הצייר בדרכו לעבודה, וינסנט ואן גוך The Painter on his way to work, Van Gogh
1888 צרפת
48X44 ס"מ, שמן על בד
יצירה זו צויירה ביולי 1888, כאשר שהה וינסנט ואן גוך בעיירה ארל (Arles) והמתין לבואו של גוגן. תיאור הסביבה של ארל הפך לנושא מרכזי ביצירתו גם כיוון שלא מצא דוגמנים וגם כיוון שקיווה שטיולים ארוכים ברגל ושהייה בשמש ישפרו את בריאותו. ברבע הראשון של המאה העשרים הוצגה כחלק מהאוסף של מוזיאון קייזר פרידריד בעיר מגדבורג (Magdeburg) שבגרמניה, אך נהרסה בשריפה במקום בשנת 1945, במהלך מלחמת העולם השנייה.
במכתב לתיאו (Theo) אחיו, מהארבע-עשרה לאוגוסט 1888 כתב ואן גוך שהוא שולח לו עם קצין שהכיר שלושים וחמישה ציורים ובניהם "מתווה גס שעשיתי של עצמי, עמוס עם קופסאות, אביזרים ובדים בדרך המוארת לטרסקון (Tarascon)". בציור מתואר הצייר פוסע נמרצות ונראה כי דעתו נחושה באשר ליעד ולנושא הציור שהוא עומד לצייר. מעניין במיוחד הארגון הצבעוני של השביל שעליו הוא צועד – משיכות מכחול אימפרסיוניסטיות גסות וניגודי צבעים משלימים יוצרים את המרקם של האדמה והצללים. הצייר לבוש בכחול, צבע משלים לכתום של השביל והשדה מאחוריו.
ההשפעה היפנית על ואן גוך ניכרת בארגון הקומפוזיציה של יצירה זו – חלוקה אופקית לפסי צבע. הקומפוזיציה מתחלקת לשלושה מישורים עיקריים: השביל במישור הקדמי, במרכזו צועד הצייר, השדה הכתום-ירוק במישור המרכזי, המופרד מהקדמי על-ידי שביל אדמה חומה ושורת עצים, ונוף העיירה במישור האחורי, הצבוע בכחול כהה ומתחבר עם תכלת השמים שמעל. שעת היום נראית לקראת ערב, בעיקר על-פי הצללים הארוכים הנמתחים והכחול הכהה של העיר המרוחקת.
צייר בדרכו לעבודה, מתוך אתר ויקיפדיה
בעיצובה ובצבעיה היצירה מזכירה גם את ציורי "הזורע" של ואן גוך המושפעים מציוריו של האמן הנטורליסטי פרנסואה מילה (Jean Francois Millet), ומציגה את הצייר כאיש עבודת כפיים. אכן, ואן גוך ראה בעבודתו עבודה פיזית הקשורה לנוף ולטבע. היצירה מתארת את הצייר צועד בשביל, אוחז בידיו כן ציור, בד וארגז צבעים ומכחולים. הציור ללא סקיצה ובטבע הוא השפעה של הזרם האימפרסיוניסטי על ואן גוך, ובתקופה שהגיע לארל חש כמיהה אל הטבע ואל המגע הישיר אליו לאחר שנות שהותו בפריז.
הקומפוזיציה פתוחה, בעיקר בגלל העצים הנחתכים בגבול העליון של היצירה, ומאוזנת – ואן גוך יצר ניגוד בין הקווים האופקיים של הנוף ובין כמה אלמנטים אנכיים – העצים, כמה ממגדלי העיירה באופק והצייר עצמו. אלו יוצרים מערך מאוזן של קווים המתנשאים כלפי מעלה כשמרכזם הוא הצייר עצמו.
מקורות וקישורים
אתר vangoghgallery
אתר webexhibits
אתר artythings56
אתר artcyclopedia
אתר van-gogh.tumblr
כתב: נעם טופלברג