סטפנובה ורוורה

סטפנובה, ורוורה Stepanova, Varvara
1958-1894

עיצוב, ציור, קולנוע, תאטרון, תאוריה

ורוורה סטפנובה נולדה בקאונס (Kaunas), בליטא בין השנים 1911-1910 .למדה בבית הספר לאמנות בקזאן (Kazan), קזחסטאן (Kazakhstan). בבית הספר הכירה את בעלה לעתיד, הצייר אלכסנדר רודצ'נקו (Alexander Rodchenko).
היא עברה בעקבות רודצ'נקו למוסקבה, ושם למדה ב -1914-1913 בבית ספר לאמנויות במוסקבה. החל ב-1919 כתבה שירה פוטוריסטית ואיירה אותה, וכן יצרה תמונות בפוטומונטז'. אחרי המהפכה עבדה במשרד האחראי על המוזאונים.
ב-1921, ביחד עם רודצ'נקו ואמנים נוספים, ארגנה קבוצה של אמנים קונסטרוקטיביסטים שנקראה "קבוצת עבודה ראשונה" (First Working Group). היא פרסמה מאמרים בנושאים שהעסיקו את הקונסטרוקטיביסטים, והשתתפה בתערוכות רבות. הציורים מאותן השנים ("דמות", 1921, Figure) הם ניתוח גאומטרי ומכני של גוף האדם.
ב-1922 היא עיצבה תפאורה (מבנים רב-שימושיים) ותלבושות גאומטריות עבור מחזה בבימויו של מיירהולד (Meyerhold) "מוות של טארלקין" (The Death of Tarelkin). בין 1925-1924 היא לימדה במחלקת טקסטיל בווחוטמא"ס.

סטפנובה ורורה עם רודשנקו, מתוך אתר ויקיפדיה 

ורוורה סטפנובה עיצבה בגדים בסגנון חסכוני, ספורטיבי, קונסטרוקטיביסטי (שמלה, בגדי ספורט, 1924). ביחד עם לובוב פופובה היא עבדה על עיצובי טקסטיל לתעשייה (עיצוב בד, 1924). היא עבדה גם בעבור הקולנוע (Alienation, 1926) ואיירה ספרים. מעניינת העבודה שעשתה בשיתוף עם רודצ'נקו לספר ילדים (Autoanimals, 1926). היא המשיכה לעשות עבודות פוטומונטז' שהיו חלק חשוב בעבודות העיצוב בעבור כתבי העת הסובייטיים. היא עיצבה בעיקר עיתוני נשים (The Soviet Woman) וקולנוע (The Soviet Screen, 1929).
בסוף שנות השלושים הפך הראליזם הסוציאליסטי לסגנון הרשמי בברית המועצות. הזרמים האוונגרדיים כמו הקונסטרוקטיביזם נדחקו ולאחר מכן נשכחו. בתקופה זו חזרה סטפנובה לציורי כן פיגורטיביים בשמן. היא ציירה דוממים ("בצל וכרוב", Onions and Cabbage, 1939), וציוריה מזכירים את ציורי הטבע הדומם של ז'אן בפטיסט שרדין (Chardin), האמן הצרפתי בן המאה השמונה-עשרה.

מקורות

Akiama, A. and others (1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.

Lucie-Smith, E. (2000), Lives of the Great 20th Century Artists, Thames & Hudson, London.

Lavrentev, A. (1988), Varvara Stepanova, MIT, Cambridge.

wikipedia

כתבה: אלה טל​