אוניברסיטה. את לימודיו המשיך ונטורי ב"אקדמיה האמריקנית ברומא" (1956-1954). עם שובו לארצות הברית עבד ונטורי עם אדריכלים וביניהם אירו סארינן ולואיס כהאן. בשנת 1958 הוא ייסד את עסקו, ובשנת 1964 החל שותפות עם אדריכל נוסף, ג'ון ראוש, ושלוש שנים מאוחר יותר הצטרפה לשותפות אשתו, האדריכלית דניס סקוט בראון.
כתביו התאורטיים של ונטורי על אדריכלות עוררו הדים גדולים. בכתביו מוחה ונטורי על הבנאליות של הארכיטקטורה המודרנית בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה. הוא דוגל בגישה בעלת אופי מורכב יותר המעוררת שאלות ומחלוקות.

בית ונטורי, 1962-1964, מתוך אתר ויקיפדיה
הפילוסופיה האדריכלית של ונטורי מתוארת בספרו מורכבות וסתירות באדריכלות המודרנית (1966). ספר זה הוא אחד מאבני היסוד מבין התאוריות האדריכליות של המאה העשרים, ומהווה בסיס לתיאוריה הפוסטמודרניסטית באדריכלות שפותחה על ידי צ'רלס ג'נקס (Jenks). בספרו קורא ונטורי לגישה אקלקטית (לקטנית) בעיצוב; הוא מצביע על החשיבות בפתיחות עיצובית הנובעת מהמסורת הקלאסית, הארכיטקטורה המסחרית והפופ-ארט.
בניגוד למודרניסטים רבים, משתמש ונטורי בעבודותיו בעיטורים אדריכליים סימבוליים המבוססים על תקדימים בתולדות האדריכלות. הוא מאמין שמבנה ועיטור הם חלק בלתי נפרד מהעיצוב הכולל, ושעליהם לשקף את התרבות שבה הם מתקיימים.

בית הגילדות, 1964, פילדלפיה, מתוך אתר ויקיפדיה
אף על פי שוונטורי רואה עצמו כארכיטקט של מסורת מערבית קלסית, הוא טוען שחוקי ארכיטקטורה רבים השתנו. ונטורי דוחה כל נטייה לפופוליזם צורני אבל בספרו ללמוד מלאס וגאס (1972) הוא פונה מביקורת אינטלקטואלית המבוססת על מונחים מודרניים מורכבים, להכרה רווית אירוניה ב"קיטש הקפיטליסטי" של עיר השעשועים וההימורים לאס וגאס כצורת ביטוי של מקומיות.
בין יצירותיו האדריכליות של ונטורי בולטים: "בית האיגוד בפילדלפיה" (1963-1960), שלו כניסה חזיתית נועזת; אולם "גורדון וו" (1984-1982) (ראה הדמיית מחשב לאולם "גורדון וו"), באוניברסיטת פרינסטון; אגף סיינסבורי, ב"גלריה הלאומית של לונדון" (1991); "המוזיאון המורחב של אמנות עכשווית " בסאן דיאגו (1996).
בשנת 1991 זכה רוברט ונטורי על מכלול יצירתו האדריכלות והתאורטית בפרס היוקרתי לאדריכלות, פרס "פריצקר" (Pritzker).
מקורות
Gossel Peter, Leuthauser Gabriele (2001), Architecture in the 20th Century, Taschen, pp. 271-276.
Britannica multimedia 99 (1999), CD-ROM, Venturi, Robert, Britannica.
Robert Venturi
Robert Venturi - Great Buildings Online
Venturi, Robert
כתבה: גליה כהן