המוזיאון לעיצוב, חולון, רון ארד

המוזיאון לעיצוב, חולון, רון ארד Design Museum, Holon, Ron Arad
2010 חולון, ישראל

כאשר המעצב והאדריכל רון ארד נשאל בראיון מה הייתה הצעת העבודה המעניינת והמוזרה ביותר שקיבל במהלך הקריירה שלו הוא ענה ללא היסוס "לבנות מוזיאון לעיצוב בחולון".
ארד קיבל את ההצעה מעיריית חולון בשנת 2002, ותגובתו הראשונית הייתה לדחות אותה: "ניסיתי להתנער מההצעה כי נרתעתי מהפרויקט, חששתי שהוא עלול להיות בעייתי. הרעיון של מוזיאון לעיצוב בחולון הוא סוריאליסטי, כמו הרעיון להקים את האופרה בתל אביב. חששתי שיפנו כלפיי אצבע מאשימה אם אעצב את המוזיאון. התרבות בישראל ממוקמת בתחתית סדר העדיפויות. תמיד יהיה מישהו שישאל מה פתאום מוזיאון לעיצוב ולא, נניח, מעון לנשים מוכות".
מעבר לחששות הללו נרתע ארד גם מהאופן שבו העירייה תכננה את הרעיון, אך בסופו של דבר, שינתה העירייה את יחסה לפרויקט, מה שגרם לארד לקבל את האתגר: "לאנשי העירייה הייתה כותרת בלבד, משהו בנוסח 'אה, התפנה מבנה בחולון אז נבנה מוזיאון'. חשבתי שאצליח להתחמק כשהמלצתי להם לבדוק את הנושא של מוזיאונים לעיצוב בעולם, אבל הם פנו למעצב דניאל צ'רני שחקר את הנושא והעביר להם המלצות לעיצוב המוזיאון. לזכותם ייאמר שבסופו של דבר הם עשו כל מה שחשבתי שלא יעשו".
העבודה על המבנה החלה באוגוסט 2006 והמוזיאון נפתח לציבור במארס 2010. עוד בשלבי התכנון זכה המבנה להכרה בינלאומית כאחד המבנים המקוריים והחשובים של המאה ה-21. תכניות ודגמי המבנה הוצגו במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק במסגרת תערוכה רטרוספקטיבית שנערכה שם לארד בשנת 2009, ובשנת 2010 זכה המבנה בפרס החדשנות והעיצוב של המגזין הבינלאומי "Cond Nast Traveller".

המוזיאון לעיצוב, חולון, מתוך אתר ויקיפדיה

גלית גאון, המנהלת האמנותית של המוזיאון, טוענת כי המבנה הוא המוצג החשוב והמרכזי של המוזיאון. המבנה מורכב משני מבנים נפרדים – מבנה בטון ריבועי "רגיל" ובו שני חללי תצוגה, הנושא עליו מערכת ספירלות מורכבת מרצועות פלדת קורטן חלודות בצבעי חום, כתום ואדום. צבעי הרצועות משתנים באופן הדרגתי כתוצאה מהחשיפה של החומר לתנאי מזג האוויר. רצועות המתכת הפכו לסימן ההיכר והייחוד של המוזיאון. ארד: "הן נחתכו בקטעים של כ-14 מטרים, גודל שהוכתב מגודל המכולה שהגיעה מאיטליה. השתמשנו בשלושה טונות של פלדה, 4,000 מ"ר של קורטן, שאם אתה מחבר את כל הקורות זו לזו הן מגיעות לאורך של קילומטר. מבחינה הנדסית זה פרויקט מורכב מאוד. רצועות הקורטן לא משמשות רק כפנים היפות של הבניין, הן גם המבנה. אין אף עמוד בבניין".
הכניסה למבנה היא שביל מפותל הנע בין שני המבנים ומקורה בתקרה שחורה, דמוית בטן של לוויתן (שהיא הרצפה של חלל התצוגה המרכזי). לאחר הצעידה בשביל (המדמה את תנועת הספירלות) המבקר מגיע אל חנות המוזיאון, הממוקמת משמאלו. השביל עצמו מתעקל ימינה אל עבר הכניסה הראשית, והחלל נפתח אל כיכר פנימית ללא תקרה. הפתיחה של החלל מאפשרת מראה של מבנה הספירלות מלמטה.
שטחו הכללי של המוזיאון הוא 3,700 מ"ר. בקומת הקרקע של המבנה ממוקם חלל התצוגה הקטן ששטחו 250 מ"ר. ייעודו של האולם הוא הצגת מוצגים קטנים או עבודות התלויות על הקיר. האולם הקטן מואר באור מלאכותי ומהווה "קופסה שחורה" אינטימית המאפשרת לאוצר לעצב את החלל כרצונו. המעבר לאולם הגדול והמרכזי בקומה השנייה מתאפשר דרך המוזיאון עצמו, או מבחוץ, בשביל העולה מעלה יחד עם תנועת הספירלות החיצוניות. שטחו של האולם הגדול 500 מ"ר והוא מואר באור טבעי. באולם זה מוצגים מיצבים תלת-ממדיים גדולים. במוזיאון גם אגף חינוך שנועד לשמש "מעבדת עיצוב עכשווית", והוא פונה לחצר פנימית שבה גן.
המוזיאון לעיצוב בחולון הוא המבנה הציבורי הראשון שארד תכנן וביצע. מבנהו הייחודי וצורותיו המתעקלות הפכו לסימן היכר למבנים המאוחרים יותר שלו. המבנה כולו נראה כמו פרשנות פוסט-מודרנית, כמעט מתפרקת, של מוזיאון גוגנהיים של האדריכל פרנק לויד רייט, בעל הספירלה המפורסמת בניו-יורק. השוואה בין שני המבנים מבהירה עיקרון חשוב המבדיל בין התפיסה המודרניסטית לזו הפוסט-מודרניסטית - בעוד שבמוזיאון גוגנהיים הספירלה משמשת כחלק מהבניין עצמו, והמבקר פוסע מעלה ומטה בהתאם לעיקולי המבנה, במוזיאון לעיצוב בחולון, כמבנה פוסט-מודרני, המעטפת העיצובית אמנם תומכת במבנה אך חוויית הפנים והחווית החוץ שונות זו מזו ואין קשר בין המסלול הפנימי של המבקר ובין המראה החיצוני. המקום היחידי שבו התנועה של המבקר מושפעת מהמעטפת הספירלית הוא במעבר החיצוני אל חלל התצוגה העליון.

מקורות וקישורים
אתר הבית של האמןאתר Design within reach
אתר המוזיאון לעיצוב חולון
בודיק, א., ‏"רון ארד מבלבל את המבקרים במומה", גלובס, 16/08/09
בלקין, א., ל., ארד שווה זהב: ראיון עם המעצב רון ארד, מעריב, 10/03/09
דורי, ר., "מעצבים טובים יש בכל מקום", כלכליסט, 25/08/10
יעקובסון, מ., "פסל ראשון של רון ארד בארץ נחנך באוניברסיטת תל-אביב", Xnet, 17/05/11
סער, י., "באתי, עיצבתי, אצרתי", עכבר העיר, 04/12/08
סער, י., דביר, נ., "איך נראים 17 מיליון דולר של עיצוב?", עכבר העיר, 29/01/10
פלג-רותם, ח., ‏"מוזיאון העיצוב בחולון ייחנך בסוף החודש", גלובס, 04/01/10
קלינהנדלר, ח.," ראיון בלעדי: רון ארד לא צריך פספורט", וואלה!, 21/08/12
שטרנהל, ז., "רון ארד מעדיף שתחשבו עליו כפרא אציל", עכבר העיר, 19/11/09
שלום, א., "הכיסא מתנדנד, הרצפה זזה", הארץ, 04/09/03

כתב: נעם טופלברג​