המשכן לאמנויות הבמה, יעקב רכטר Performing Arts Center, Yaakov Rechter
1994 תל-אביב
בניית המשכן לאמנויות הבמה הייתה יוזמה של עיריית תל אביב-יפו. הבניין נבנה כדי לספק אולמות גדולים ומקצועיים בעבור מופעי אופרה, מחול ומופעי תרבות אחרים, וגם כדי לשמש כמקום בילוי. האדריכל התמודד עם הבעיה כיצד לשלב אלמנטים מפוארים המאפיינים באופן מסורתי בתי אופרה עם היבטים של אדריכלות עכשווית המותאמת לקהל יעד עממי יותר.
במבנה המשכן תוכננו ארבעה אולמות: אולם לאופרה, אולם לקונצרטים קאמריים, אולם לתיאטרון, אולם למחול, ואכסדרה (מבוא) משותפת המחברת בין האולמות. באכסדרה מתקיימת פעילות אמנותית, מסחרית וחברתית. מכלול המשכן כולל גם בתי קפה, מסעדות, חנויות וחניון תת-קרקעי.
בניין המשכן ממוקם בין מוסדות חברתיים-תרבותיים חשובים: מוזיאון תל אביב, בית המשפט והספרייה העירונית "בית אריאלה".
מראה מהרחוב, מתוך אתר ויקיפדיה
מבחוץ בנוי המבנה מרכיבים גאומטריים, חלקם זוויתיים וחלקם מעוגלים, באופן אסימטרי. הבניין מצופה בחלקו באבן לבנה וחלקו בטיח צהבהב מחוספס (בתחילה ציפה האדריכל את משטחי הטיח באריחי קרמיקה כחולה. בעקבות תנאי מזג האוויר אריחי הקרמיקה נשרו, ומטעמים אסתטיים, החליט האדריכל להחליף את אריחי הקרמיקה בטיח). חלק מהמבנה החיצוני מזכיר מערכת פיגומים או, את "התומכות הדואות" של הקתדרלות הגותיות. תפקידו של המבנה לתמוך בבניין מבחוץ וגם להעניק לו ממד אסתטי עיטורי. קשת הכניסה המונומנטלית מזכירה קשת ניצחון רומית.
מראה הכניסה מהרחבה הפנימית, מתוך אתר ויקיפדיה
הרחבה מצופה אבנים אדמדמות. ברצפת הרחבה שובצו מנורות כחולות כך שבלילה בוקע אור כחלחל מן הקרקע. מסגרות החלונות עשויות עץ אלון. המבנה מורכב מחלקים אטומים הפונים אל הרחוב ומחלקים שקופים הפונים אל הרחבה, ולכן ביום האור חודר מבחוץ, ובלילה נוצר אפקט מרשים של תאורה מתוך המבנה.
אכסדרה הפנימית, מתוך אתר ויקיפדיה
המעצב רון ארד עיצב את פנים האכסדרה. החלל הפנימי, בניגוד לחיצוני, בנוי מצורות ביומורפיות, לולייניות. קיימת בו צבעוניות, ועיצובו יוצר רושם של תנועה. החלל בנוי מחומרים מגוונים: פלדה, ברונזה, עץ, קירות גבס.
קופת הכרטיסים, בית קפה, ברים, חנויות, אולם תיאטרון משתלבים זה בזה במפלסים שונים עקלתונים. המפלסים פתוחים זה לזה ויוצרים תחושה של חלל אחד. בתקרת האכסדרה ניתן להבחין בשיפוע של אולם האודיטוריום שמעל לתקרה. ההליכה בין החללים יש בה מן ההפתעה והשעשוע.
את תחושת הפאר יוצרים הממדים המונומנטליים של חלק מהצורות וקשת ניצחון בכניסה למתחם. שילוב הצורות מן העבר (קשת, מגדל) וניגוד בין פנים וחוץ הם השפעה פוסט-מודרנית. הצבע הלבן והצהוב (כחול בתכנון המקורי) וקרמיקה הם צבעים וחומר ים תיכוניים.
התמונות באדיבות בית האופרה במשכן לאמנויות הבמה.
מקורות
ידען, א', (עורכת), היבטים בהבנת האמנות על רקע העולם המודרני, ראשל"צ.
גדות, ח', (עורכת), 1999. היבטים בהבנת האמנות על רקע העולם המודרני, משרד החינוך, אורט.
כתבה: אלה טל