הקתדרלה, פיינינגר ליונל

הקתדרלה, פיינינגר ליונל Wood-cut for the Bauhaus Manifesto, Feininger Lyonel
1919 ארכיון הבאוהאוס, ברלין

חיתוך עץ
היצירה של האמן האמריקאי פיינינגר, אחד המורים בבית הספר באוהאוס, פורסמה כאיור על שער מניפסט היסוד של הבאוהאוס בשנת 1919. קיים קשר הדוק בין הטקסט של המניפסט לבין היצירה שמאיירת את השער שלו. בבאוהאוס העריכו את המיומנות הטכנית של האמן, ובמובן מסוים שאפו לחזור לאידאל הימי הביניימי המאחד את האמן והאומן. טכניקת חיתוך העץ היא טכניקה שמקורה בימי הביניים. היא משלבת יכולת טכנית ואמנות. ייתכן שמסיבה זו נבחרה עבודה זו להתנוסס על שער המניפסט של הבאוהאוס.
צבעי חיתוך העץ הם שחור ולבן, והוא בעל קווים אלכסוניים, דקים וישרים. הבניין שביצירה מזכיר קתדרלה גותית - שלושה מגדלים, שלוש כניסות, תומכות דואות וגגות מחודדים. הבניין מתואר במלואו, ותופס כמעט את כל שטח היצירה. הוא מצויר על רקע מופשט - קווים דקים וישרים הנמתחים במאונך. אפשר לפרש את הקווים כקרני אור. מקור האור נמצא מחוץ ליצירה, למטה במרכז. מקורות אור נוספים הם שלושה כוכבים שכל אחד מהם נמצא על גג כל אחת משלושת מגדלי הכנסייה.
הקומפוזיציה משולשת, נוטה כלפי מעלה. לא רק צורת הבניין וגגות המגדלים יוצרים תנועה כלפי מעלה אלא גם קרני האור האלכסוניות שמפיצים שלושת הכוכבים.
הבניין מרכזי הן בחיתוך העץ והן במניפסט. המניפסט עוסק במרכזיותה של האדריכלות ובבניין הרוחני, המטפורי, שיש לבנותו. הקתדרלה הגותית משדרת רוחניות בראייה הרומנטית. קשר נוסף לימי הביניים הוא לגילדה - איגוד הבנאים בימי הביניים - באמצעות שם בית הספר - הבאוהאוס, שפירושו בנייה. בגמלון המרכזי של הקתדרלה נראית קובייה. ייתכן מאוד שבדרך זו רצה פיינינגר לסמל את הבנאים - באמצעות בלוק אבן או לבנה.
הבניין נתפס כרוחני גם בגלל הקומפוזיציה הנוטה כלפי מעלה, כלפי השמים, וגם בגלל ריבוי מקורות האור והזוהר, ביניהם קרני האור והרקע הלבן. האור הוא סמל האלוהי באמנות הנוצרית.
הקתדרלה נראית קלילה, כמעט מרחפת, לא גשמית, וזאת מאחר שצוירה בקווים דקים היוצרים מקצבים חזותיים.
ניכר שהאמן מדגיש את שלושת הכוכבים הזוהרים על גגות הקתדרלה. ייתכן שאלה מסמלים אמנות, אדריכלות ופיסול.

מקורות
בן-פשט, מ' (1994), היבטים בתולדות העיצוב, משרד החינוך והתרבות.
מייזליש, ז' (עורכת), (1981), אמנות בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.

Akiama, A. and others, (1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.

כתבה: אלה טל​