בית I.B.M, אברהם יסקי IBM House, Avraham Yasky
1979 תל אביב
בית IBM הממוקם ברחוב ויצמן 1 בתל-אביב תוכנן ונבנה על ידי האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון ונחנך בשנת 1979. המבנה הוזמן על ידי חברת המחשבים IBM האמריקאית על מנת לשמש משרד ראשי עבורה בישראל. שטח הבניין – 11,000 מ"ר והוא בן עשרים קומות המתנשאות לגובה תשעים ושניים מטרים. תחת המבנה חניון בן שלוש קומות. חברת IBM עשתה שימוש בבניין עד שנת 1999, אז מכרה אותו תמורת חמישים מיליון דולר לחברת "אירופה ישראל" שהשתמשה בו עד לשנת 2007. בסופו של דבר רכשה את המגדל חברת "אמות השקעות" שעושה בו שימוש עד היום ואף שינתה את שמו ל"מגדל אמות השקעות".
צורתו של הבניין קשורה קשר הדוק למטרה הראשונית לשמה נבנה. המבנה מזכיר בצורתו את כרטיסי הניקוב שהיו מקובלים במחשבים של שנות השבעים וכן צורה כללית של מקלדת מחשב. המגדל מתוכנן בצורת משולש בעל צלעות מעוגלות הנפגשות בקדקודיהן ויוצרות חלון מאורך הנמתח לכל גובה המבנה. המבנה מרושת בגריד של חלונות רבועים. בסיסו של המבנה צר יותר מרוחבו, והוא מוקף קירות זכוכית היוצרים רושם של ריחוף באוויר. על צורת המבנה זו אמר יסקי בראיון שנתן לעיתון גלובס (21/08/10): ". היה ברור שלא אתכנן שם קופסא מרובעת, המגרש הזמין משולש עם דפנות, ומכיוון שרציתי שירחף, הושבתי אותו על רגל זכוכית".
בית IBM ליד בית אסיה, מתוך אתר ויקיפדיה
עיצובו של המבנה מנוגד לזה של בניין "בית אסיה" הניצב לידו. בית IBM משדר עצמה וגבריות בהזדקרות שלו כלפי מעלה בעוד "בית אסיה" אופקי וזורם ומשדר מעין "נשיות". המגדל בנוי מבטון צבוע וזכוכית היוצרים מערכת יחסים סבוכה של ניגודים בין שקיפות לאטימות ובין נפחיות לריקנות. שטחי המשרדים הפנימיים עוצבו בשיטת "החלל הפתוח" שחברת IBM הייתה מחלוציה. שטח קומת משרדים טיפוסית כ – 950 מ"ר.
באותו הריאיון שהוזכר למעלה אמר יסקי: "בית IBM "אני אוהב אותו, אני סבור שאף אדם לא יכול לעבור על ידו בלי שירגיש בנוכחותו...המשבצת בפינת ויצמן ושדרות שאול המלך הייתה קרקע עירונית ואני חשבתי שנכון שיתנו אותה לחברה כזו. בחיל ורעדה התייחסתי למגרש, שניצב בין צירים חשובים בעיר. זה היה בשנים שהייתי חבר במועצת העיר, עמדתי במועצה והתעקשתי ש-IBM זו אימפריה, זו ממלכה, ושאם יתנו להקים במגרש את ביתם, זה כבוד לתל אביב... המבנה המוזר הדאיג את העובדים והזמינו אותנו להרצות בפניהם כדי להפיג את חששם להיכנס ולעבוד בו. הסברתי שהוא גמיש וברעידת אדמה, דווקא תכונה זו תגן עליו. העובדים השתכנעו. זמן מה אחר כך הייתה רעידת אדמה. הבניין זז, בערך 20 ס"מ, בניינים אחרים נסדקו והוא נשאר ללא פגע".
מקורות וקישורים
אתר גלובס
אתר infinity8
אתר telavivinf
אתר עיתון הארץ
אתר חברת ז.כ למדידות והנדסה
אתר Ynet
אתר מכונת קריאה
כתב: נעם טופלברג