ביתן "הרוח החדשה", לה קורבוזייה

ביתן "הרוח החדשה", לה קורבוזייה L’esprit Nouveau, Le Corbusier
1925 פריז

ביתן "הרוח החדשה" (L'esprit Nouveau) הוקם לרגל התערוכה הבינלאומית "האמנויות השימושיות" (Arts Decoratifs) בפריז. מושג "הרוח החדשה" הושאל משמו של כתב עת שנוסד בשנת 1919 והיה לבמה ליוצרים המודרניסטים בתחומים שונים באמנות, באדריכלות, בעיצוב ובספרות.
ביתן "הרוח החדשה" שימש אבטיפוס לרוב הבתים הפרטיים שתכנן לה קורבוזיה. הוא פיתח את הרעיון לביתן שנתיים קודם לכן בתכנון אחד הבתים בפרויקט Ville Contemporaine - הווילה העכשווית. חלל הווילה הוא דו-מפלסי. שטח הקומה העליונה קטן משטח הקומה התחתונה, וכך אחד החדרים העליונים נשקף לתוך הסלון כמרפסת בעוד שתקרת הסלון נישאת לגובה של שתי קומות. חלוקה זו למפלסים מודגשת בקיר חיצוני. הביתן בנוי מחלקים טרומיים. לדעתו של לה קורבוזיה המבנה הוא "מכונת מגורים", מוצר המוני המיוצר בכמויות גדולות בתעשייה. הביתן מתוכנן כך שניתן להכפיל את שטחו לצדדים וכלפי מעלה ככל הנדרש, והוא יכול להוות יחידה אחת מתוך בית דירות מודרני, כלומר יחידה מודולרית.
לה קורבוזיה עיצב גם את רהיטי המבנה, ארונות הקיר וארונות המטבח, על בסיס מודולרי. בשנות העשרים תכנון כזה נראה מהפכני. ארונות המתכת שתיכנן לבית הדירות נראו עד אז רק במשרדים.
בתכנון הדירה כ"מכונת מגורים" חשב לה קורבוזיה גם על הצד האנושי, וסיפק מרחב מחיה ותנאים נוחים לדיירים. גם רגישותו של לה קורבוזיה לטבע באה לידי ביטוי בביתן "הרוח החדשה": הוא חצב פתח בתקרה על מנת לאפשר לעץ שהיה נטוע לפלס את דרכו למעלה ולמנוע את כריתתו.
לוולטר גרופיוס, לאדריכלי "הדה סטיל" וללה קורבוזיה מאפייני סגנון משותפים: קו פשוט, היעדר עיטורים, דומיננטיות של הצבע הלבן, חלונות גדולים וקירות וילון. ייחודו של לה קורבוזיה ניכר בתכנונה של קומת הביניים, שהפכה לסימן היכר של יצירתו.
מנהלי התערוכה הצרפתים ביקרו בחריפות את הביתן והערימו קשיים בהקמתו: הם הקצו לו מקום מחוץ לשטח תערוכה (שטח שבו, כאמור, היה נטוע עץ), ובנו גדר מסביבו שגובהה 2 מטרים כדי למנוע מן המבקרים להיכנס אליו. רק בהתערבות של אחד משרי הקבינט הוסרה הגדר. לבסוף, כאשר צוות שופטים בינלאומי החליט להעניק ללה קורבוזיה פרס ראשון, הטיל ווטו על ההחלטה השופט הצרפתי. טענתו הייתה שלביתן "הרוח החדשה" אין כל צורה אדריכלית ברורה.
בדיעבד, מכל ביתני התערוכה, רק ביתן "הרוח החדשה" של לה קורבוזיה, צלח את מבחן הזמן והטביע את חותמו על האדריכלות והעיצוב של התנועה המודרניסטית. לה קורבוזיה ריהט את הביתן שלו ברהיטים מעוצבים בצינורות מתכת מצופים כרום, בכיסאות מעץ מכופף ובכסאות מעוגלים מתוצרת "תונה" (Michael Thonet). עוד שולבו בביתן חפצי אמנות מודרנית עכשווית מראשית המאה, פסלים וציורים של זרמי הקוביזם והפוריזם, ציורים של לה קורבוזיה עצמו, פסל של יעקב ליפשיץ וציורים של פרננד לג'ה.
בסלון הדו-קומתי הציג לה קורבוזיה את תכניתו לבינוי מחודש של פריז (The Plan Voisin pour Paris). לה קורבוזיה פרסם את התוכניות שלו בספר אורבניזם (Urbanisme) (1925), שבו אף הסביר את רעיונותיו.

מקורות
גולני, ירון (1999), שער לארכיטקטורה, דביר, הוצאה לאור, תל אביב.

Blake, Peter (1960), The Master Builders. Victor Gollancz, London.

Curtis, William S.R. (1986), Le Corbusier: Ideas and Forms. Phaidon, London.

כתבה: קטי חומיצר​