בניין לרקין וריהוט משרדי, פרנק לויד רייט Larkin Building, Frank Lloyd Wright
1904 בופלו, ניו יורק
בניין לרקין הוא בניין המשרדים של חברת לרקין, חברה למסחר באמצעות הדואר. הבניין הוקם באזור התעשייה של בופלו ועיצוב הפנים שלו מהווה ציון דרך באדריכלות המודרניסטית ובעיצוב הריהוט המשרדי של המאה העשרים.
פרנק לוייד רייט תכנן את הבניין ועיצב בהתאמה את הריהוט המשרדי ואת פתרונות האחסון והתאורה. הבניין משלב מרכיבים רבים שהיו בבחינת חידושים לתקופה: ריהוט משרדי ממתכת המוצב בתוך גומחות בקיר, שימוש בבטון לרצפה, אסלות בנויות אל הקיר, דלתות זכוכית ומתקני אוורור.

בניין לרקין, 1904, מתוך אתר flickr
נוסף על רייט היו מעורבים בפרויקט דרווין מרטין (Darvin Martin) מזכיר חברת לרקין, ויליאם הרט (Willliam Heart) מנהל המשרד וג'ון ד. לרקין, (John D. Larkin) עצמו. לכולם הייתה משופת הגישה הרואה בסביבת העבודה המרווחת והנוחה לעובדים גורם חשוב לעבודתם היעילה. גישה זו הייתה בסיס לתכנון הבניין. בקומה העליונה נבנתה מסעדה, הוקצו מקומות מיוחדים לצמחייה בעציצים ולאקווריומים, תוכננו ספרייה, מקלחות לעובדים, מרפאה, כיתות לימוד לקורסי השתלמות ואולמות לאורחים. בימים שבהם שימש הבניין עבדו כ-600 איש.

פרנקל לויד רייט, בניין לרקין-רישום, 1904, מתוך אתר pbs
מבחוץ הבניין הבנוי לבנים הוא גוש מלבני המבוצר בפינותיו במגדלי מדרגות ובארובות שהכילו את מערכת האוורור. הבניין מושתת על סדרת אומנות דקות הממסגרות בצדיו הארוכים את מערכת החלונות לגובה כל קומות הבניין. חזותו החיצונית של הבניין משדרת כבדות של מקדש מצרי, סגירות מפני הסביבה התעשייתית והגנה מפניה. את החזות הנוקשה מרככים מעט פסלי מלאכים המחזיקים בכדור הארץ ומגילות שעליהן הכתובת "לרקין", וכן תבליטים הממוקמים ליד שתי הכניסות הראשיות לבניין. הפיסול גם הוא עוצב על ידי רייט ובוצע ע"י ריצ'רד בוק (Richard Bock).
הבניין נבנה מלבנים אדומות. אלה צופו בקירות הפנים בציפוי מזוגג. לרקין, בהיותו עד לשריפה הגדולה ב-1881 שכמעט כלתה את שיקגו, חשש מאד משרפות, ומשום כך השתמש בלבנים חסינות אש.

ניין לרקין, העמודים המעוטרים, מתוך אתר prairiestyles
בפנים הבניין תוחמת מערכת האומנות חלל מרכזי ענק הנישא לכל גובה הבניין ומקורה בתקרת זכוכית. החלל המרכזי מוקף בקומות של גלריות הנפתחות אליו ואל החוץ באמצעות חלונות. כפתרון לחלל החשוך של לובי הבניין התקין רייט דלתות זכוכית. החידוש זכה לתפוצה רחבה באדריכלות המסחרית. מרחב העבודה העיקרי שתכנן רייט נקבע בקומה הראשונה, שהיה, כאמור, פתוח וכלל מקומות לפקידי החברה. משרדים נפרדים יועדו ללרקין ולבניו, אך כל המנהלים האחרים שוכנו בקומה הראשונה ובשאר קומות הבניין שהקיפו אותה. בסך הכול נמנו בבניין מנה שש קומות וחצי, כולל מרתף, מתוכן ארבע קומות עבודה.
המשטחים שבין האומנות, מתחת לחלונות ולפתחים, נוצלו על ידי רייט למיקום תאי אחסון ממתכת. תאי האחסון שימשו גם קנה מידה לתכנון יחידות השולחן המשרדי שעיצב רייט.
יחידת השולחן המשרדי העשויה פלדה היא מערכת יעילה שבה סדרת מגירות אישיות, מדף עליון וכיסא מסתובב המחובר בציר לרגל השולחן. ריהוט זה תוכנן על ידי רייט ובוצע על ידי חברת Van Dorn Iron Works שבקליבלנד, אוהיו. עם זאת יעילות העיצוב והאחסון באה על חשבון נוחות היושבים. במרווח שבין האומנות ניתן היה לצרף שמונה יחידות כאלה לשירותם של שמונה פקידים ופקידות. לאולם המרכזי עוצבה גרסה מרווחת יותר של השולחן המשרדי, לשירותם של שישה פקידים ופקידות, שהיה מחובר בקצותיו לעמודי תאורה מוכתרים במסגרות רבועות נושאי נורות עגולות. גרסה של אותן מנורות תלויות מן התקרה עטרה את פנים הסלון של בית רובי.
גישתו העיצובית של רייט והחומרים שבהם בחר יצרו סביבת עבודה ששדרה חדשנות, חיסכון ויעילות. הריהוט עלה בקנה אחד עם הנוקשות הגאומטרית של הבניין נטול העיטור, להוציא העיטור הגאומטרי המופשט המכתיר בפסי תבליט היקפיים את ראשי האומנות מבפנים ומבחוץ ואת הפיסול במרומי החזית.
לבניין לרקין, כמו לבניינים אחרים של רייט, נודעה השפעה רבה על המודרניזם האירופי בעיקר באמצעות האדריכל ההולנדי ברלאחה (H.P. Berlage) ועל מיז ואן דה רוהה (Mis Van Der Rohe).
מקורות
Larkin, David and Brooks Pfeiffer, Bruce (1993), Frank Lloyd Wright: The masterworks, Rizzoli, New York.
Quinan, Jack (1987). Frank Lloyd Wright's Larkin building: Myth and fact. The architectural history foundation, New York.
כתבה: קטי חומיצר