ארכיגראם, סטודיו Archgram studio
1974-1961
עיצוב, אדריכלות, ציור, שירה, תאוריה




קבוצת אדריכלים בריטיים שפעלה בלונדון
סטודיו ארכיגראם (צירוף המילים ארכיטקטורה וטלגרם) נוסד בלונדון בשנת 1961 על ידי קבוצה של אדריכלים צעירים: וורן צ'ולק (Warren Chalk), פיטר קוק (Peter Cook), דניס קרומפטון (Dennis Crompton), דיוויד גרין (David Greene), רון הרון (Ron Herron) ומיכאל ווב (Michael Webb).

סטודיו ארכיגראם - תמונה קבוצתית, מתוך אתר pyramidbeach
חברי הקבוצה שאבו השראה מהשינויים החברתיים, התרבותיים והטכנולוגיים הגדולים שהתרחשו באותה תקופה, ובאמצעות הומור ואלמנטים של פופ ותרבות המונים, כמו קומיקס והנפשה, העבירו ביקורת על הממסד המיושן והביטו אל העתיד האדריכלי בעין רעננה ומקורית.
התקופה שבה הוקם סטודיו ארכיגראם (1961) ידועה כתקופה שבה התחוללו שינויים רבים ומשמעותיים הן מבחינה פוליטית (למשל, בחירתו של ג'ון קנדי לנשיאות ארצות הברית), הן מבחינה טכנולוגית (לראשונה הגיע אדם לחלל), והן מבחינה של חקר התרבות (הגותם של מישל פוקו (Michel Foucault) ורולאן בארת' (Roland Barthes) וראשית הפוסט-סטרוקטורליזם והפוסטמודרניזם בחקר התרבות.
עם הקמתו, פרסמו חברי הסטודיו מגזין ששמו "אמייזינג ארכיגראם". במגזין נכללו שירים ואיורים של דיוויד גרין, שהמחישו באמצעות קומיקס פרויקטים אדריכליים פנטסטיים של פיטר קוק, מיכאל ווב ושאר חברי הקבוצה. אבל יותר מכול שימש המגזין במה לביטוי התסכול כלפי הממסד האדריכלי האינטלקטואלי. חברי הקבוצה כתבו מאמרים שבהם תקפו קשות את האדריכלים האירופים, האשימו אותם בשמרנות מודרניסטית ובעיוורון למראה השינויים יוצאי הדופן, וטענו שהאדריכלות איבדה את משמעותה האמיתית של המילה "מודרניזם" .
בתחילה נמכרו כ-300 עותקים מהמגזין לסטודנטים לאדריכלות, ורוב המרצים התייחסו אליו בביטול. ואולם, בסוף שנות השישים נאמדה תפוצתו באלפים, ורעיונותיו נפוצו באופן נרחב יותר והשפיעו על קבוצות של מעצבים ואמנים רדיקלים באיטליה ובבריטניה, בהן סופרסטודיו , סטודיו אלכימיה ו"הקבוצה העצמאית" בהנהגתם של ריצ'רד המילטון והאדריכל הפוסטמודרני רוברט וונטורי (שכתב בשנת 1966 את ספר המפתח "מורכבות וסתירה באדריכלות").
בשנת 1963 הוזמנו חברי ארכיגראם להציג תערוכה במכון לאמנות עכשווית בלונדון. בתערוכה הם הביעו את אחד הרעיונות המובילים שלהם על אודות העיר: את העיר ניתן להשוות לאורגניזם חי, קל, גמיש ונייד – העיר היא סביבה אורגנית ודינמית הנזקקת לטכנולוגיות חדישות על מנת לקיים את ייעודה – להעצים את אזרחיה ולספק להם את האמצעים והתנאים הראויים שיאפשרו להם לחיות חיים חופשיים ובעלי איכות.
הרעיונות שצמחו בסטודיו ארכיגראם נודעו באיכותם האוטופית ופחות בהיותם מערכת עקרונות הניתנים ליישום. בכל השנים שבהן הקבוצה פעלה איחדה אותם הדעה כי יש לסרב לקיפאון האינטלקטואלי השולט בתפיסות מיושנות ולהמירן בחשיבה נועזת ועתידנית, המביאה בחשבון את השינויים החברתיים והטכנולוגיים המתרחשים בהווה וחוזה את אלה שיקרו בעתיד. לדעת חברי ארכיגראם, כך ניתן יהיה לבנות אדריכלות אנושית יותר.
שני פרויקטים מדגימים היטב את גישתם האדריכלית של חברי ארכיגראם, הדוגלת בהנאה, בחיים קלים ונוחים, בחופש ובניידות. הדוגמה האחת היא סרט ההנפשה של רון הרון "עיר מהלכת" Walking city 1964, שבו מתוארת עיר הבנויה ממבנים הנראים כזחלים ענקיים המהלכים בעולם עד שנמצא להם מקום להתיישב בו. הדוגמה האחרת היא המודל "פלאג אין סיטי" (Plug in City) – עיר מחוברת לחשמל – של האדריכל פיטר קוק. עיר זו היא מנגנון מתפרק ומתחבר המורכב על עגורן, ועליו מעין יחידות "תרמילים" שניתן לחברן לחשמל בכל מקום שבו רוצים להתגורר.
רון הרון "עיר מהלכת" Walking city 1964
במהלך שנות פעילותם היו לחברי הסטודיו הצעות אוונגרדיות נוספות. בשנת 1968, למשל, הם הציעו להעביר את כל מוסדות התרבות והחינוך לספינת אוויר (Instant City Airship) שתעופף ממקום למקום, תנחת לפרקי זמן מוגבלים בקהילות שונות, ותאפשר לתושבים ליהנות מחיי העיר התוססים.

ספינת אוויר, 1968, מתוך אתר designmuseum
עד פירוק הסטודיו בשנת 1974 הצליחו חבריו לממש שלושה פרויקטים:
- מגרש משחקים (1973) שבנו דניס קרומפטון ורון הרון במילטון קיינס שבחוצות לונדון (a children’s playground in Milton Keynes)
- בריכת שחייה שנבנתה בעבור הזמר רוד סיוארט Rod Stewart
- תערוכה במכון של הממלכה המאוחדת (The Commonwealth Institute in London) (1973)
סטודיו ארכיגראם שלט באוונגרד האדריכלי בשנות השישים ובתחילת שנות השבעים של המאה ה-20, אבל קריאתו למימוש רעיונות פוסט-מודרניים באדריכלות הייתה ארוכת-טווח והשפיעה על אדריכלים רבים, בהם רוברט ונטורי (Robert Venturi), הנס הוליין (Hans Hollein) ופריי אוטו (Frei Otto).
מקורות
Cook, Peter (1972), Archigram, Studio Vista, pp.1-13, 58-64
Burns, Jim (1972), Archigram – New Design Futures, Academy Editions, pp.134-156
Academy Group Ltd. (1994), A guide to Archigram 1961-1974, pp. 14, 19.23,45,78,169
מאמר על ארכיגרם סטודיו באתר מוזיאון לעיצוב בלונדון
אתר הבית של סטודיו אריכגרם
אתר לאדריכלות עכשווית
מאמר על ארכיגרם מאת ג'ואל סנדרס מתוך כתב העת artforum
מאמר על ארכיגרם מאת דויד רוק, לרגל קבלת הקבוצה את פרס RIBA
מאמר על ארכיגרם בגרדיאן מאת רואן מור