מונדריאן פייט

מונדריאן, פייט Mondrian, Piet
1944-1872

עיצוב, אדריכלות, ציור, קולנוע, תאוריה

עוד בחייו נחשב מונדריאן לאחד ממייסדי המודרניזם. הוא שאף להציג את הדופק האוניברסלי והדינמי של החיים שהתבטא לדעתו גם בג'אז (מונדריאן היה רקדן נלהב) ובמטרופולין המודרנית. מונדריאן ראה באמנות סוג של דת, וטען שהאנשים אמורים להפוך טובים ורוחניים יותר לאחר שיביטו ביצירות האמנות המאוזנות והאידאליות שלו. מאותה סיבה הוא השתדל להביא את האמנות מהבד אל חיי היומיום; מונדריאן השפיע לא רק על ציירים אלא גם על מעצבים, אדריכלים ומוזיקאים.
מונדריאן נולד באמרספורט (Amersfoort), עיר הולנדית קטנה. אביו היה מורה וכומר קלוויניסטי. הוא היה צייר חובב ועודד את בנו לצייר. ייתכן שבגלל הרקע הקלוויניסטי מונדריאן כמעט לא צייר אנשים במשך חייו. בנעוריו התלבט מונדריאן בין משיכתו לאמנות לבין משיכתו לדת. אף על פי שבחר באמנות תמיד המשיך להתעניין גם בנושאים רוחניים ודתיים.
בגיל 20 הוא עבר לאמסטרדם ולמד ציור בסגנון אקדמי. ב-1892 הוא קיבל רישיון להוראת אמנות בבתי ספר. דודו של מונדריאן היה צייר אימפרסיוניסטי. הוא נתן לאחיינו שיעורי ציור ושימש לו כדוגמא. כבר אז הנושא האהוב עליו היו נופים.
ב-1905 ביקר מונדריאן בתערוכה גדולה של וינסנט ואן גוך שהוצגה באמסטרדם. השפעתו של ואן גוך ניכרת היטב בעבודותיו של מונדריאן.
ב-1906 הוא מתחיל להתעניין בתאסופיה; ב-1915 הוא פוגש את הפילוסוף מיסטי שינמקרס שהדגיש את החוקים המתמטיים שבטבע, ומושפע ממנו. בשנת 1909 מציג מונדריאן תערוכה רטרוספקטיבית. בתקופה זו הוא מפורסם, ונחשב לאחד האמנים האוונגרדיים בהולנד. ב-1911 הוא עוזב לפריז.

פיט מונדריאן מתוך ויקיפדיה

בפריז הוא מושפע מהקוביזם האנליטי ("דומם עם כד זנגוויל 2", 1912); הוא משתמש בשפה הקוביסטית כדי לבטא את הרעיונות הרוחניים שלו, והציורים שלו נעשים מופשטים יותר ויותר (להשוואה: "העץ האדום", 1910-1908 (ו"עץ", 1911). החל ב-1912 הוא קורא ליצירותיו קומפוזיציות.
בשנת 1914 הוא מגיע לבסוף לסגנון גיאומטרי מופשט. הוא מגיע להולנד כדי לבקר את אביו החולה, ונאלץ להישאר בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. שם, בציורי הים הוא מנסה לתפוס את מהות הצורות ולא את הצורות הנראות לעין. (ראה דוגמאות לציורי ים: "אוקיינוס 5", 1915 ו"אוקיינוס ומזח", 1915) במקביל הוא שותף בארגון קבוצת ה"דה סטיל".
החל בשנת 1917 זונח מונדריאן את ציורי הטבע ומתחיל לצייר צורות מלבניות בהתאם לתאוריה הנאו-פלאסטיציסטית שלו, שאומצה כפילוסופיה של קבוצת ה"דה סטיל" ("קומפוזיציה באדום וצהוב ובכחול", 1921).

ב-1919 הוא חוזר לפריז, ושם הוא מעצב את הסטודיו החדש שלו בהתאם לתאוריה הנאו פלאסטיציסטית. לפי תאוריה זו, עוצב הסטודיו כהיכל של חיים עתידיים. ב-1920 הוא מפרסם את החוברת "הנאו-פלאסטיציזם". הוא רואה בכתיבה זו עיסוק חשוב לא פחות מן הציור. באותה תקופה מונדריאן לא מצליח למכור את עבודותיו המופשטות, והוא מצייר פרחים כדי לפרנס את עצמו. בעיניו הציורים הללו שנמכרים היום באלפי דולרים לא נחשבו לאמנות. בשנת 1924 מונדריאן עוזב את קבוצת ה"דה סטיל" בגלל חוסר הסכמה עם תיאו ואן דוסבורג.
מונדריאן השתתף בתערוכות בקביעות. ב-1928 נערכה תערוכת יחיד שלו בפריז. אל ליסיצקי ארגן כמה תערוכות שלו בגרמניה. בחלק מיצירותיו שהציג בתערוכות אלה מופיעות מסגרות אלכסוניות - המבטאות תנועה, שינוי, חוסר יציבות כנראה בהשפעת ואן דוסבורג ("קומפוזיציה בריבוע עם אדום, צהוב וכחול", 1926).

בגרמניה תויגו עבודותיו של מונדריאן כ"אמנות מפגרת", ובשנת 1937 הוצגו בתערוכה שכונתה "האמנות המפגרת". מונדריאן הרגיש כי אין זה בטוח להישאר בפריז. ב-1938, הוא עובר לאנגליה וב-1940 ממשיך לניו יורק. ניו יורק נתנה למונדריאן השראה; בניו יורקהוא הצליח לסיים עבודות משנים קודמות. יצירותיו הפכו מוכרות ומוערכות בארצות הברית, והוא הפך לדמות מפורסמת. הוא חלה בדלקת ראות כשעבד שלושה ימים ולילות על יצירתו האחרונה "בוגי-ווגי של ברודוי", 1944-1942.

מקורות
אמנות בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1982
Akiama, A. and others (1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.

סרט:

Mondrian: Mr. Boogi Woogi Man


כתבה: אלה טל​