ואן דה ולדה הנרי

ואן דה ולדה, הנרי Van de Velde, Henry
1957-1863

עיצוב, אדריכלות, ציור, תאוריה

הנרי ואן דה ולדה החל את השכלתו האמנותית באקדמיה לאמנויות יפות באנטוורפן (1883-1880). ציוריו הראשונים היו ראליסטיים ("נגן גיטרה", 1883).
ב- 1884 הוא נסע לפריז ושם הושפע מאמנותו של מילה (Millet) ומהאימפרסיוניזם ("דומם עם צלחת פירות", 1886), ומהפואנטליזם של ג'ורג' סרה (Seurat). כשהכיר ואן דה ולדה את רעיונותיהם של תנועת "האמנויות והאומנויות" (Arts and Crafts) הוא החל לעצב אובייקטים ולהרצות בנושאים אמנותיים-תעשייתיים באוניברסיטת בריסל (1895-1894). עניינו באיחוד האמנויות עם האומנויות הובילה אותו לאדריכלות.

ב-1895 הוא החל לעצב רהיטים (כיסא, 1898), שטיחים, עבודות מתכת (פמוט, 1899 ), ועיצב אף את ביתו בבריסל. הוא זנח את הציור לטובת העיצוב ויסד חברה (Societe Van de Velde) שהתמחתה בעיצוב. במקביל הוא המשיך לכתוב חיבורים תאורטיים בתחום האמנות והעיצוב. בכתביו התנגד לשימוש בסגנונות היסטוריים באדריכלות, וראה באמנות ובאומנות כלי לשינוי חברתי. במאמרו "על הסגנון החדש" טען ואן דה ולדה כי העיטור צריך לצמוח בטבעיות מתוך המבנה האדריכלי.
ואן דה ולדה עיצב חדרים בסגנון ארנובו בעבור הגלריה הפריזאית של בינג (Bing). ב-1897 הוצגו חדרים אלה בתערוכה בדרזדן.

ההזמנות הרבות שקיבל בגרמניה בעקבות התערוכה ("חנות הסיגרים", 1899) גרמו לו ב- 1900 לעבור לברלין. באותה השנה פגש בפטרונו החשוב לעשרים השנים הבאות אוסטהאוס (Osthaus), שאף כתב את הביוגרפיה שלו. ואן דה ולדה עיצב בעבור פטרונו את אחת היצירות הבולטות שלו - מוזאון Folkwang.
ב-1902 עבר ואן דה ולדה לווימר. בתקופה זו הוא עבד על עיצובים אדריכליים ("ארכיון ניטשה", 1903), על עיצובים גרפיים ("זרטוסטרה", 1908) ועל עיצוב כלים (1905 ,Meissen סרביס). בשנת 1907 נמנה עם מייסדי ארגון המעצבים, האמנים והאדריכלים הגרמני -הדויטשה וורקבונד. בהדרגה הוא צמצם את העיטורים האדריכליים, ובבנייניו הופיעו צורות גדולות ומגושמות. ב-1913 הוא בנה את אחד הבניינים המפורסמים שלו - תאטרון Werkbund.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא נאלץ לעזוב את גרמניה. ב-1925 הוא חזר לבלגיה, ושם התקבל בכבוד רב ונתמנה לפרופסור לאדריכלות באוניברסיטת גנט, וב-1926 לראש מכון של אמנויות העיצוב. בבלגיה קיבל הרבה הזמנות מן הממשלה (הביתן הבלגי ביריד הבין לאומי בפריז ב-1937).

מקורות

Akiama, A. and others (1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.

Sembach, K. (1991), Art Nouveau, Taschen, Koln

idesign-wiki 

כתבה: אלה טל​