סטונהנג' 2,900 לפנה"ס בערך, בריטניה
סטונהנג' הוא מתחם פרה-היסטורי שנמצא בדרום-מערב אנגליה. הוא נחשב לאתר הגדול והמפורסם ביותר של אתרים מגאליתיים (מעגל עשוי מאבנים ענקיות) מבין כ-1,000 שרידים של מעגלים מגאליתיים המצויים בבריטניה. האתר המישורי נבחר משום שהיה כנראה מקום מפגש מקודש עוד לפני הבנייה המונומנטלית באבן.
התיארוך של סטונהנג' מורכב מאוד. החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי התאריך המדויק של הבנייה. סטונהנג' נבנה לסירוגין במשך אלפי שנים. משערים שהבנייה נמשכה יותר מ-3,000 שנה, והיו בה שלושה שלבי בנייה עיקריים. תחילה המעגל נבנה מעץ, אך מכיוון שהעץ הוא חומר מתכלה, הוא הוחלף בגושי אבן. השלב המוקדם ביותר הסתיים בסביבות 2900 לפנה"ס. השלב השני היה בין השנים 2900 - 2500 לפנה"ס בקירוב, והשלב השלישי בין 2550 - 1600 לפנה"ס בקירוב.
השרידים העומדים היום באתר משויכים כמעט כולם לשלב הבנייה השלישי. האבנים במעגל הגדול הועמדו בקוטר של 33 מטרים. מעל כל זוג אבנים הונחה אבן נוספת, כקורה אופקית, עד שנוצר מעגל. בחלק הפנימי של המעגל העמידו חמישה טריליתים (טרי = שלוש, ליתוס = אבן, שני עמודי אבן ניצבים ועליהם אבן אופקית היוצרים צורת שולחן, כמו הדולומן ברמת הגולן) בצורת פרסה. החוקרים סבורים שהחלק הפנימי קדם לבניית המעגל החיצוני. מתוך 30 האבנים המקוריות של המעגל הגדול שרדו רק 17. מסביב למעגל החיצוני נחפרה תעלה מעגלית בקוטר 100 מטר, ושתי אבנים אנכיות סימנו את פתח המתחם כשער. במהלך השנים נבנו מעגלי אבנים בתוך המתחם, פורקו ונבנו שוב. (ראה שחזור)
האבנים, שגודלן עצום, נגררו והובאו למקום משני אתרים מרוחקים מאוד. עדיין לא ברור כיצד עשו זאת, ומשערים שחלק מהדרך הן הועברו בנהרות באמצעות דוברות ומזחלות. סוג אחד של אבנים הן "האבנים הכחולות", שהובאו מדרום-מערב ויילס, המרוחקת משם אלפי ק"מ. סוג נוסף של אבנים הן אבני סרסן − אבן קשה ודחוסה כמו גרניט. הן הובאו ממרחק של 40 ק"מ, היו גדולות מאוד, ומשקל כל עמוד היה