בית התה וילו, מקינטוש, צ`רלס רני Willow Tea Room, Charles Rennie Mackintosh
1906-1903 גלזגו, סקוטלנד
לאחר שזכה האדריכל צ'רלס רני מקינטוש (Charles Rennie Mackintosh) בפרס על בניית בית הספר לאמנות בגלזגו, הוא החל לעצב כמה בתי קפה בעיר. המפורסם ביותר מבין מבנים אלה הוא "בית התה וילו" (Willow) שאף את חלליו הפנימיים ואת הריהוט תכנן ועיצב מקינטוש. בית התה עוצב בעבור גב' קרנסטון והוקם ברחוב צר בשם "וילו" בעיר גלזגו שבסקוטלנד.
עיצוב בית התה וילו הוא דוגמה ייחודית לסגנון הארט נובו הנושא את חותם הסגנון האישי של מקינטוש. כל הפרטים בפנים ובחוץ, החל מהשלטים ועד לריהוט ולעיטור הפנים עוצבו בסגנונו האופייני.
מבנה בית התה הוא בן ארבע קומות, והוא מתמזג בבנייה העירונית המקומית. בניגוד למבנים בסביבה, הוא נבנה באבן בהירה ובצדי המבנה שובצו אריחי קרמיקה מעוטרים המשוים לו אופי אלגנטי ו"קליל".
חזית המבנה נבנתה בצורה אסימטרית הן אופקית והן אנכית. לקומה הראשונה חלון גדול, ודלת הכניסה הוצבה בצדו השמאלי של המבנה. לקומה השנייה חלון גדול ומעוקל. שתי הקומות העליונות הן פרטיות, בניגוד לקומות הנמוכות, וחלונותיהן קטנים יותר. חזית המבנה מחולקת לשניים מבחינה אנכית: האחד מעוגל והאחר ישר.
למבנה מדרגות מעוקלות המובילות עד לקומה השנייה. בקומות השונות חדרים הפונים לעבר הרחוב, ובסך הכול ישנם שני חדרי תה, שני חדרי אוכל גדולים, חדר ביליארד וחדרים למגורים (בקומות העליונות). החדר המפורסם ביותר במבנה הוא חדר התה "דה לוקס". מקינטוש עיצב את החדר בסגנונו הייחודי המאופיין בקווים מוארכים המשווים לו חזות חיננית ומפוארת. קירות החדר לבנים, לכיסאות משענות גבוהות במיוחד, והם צבועים בגוני כסף ומתמזגים בסגנון הכללי של העיטורים בחדר. כלי האוכל עשויים מחרסינה ומעוטרים בצבע כחול, בדגם ייחודי לבית תה זה. החדר מוקף מראות מעוטרות בדגמים צמחיים אופייניים. קווי המתאר הללו משתלבים בפרופורציות מוארכות עם דמויות דקיקות ועדינות, ודלת הכניסה מעוצבת בזכוכית ובדיל.
מקורות
Gossel Peter, Leuthauser Gabriele (2001), Architecture In The Twentieth Century, Taschen, p. 54.
The Willow Tea Rooms - Charles Rennie Mackintosh - Great Buildings Online
ArchitectureWeek Image - The Tea Rooms of Mackintosh
Great Buildings Online Image - The Willow Tea Rooms
כתב: פיטר מלץ