בית אסיה, מרדכי בן חורין Asia House, Mordechi Ben Horin
1976-1969 תל אביב
בית אסיה נבנה בסוף שנות השבעים על ידי האדריכל מרדכי בן חורין. למרות שרוב הבניינים שתכנן נמצאים בשייכות האלפיון העליון בארץ רואה בן חורין את עצמו כ"אדריכל של עניים". לטענתו, גם כשהוא מתכנן עבור מיליארדרים הוא עובד מדויק וחסכוני.
בן חורין החל מתכנן את בית אסיה בשנת 1969 וסיים לבנות אותו בשנת 1976, בהזמנת איש העסקים שאול אייזנברג. במתחם הממוקם בתחילת רחוב וייצמן תוכננו במקור שלושה מבנים הקרויים על שם יבשות – בית אמריקה, בית אירופה ובית אסיה. המבנים היו אמורים להיות שלושה מגדלים מרובעים בני 14 עד 25 קומות ושלושה בניינים מלבניים בני 7 קומות על עמודים. בן חורין הוזמן לתכנן את שלושת המבנים הקטנים אך הציע לאחד אותם למבנה אחד נמוך וארוך שלא יטיל צל על חלונות חדרי האשפוז של בית החולים איכילוב.
המבנה תוכנן בצורות רכות ומשתפלות ובקווים אופקיים ומתעגלים המסמנים את קומותיו שאינן חופפות זו לזו ונראות כסימונים טופוגרפיים על גבי מפה. הבניין בולט בסביבתו בגלל צורתו המיוחדת וצבעיו הלבנים. כאשר נכנסים פנימה ניכרת התאמה בין החלל הפנימי ובין הצורה החיצונית של המבנה. את השראתו שואב המבנה ממוזיאון הגוגנהיים בניו-יורק שתכנן האדריכל פרנק לויד רייט ((Frank Lloyd Wright.
בין קווי המבנה שקועים חלונות זכוכית המאפשרים כניסת אור ללא שמש ישירה וחום. על תכנית כתב האדריכל אבא אלחנני בספרו "המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה העשרים: " האפקט בתוכנית הוא: כעין קוים טופוגרפיים; ובמרחב: כגלי-ים. ניתן אף לדמות את הרצועות "המתבדרות ברוח" לתחתוניות של נשים מן המאה שעברה".
בכניסה למבנה, במפלס רחוב שאול המלך, תוכננה רחבת כניסה פתוחה המתייחסת לרצף של חללי ציבור פתוחים במתחם, מוזיאון תל אביב, בית האופרה ובית המשפט. מעל מתנשאות ארבע קומות משרדים כאשר הקומה החמישית משמשת כגינה המפצה על כיסוי הקרקע וכללה בתכנון המקורי פסלי גן ובריכות נוי, שלא נבנו לבסוף.

בית אסיה מתוך ויקיפדיה
פנים המבנה נבנה על פי יחידות של 160 X160 ס"מ שמערכת תשתיות החשמל, התקשורת וחלוקת החלל הפנימית תוכננה על פיהן. הקווים הרכים של המבנה מהדהדים באלמנטים קישוטיים כמו כיסוי התקרה בעלים צבעוניים כמעיין שמלה ובצבעוניות חמה של גווני לבן וחום. בית אסיה עורר עניין רב ואף הוצג בשנת 1980 במרכז פומפידו בפריז במסגרת התערוכה "חמישים הבניינים המעניינים ביותר בעולם במאה העשרים עד 1980".
בשנת 2006 רכש את הבניין איש העסקים הבריטי מלווין קופר שפנה אל בן חורין בבקשה להוסיף שטחים על המבנה. בן חורין תכנן מגדל המתנשא מעל למבנה ונתמך בקונסטרוקציית הבטון הקיימת ובקונסטרוקציה חדשה שתבנה לאורך רחוב דפנה. תכנית ההוספה זכתה לגינויים רבים אך אושרה על ידי מהנדס העיר. בשנת 2008 נמכר הבניין שנית, לחברת אלרוב נדל"ן שממשיכה בפרויקט הבניה. המגדל המתוכנן אמור להיות בגובה של "בית אמות השקעות" (לשעבר בית IBM) הסמוך.
מקורות וקישורים
אתר עכבר העיר
אתר israelidesign
אתר חלון אחורי
אתר Xnet
אתר Shira sol
אתר NRG מעריב
אתר נדלן היום
אתר דה מרקר
כתב: נעם טופלברג