דמות מסובה, הנרי מור

דמות מסובה, הנרי מור,  Henry Moore, reclining figure
1970-1969 מוזיאון תל-אביב, ישראל

ברונזה
סדרת פסלי "דמות מסובה" העסיקה את מור בסוף שנות העשרים של המאה ה-20, ונחשבת להישגו האמנותי המשמעותי הראשון. בסדרה זו בא לידי ביטוי עקרון הנאמנות לחומר, שהוא עיקרון מרכזי בשפה הצורנית שלו כאמן. הסדרה גם מבטאת את אחד הנושאים המרכזיים של מור - השילוב בין דמות אדם ובין תבנית נוף.

ההשראה לסדרה הייתה פסל פרימיטיבי של אל הגשם המקסיקני שאקאמול, שאותו ראה מור לראשונה בפריז בשנת 1925. מפסל זה הוא שאב את התנוחה ואת הקשר בין הדמות ובין הטבע. נושא זה ריתק אותו מאוד, עד כי הוא עסק בו במשך שישים שנים במאות גרסאות שונות, עד מותו בשנת 1986.

פסל השאקאמול, 1000 לספירה, מקסיקו, מתוך אתר talariaenterprises

בדומה לסדרות של ברנקוזי, גם סדרת הפסלים "דמות מסובה" של מור עברה תהליך הפשטה הדרגתי, מדמויות ריאליסטיות יחסית ועד דמויות מופשטות, שבהן מיטשטש הפער בין דמות אדם ובין תבנית נוף, כמו בפסל זה.

הפסל עשוי יציקת ברונזה ביומורפית בצבע כמעט שחור. בצורתו הכללית הוא מזכיר הפשטה של דמות שוכבת הנשענת על מרפקה. הוא חסר פרטים מזהים כגון ראש או פנים, וניכרים בו פרטים כלליים בלבד המזהים את הדמות כאישה: רמז לשדיים וצורות מעוגלות של הגוף. הפסל עשוי חומר טבעי – מחצב, שקושיו והמרקם הקר שלו עומדים בניגוד לצורתו הרכה והנוזלית ולמשמעותו כדמות אישה. הוא כמו מחבק את הצופה בחללים המתפתלים שלו (שאליהם הצופה יכול להיכנס) ומזמין אותו לנוח בין חמוקיו. מצד אחר, הניגוד בין החומר ובין הצורה מייצר רעיון חדש של האישה כאמא אדמה – הדמות נראית ספק אישה, ספק נוף הררי או סלע ביומורפי הנוצר באופן טבעי מתוך האדמה. השימוש בצורות ביומורפיות הופך את הדמות לתיאור כללי הניתן להגדרה כ"אמא אדמה", ולא אישה ספציפית.

דמות מסובה, 1969-1970, יציקת ברונזה

יש מחקרים המוצאים דמיון בין צורות הנוף של הפסלים ובין הנוף באזור מולדתו של האמן. פרשנויות אלו טוענות כי קיימת זיקה בין דמות האם בילדות ובין הנוף הילדות, והן נתמכות באופי הפרימיטיבי של הפסל. שלושת הנושאים הללו יוצרים יחד פרשנות בעלת אופי רומנטי של חזרה לתמימות ולילדות.

דמות מסובה, 1926, מתוך אתר mexicolore

פסלי "דמות מסובה" של מור מוצבים במקומות שונים בעולם, בגדלים ובחומרים שונים. הפסל שלפנינו מוצב ברחבת מוזיאון תל-אביב, והוא גדול יחסית.

מקורות וקישורים
אתר theartsdesk
Mark Townsend and Caroline Davies, Mystery of the stolen Moore solved, The Observer, Sunday 17 May 2009
אתר BBC
אתר Artchive

כתב: נעם טופלברג​