האמוי קרול Hamoy Carol
1935
עיצוב, ציור, פיסול
קרול האמוי, ציירת, פסלת ואמנית מיצב יהודייה דתייה ילידת ניו-יורק.
בת למשפחה העוסקת כולה בתעשיית הטקסטיל והביגוד. ביצירותיה היא עושה שימוש רב בבדים, בבגדים ובעבודת חייטות. האמוי: "בשימוש שלי בבדים, בתחרה ובפרטי לבוש כחומר גלם ליצירה אני משמרת את זיכרונות משפחתי המהגרת שעבדה בתעשיית הביגוד". רוב יצירתה עוסקת בנושאים הקשורים בנשים ובנשיות, בעבר ובהווה. כך למשל ביצירה "חלומות נערה", שבה מוצגות כותנות ומצנפות שינה של ילדות ועל כל אחת רקום חלום של נערה. במהלך הפרויקט ראיינה האמוי חמישים נשים שסיפרו לה על חלומותיהן בילדותן.
האמוי נוהגת לתאר את עצמה כ"ילדת השפל הכלכלי". אימה עבדה מסביב לשעון כאמנית וכמעצבת בדים ובמקביל דאגה לעבודות הבית, וסבתה, מהגרת מרוסיה, טיפלה בה. למרות שלמדה את עבודות הבית מאימה אומרת האמוי: "איני יודעת לבצע את עבודות הבית כל כך טוב, אך למי אכפת? כשהייתי צעירה התמקדתי ברצון להצליח. לעיתים קרובות נשים אינן מקצות זמן לעצמן כדי לבטא את היצירתיות שבהן – לעשות דברים באופן הייחודי להן. אני עשיתי בחירות בחיים שאיפשרו לי להפוך לאמנית, כיוון שזה מה שבאמת רציתי, מאז שאני יכולה לזכור" (אתר עיתון The Inquirer).
לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון למוזיקה ואמנות בניו-יורק למדה האמוי בבית הספר לאמנות יפה ומסחרית בניו-ארק וב -Art Students League בניו-יורק. היא עבדה כמעצבת גרפית, ורק בשלב מאוחר יותר החלה לעסוק בפיסול ובמיצבים. החל משנות השמונים של המאה ה-20 זכתה בפרסים שונים, וביניהם פרס מוזיאון הוליווד לאמנות, ניו-יורק (1992), פרס העמותה להנצחת התרבות היהודית בניו-יורק (1999), חברות בקרן פולוק-קרסנר (2005), פרס מכון המחקר חדש-ברנדייס (2010) ועוד.
הטקסט הכתוב מהווה מקור השראה ליצירתה של האמוי וחלק מהמילון הצורני שלה. כפי שהדבר בא לידי ביטוי ברוב יצירותיה, האמוי יוצרת מערכת יחסים מורכבת עם הטקסט. ברוב העבודות הטקסט מוסיף שכבה של משמעות המרחיבה את הדימוי. כך למשל ביצירה "גוף האישה", המבוססת על מאמרה של החוקרת והמשוררת מרגרט אטווד (Margaret Atwood) ומציגה לבני אישה שעליהם רקומים משפטים מתוך הספר. המאמר מציג נשים מודרניות שהחברה הגברית מנצלת אותן מצרה את צעדיהן. החיבור בין הטקסט ובין הלבנים הנשיים מוסיף נדבך נוסף למשמעות של הטקסט ושל הבגד.
על נושאי עבודתה אומרת האמוי: "בכך שאני עוסקת בנשים ובנושאים נשיים אני מקווה להציג את חשיבותן והישגיהן של ילדות קטנות 'בלתי נראות' רבות. ילדות קטנות אלו הפכו נשים המהוות כ-51% מהאוכלוסייה ו"קולן" צריך להישמע... כמספרת סיפורים ומחנכת אני מציגה בפני העולם את סיפורן המופלא ומלא ההרפתקה והישגים של הנשים שרבות מהן אינן ידועות. כוונתי היא לפתות את הצופה ולעניין אותו באמצעות היצירה. עבודתי עוסקת לכאורה בנושאים החשובים רק לנשים, בעבר ובהווה. עם זאת, במבט מעמיק יותר ביצירות ניתן לראות כי הנושאים הנדונים בהן הם מעבר למגדר ופוליטיקה. יצירותיי הן בעצם חקירה של מסורות וזהות". דוגמה לעבודות מסוג זה היא היצירה "עשר המכות" שבה תלויות תשע חליפות של אחיות ועליהן רקומים שמות של מכות מודרניות – מלחמה, בצורת, זיהום, רעב, סרטן, חסרי בית, קנאות, מחלות לב ואיידס. את המכה העשירית מותירה האמוי לדמיונו של הצופה.
מקורות וקישורים
אתר הבית של האמנית
אתר המשכן לאמנות עין חרוד
שפי, ס., "לא שומרות נגיעה: על התערוכה מטרוניתא", הארץ, 17/02/12
פוקס-הלץ, ד., "מטרוניתא – אמנות יהודית פמיניסטית", אתר זה לא אני, זה המצב, 22/01/12
שפרבר, ד., "חזקה או נאמנה", אתר קולך
אתר נשות הספר
אתר Tablet
אתר The Pollock-Krasner Foundation
אתר RCAC
ראיון עם האמנית ב – You tube
אתר עיתון The Inquirer
אתר גלריה ורד
אתר docstoc
אתר Imdb
כתב: נעם טופלברג