אולמן, מיכה Ullman, Micha
1941
ציור, פיסול


מיכה אולמן הוא פסל, צייר, רשם, דפס ואמן קונספטואלי. הוא זכה להכרה החל בשנות השבעים, וכיום הוא נחשב לאחד האמנים החשובים ובעלי ההשפעה על התרבות הישראלית. עיקר חשיבותו ביחסו הרגיש לאדמה, הן כחומר והן כמושג.אולמן מיכה, מתוך אתר ויקיפדיה
בין השנים 1960 - 1964 למד אולמן אמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" בירושלים ולאחר מכן למד שנה בלונדון ב"סנטרל סקול" (Central School of Arts and Crafts).
בין השנים 1970 - 1978 לימד אמנות ב "בצלאל" ובין השנים 1978 - 1985 לימד בפקולטה לאדריכלות בטכניון ובאוניברסיטת חיפה. הוא משמש מרצה אורח באקדמיה לאמנות בדיסלרדורף ובשטוטגרט, גרמניה.
הבדלה, 1998, מתוך ויקיפדיהבשנות השישים צייר ציורים בסגנון מופשט אקספרסיוניסטי. לאחר מכן עסק בתחריט, והחל בשנות השבעים החל לרשום ולגלות עניין בפרויקטים מושגיים הקשורים לאמנות אדמה. רבים מהפרויקטים נעשו בשיתוף פעולה עם האמנים אביטל גבע ומשה גרשוני, והיו בעלי אופי פוליטי. בשנת 1972 יצר את הפרויקט "מצר-מסר". בפרויקט זה נחפרו בורות דומים: האחד במרכז הכפר הערבי "מסר" (Messer) והאחר במרכז הקיבוץ "מצר", כל אחד מהם בעזרת נוער משני היישובים. האדמה שהוצאה מן הבור בקיבוץ הועברה לתוך הבור שבכפר הערבי, והאדמה שהוצאה מן הבור בכפר הערבי הועברה לבור שבקיבוץ. הרעיון בבסיסו היה פוליטי, והצליח להעביר באופן ברור את הבעייתיות של מושג "האדמה" בישראל. הפרויקט היה חלק ממחאה נגד הגלריות והממסד האמנותי של המוזיאונים, וחייבה את המגע הישיר של האמנות עם החיים.
כיסא, 1989, מתוך אתר ויקיפדיה
משנת 1978 ובמהלך שנות השמונים החל אולמן לפסל עבודות באדמה, בראיה שטחית מזכירות העבודות האלה מערכות קברים או חפירות ארכיאולוגיות. דוגמה יפה לכך היא עבודתו "בית" (House) המוצבת בשדרות רוטשילד בתל אביב. בעבודה זו סימן אולמן על גבי הקרקע באמצעות יציקות בטון את קווי המתאר של חדרי הבית. האפקט הנוצר הוא כעין שאריות של חפירה ארכיאולוגית.
בשנות התשעים החל לפסל עבודות שבהן שילב משטחי פלדה עם חול אדום. אולמן יצר תבניות פלדה ואותן מילא בחול האדום. החול עצמו מפולס וחלק. רבות מהעבודות נוגעות בביתיות וביהדות. דוגמאות טובות לכך הן העבודות "חצות" (1990) (Midnight), פסל שצורתו בית, ועל הגג מפולס חול אדום, והעבודה "הבדלה" (1990) (Havdala), פסל שצורתו מופשטת יותר אך מצליחה לשמר רמיזה למבנה אדריכלי.
במהלך הקריירה שלו זכה אולמן בפרסים רבים ביניהם פרס קולינר בשנת 1972, פרס סנדברג מטעם מוזיאון ישראל בשנת 1980, ופרס ע"ש קייט קולוביץ בשנת 1995. מיכה אולמן הציג במקומות רבים בעולם: בביאנלה לאמנות בוונציה בשנת 1980 ובביאנלה לאמנות בסאו פאולו בברזיל בשנת 1989.
מיכה אולמן יצר פסלי חוצות רבים בארץ ובגרמניה, רבים מהן קטנים מאוד וחבויים, כגון עבודה שיצר על מכסה ביוב במדרחוב בירושלים. פרויקט מרשים יותר הוא "הספרייה" (Library) שהיא עבודה גדולה שיצר בברלין. מתחת לאדמה בכיכר בבלפלאטץ (Bebelplatz) יצר אולמן חדר לבן ובו משטח פלדה שעליו חרוטות מילותיו של היינריך היינה: "במקום שבו נשרפים ספרים, שם יישרפו אנשים", ומדפים ריקים, זכר לאותם ספרים ואנשים שאינם. "הספרייה" היא עבודה שנוצרה כאנדרטת זיכרון לליל שרפת הספרים על ידי האספסוף הנאצי (1933).
מקורות
תמוז, בנימין (1991), סיפורה של האמנות הישראלית, מסדה, גבעתיים, עמ' 296.
יגאל, צלמונה (0891), קטלוג התערוכה "שורש וגלגול", מוזיאון ירושלים, מבוא.
artnet.com: Resource Library: Ullman, Micha
כתבה : גליה כהן