העיר התעשייתית, טוני גרנייה

העיר התעשייתית, טוני גרנייה Industrial City, Tony Garnier
1917 צרפת

אוסף תכניות
 האדריכל הצרפתי טוני גרנייה פרסם בשנת 1917 אוסף של רישומים ותרשימים שהיוו פתרונות חדשניים לעיר המודרנית. את הרישומים הללו הוא יצר למעלה משלוש-עשרה שנים קודם לכן, בין השנים 1904-1899. גרנייה קרא לאוסף הרישומים שלו "העיר התעשייתית".
תכניותיו לעיר התעשייתית נועדו לעיר בגודל בינוני שבה יתגוררו כ- 35,000 תושבים. העיר עוצבה בתכנית אורטוגונלית: רחובותיה תוכננו כרשת ובה הוקצו אזורים מיוחדים לתעשייה, למגורים ולשירותים. כמו כן תכנן בה גרנייה בתי-חולים, תחנה מרכזית לתחבורה הציבורית ותחנת כוח לייצור חשמל. את בתי המגורים תכנן כבני קומה אחת ובעלי גג שטוח לאורך שדרות עצים. "העיר התעשייתית" תוכננה להיבנות כולה מבטון מזוין, שהיה זול לבנייה ועמיד.

גרנייה התכוון לשמור על קנה מידה אנושי, של מידות האדם, אף באזורי התעשייה. הוא היה מודע לחוליי העיר והתעשייה, כפי שתוארו בספריו של הסופר אמיל זולה והציע פתרון של עיר מאירה פנים ונוחה לתושביה, וזאת בניגוד לחזונו הפוטוריסטי של סנט אליה על אודות העיר המודרנית, שפורסם בשנת 1914 וביטא מטרופוליס של גורדי שחקים המגמדת את האדם.
תכניותיו של גרנייה לעיר התעשייתית משקפות תפיסה חדשה לחלוטין לתכנון אורבני שהיה מנוגד ניגוד גמור לתפיסה הקלסית שאליה הכשיר בית הספר לאדריכלות בפריז של אותה התקופה - Ecole des Beaux-Arts. העיר התעשייתית מהווה תקדים חשוב לתכנון ערים מודרניות במאה העשרים.

מקורות

Trachtenberg, M. & Hyman, I.(1986), Architecture from Prehistory to Post-Modernism: The Western Tradition, Harry N. Abrams, Inc., New York, pp. 519-520.

כתבה: ד"ר מלכה בן פשט​