ארנסט מקס

ארנסט, מקס Ernst, Max
1976-1891

ציור, פיסול, תאוריה

מאקס ארנסט מתייחס ביצירות בעיקר לממד האירציונאליות ולביטוייה השונים. הוא התפרסם בעיקר בזכות עבודות הקולאז' המורכבות שלו.
בצעירותו למד ארנסט פילוסופיה באוניברסיטה של בון, אך עזב את לימודיו כעבור תקופה קצרה לטובת האמנות. בתקופה זו הוא התעניין בפסיכולוגיה ובאמנות של חולי הנפש. את הכשרתו האמנותית הוא רכש בכוחות עצמו.

מקס ארנסט מתוך ויקיפדיה

בשנת 1911 הכיר ארנסט את אוגוסט מחה, ועמו הצטרף לקבוצה האקספרסיוניסטית בבון. בתקופה זו נחשף ארנסט לעבודותיהם של האמנים: פול סזאן, אדוארד מונק, פבלו פיקסו ווינסנט ואן גוך. אלה השפיעו עליו רבות.
בשנת 1914 פגש ארנסט את ז'אן ארפ וביחד עמו ייסד את תנועת הדאדא בקלן. עבודותיו החל בתקופה זו מאופיינות באירציונליות שמקורה בגחמותיו של האמן. עבודות חשובות הן עבודות הקולז' והפוטומונטז' שלו, לדוגמה: "כאן הכל עדיין זורם" (1920) בעבודתה זו מתוארת קומפוזיציה חסרת היגיון, עשויה ממגזרות של תצלומי חרקים, דגים וציורים אנטומיים. עבודות נוספות בסגנון אירציונאלי זה הן: "הפיל מסלבס" (1921), ו "הכובע עושה את האדם" (1920).

 הפיל מסלבס, 1921, מתוך אתר ויקיפדיה

הקולז'ים של ארנסט, שאותם הכין מחומרים מצויים, צורפו זה לזה בלא ששינה בהם האמן דבר. ארנסט הרבה לשאול מתחריטי מתכת ומתחריטי עץ מהמאה התשעה-עשרה, שאותם שאב מאנציקלופדיות ומספרי עזר טכניים.
בשנת 1922 עזב ארנסט לפריז, ושם הפך לחבר בתנועת הסוריאליזם. שלוש שנים מאוחר יותר הוא פיתח את טכניקת "הפרוטז'" (טכניקת רישום הכרוכה בשפשוף חומרים על גבי עץ בד או עלים), ואת טכניקת "הדקלקומניה" (המורכבת מהעברת צבע ממשטח אחד למשנהו באמצעות הצמדת שני המשטחים זה לזה). הטקסטורות המקריות שנוצרו מטכניקות אלה אפשרו אסוציאציות חופשיות. כמה מעבודותיו בסגנון זה הודפסו בספריו: "לימודי הטבע" (1926), "היער הגדול" (1927) וסדרת הציורים "היסטוריה טבעית" (1926). הטבע המתואר בעבודות אלו מושפע מתיאורי הטבע המיסטיים האופייניים לרומנטיציזם.הגרמני בשנים שלאחר מכן שיתף ארנסט פעולה עם אמנים שונים ביניהם: חואן מירו, וסלבדור דאלי.

היער האפור, 1927 The Gray Forest

בשנת 1938 פרש ארנסט מהתנועה הסוריאליסטית והשתקע בארצות הברית ביחד עם אשתו האספנית, בעלת הגלריה, פגי גוגנהיים ובנו הצייר ג'ימי ארנסט.
עבודות מאוחרות יותר שלו ניחנות בהשפעה אפריקנית: "המלך משחק עם המלכה" (1944).
בשנת 1949 חזר ארנסט לצרפת, ועבודותיו הפכו להיות פחות קיצוניות. הוא הרבה לפסל בעיקר בחומרי פיסול מסורתיים.

מקורות
פייפר, דיויד (עורך) (1984), אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כתר, ירושלים, עמ' 26.
Ferrier, Jean-Louis (1999), Art of the 20th Century, Chene- Hachette, Italy, pp. 954, 206, 235, 794.
Britannica multimedia 99, CD-ROM, Ernst Max, Britannica, 1999
Guggenheim Collection - Artist - Ernst - Biography


כתבה: גליה כהן​