המאונן הגדול, סלבדור דאלי The Great Masturbator, Salvador Dali
1929 המוזיאון הלאומי מדריד
שמן על בד, 150X110 ס"מ
היצירה היא דיוקן עצמי של דאלי. ראשו של האמן מעוצב כסלע שראה ליד ביתו ומופיע ביצירות שונות החל משנת 1929. כמו ביצירות אחרות, הראש ממוקם במרכז היצירה
והוא נראה ישן כשאפו נוגע בקרקע ועינו עצומה. הראש מחובר באמצעות כבל מתכתי משולב אבנים אל מקום בלתי נראה בחלק העליון של היצירה, מעבר למסגרת. אל פיו של דאלי נצמד חגב מכני גדול-ממדים, ועליו מטיילות נמלים רבות. מתחת החגב מתנשק זוג הנראה כרובוטים מכניים, ומצד שמאל ניצב אדם מכני נוסף, בודד, בגבו אל הצופה. מתוך ראשו של דאלי צומחים דימויים שונים – אבר מין זקור בצבע אדום ומוקף שערות שחורות, מעין תולעים בשרניות, והדימוי הגדול מכולם – דמות אישה הנראית כפסל אבן, המצמידה את ראשה אל פלג גופו התחתון של גבר לבוש במכנס קצר צמוד, כשאבר מינו מובלט בתוך המכנסיים. כניגוד למראה המיני הבוטה, ליד ראשה של האישה צומח פרח קאלה, המזוהה עם זר כלה ופרח הבתולין, אך מראהו מזכיר משגל, בגלל האבקן הצהוב הזקור הנעוץ בתוך עלי הכותרת הלבנים. הסצנה כולה ממוקמת בנוף ריק של שמים וארץ שוממה. בצידה הימני של היצירה הראש הופך לצורה ביומורפית חסרת זהות, המזכירה עצמות יבשות או מוות.
היצירה עוסקת בפחדים ובתיעוב שחש דאלי כלפי יחסי מין. בכתביו התייחס האמן לתחושות אלו והסביר כי בילדותו נהג לעיין בספרים של אביו, שעסקו באופן מפורט וגרפי במחלות מין. יצירה זו נעשתה ממש לפני שהאמן הכיר את גאלה, שהייתה אשתו. באותה תקופה דאלי היה חסר ניסיון מיני, והוא העיד על עצמו כי פחד ממין. היצירה עמוסה בסמלים פרוידיאנים המבטאים פחדים אלו: החגב הצמוד לפיו של האמן, הפרח המדמה משגל, הנמלים ועוד.
הסמלים הפרוידיאנים מרמזים גם על פחדים תת-מודעים מפני סירוס, איפוטנציה ואוננות. היצירה שואבת את ההיגיון הפנימי שלה מתורת מבנה החלום של פרויד, הכוללת ניתוק דימויים מהקשרם הרגיל, דחיסתם לרגע נתון אחד והתקבעות על פטיש (fetish) מסוים.
רבות מיצירותיו של דאלי מתאפיינות בדיוק ובפרטים רבים שאינם מתחברים לכדי תמונת עולם מוכרת. דווקא הדיוק הרב בפרטים יוצר תחושת ניכור והזרה. רעיון זה לקוח גם הוא מתורת החלום של פרויד, המדבר על תחושת ה- Uncanny המאפיינת חלומות, כלומר תחושת פחד ואי-נוחות הנוצרת כתוצאה מחיבור בין מצבים ואובייקטים מוכרים ובין סיטואציות מוזרות וחסרות היגיון. על-פי פרויד, זהו אחד ממנגנוני ההגנה של החלום, המיועד ליצור אצל החולם תחושה של "זה רק חלום". יצירותיו של דאלי מנסות ליצור תחושה זו על-ידי ציור מדויק להפליא של מצבים חסרי היגיון מקובל ועל-ידי עיוות הצורות ומשחק בין צורה ממשית ובין צורה דמיונית.
קשר נוסף לרעיונות הפרוידיאניים יש בדרך שבה הופך ראשו של האמן לגל עצמות יבשות בצד הימני של היצירה. גם כאן, כמו בתורת הארוס וטנטוס (מין ומוות) של פרויד, התשוקה המינית והתשוקה ההרסנית למוות הקשורות זו בזו.
היצירה "המאונן הגדול" נחשבת ליצירת המופת הראשונה של דאלי, והיא מכילה צורות וסמלים שתוארו ביצירות רבות אחריה.
מקורות וקישורים
אתר California State University Long Beach
אתר BBC
אתר מוזיאון-תאטרון Salvador Dali
אתר dali-gallery
אתר 3d-dali
אתר all-art
אתר frame-painting
כתב: נעם טופלברג