האדריכל והמעצב מרסל ברויאר סיים את לימודיו בבית הספר הבאוהאוס במגמת נגרות בשנת 1924, ובשנים 1925 עד 1928 הוא לימד בבית הספר. בשנים אלה הוא ערך ניסיונות במתיחת צינורות אלומיניום, ויצר סדרת רהיטים קלי-משקל שהמחישו את ההתעניינות של הבאוהאוס בחומרים תעשייתיים ובטכניקות ייצור.
הכיסאות שיצר הפכו לסימן ההיכר של עיצוביו, והושפעו מאופני המתכת של חברת אדלר הגרמנית, שהיו ברשותו. ברויאר בנה את יצירותיו מאותם חומרים כמו חומרי האופניים ובאותם עקרונות עיבוד ובנייה. מקור השראה נוסף לכיסאות היה שיטות פס הייצור של מכונית הפורד טי. הוא בנה הרבה מאוד אבות-טיפוס, ובסופו של דבר יצר כיסא פשוט הנישא על גבי צינורות מתכת דקים. המושב, הגב והידיות מרופדים בקנבס שחור פשוט, התורם למראה החמור וה"גברי" של הכיסא.
הכיסא מוכר בשם כיסא "וסילי", על שם ידידו של ברויאר ושותפו להוראה בבאוהאוס, הצייר הרוסי וסילי קאנדינסקי. בעקבות הצלחתו של הדגם ייצר ברויאר את הכיסא גם בזמנו החופשי, מחוץ לסדנאות הבאוהאוס.
אחד הרעיונות המרכזיים של ברויאר היה לייצר כיסא הנתמך על ידי בסיס אחד ונראה כמרחף. ואולם, זמן קצר לפניו, בשנת 1926 האדריכל ההולנדי מארט סטאם עיצב כיסא כזה, העשוי מצינורות גז, שיצא לשוק בשם מודל 33 אס.
ברויאר החל לייצר סדרת כיסאות שונים המתבססים על כיסא וסילי הראשוני יחד עם יצרן הרהיטים המפורסם מיכאל טונה. יחד הם יצרו מספר כיסאות וספסלים העשויים כולם מחומרים תעשייתיים קלי-משקל, למשל כיסא 35 בי. המורכב גם הוא מצינורות מתכת וקנבס, וידיותיו מצופות עץ צבוע לכה. כאמור, ייחודו של כיסא זה הוא ב"ריחוף" של המושב ללא תמיכה אנכית, המדגיש את חוזקם של צינורות המתכת, שאינו עומד בהשוואה למשקלם. בדומה לכיסא וסילי, הכיסא 35 בי מתאים לרעיונות הבאוהאוס באופן מושלם בפשטותו, בהתאמתו לתפקידו, בשימוש בחומרים תעשייתיים וזולים ובשיטות הייצור ההמוניות.
הכיסאות של ברויאר, המבוססים על צינורות מתכת מעוקמים, סימנו את תחילתו של עידן חדש בעיצוב ובייצור הריהוט המודרני, וצורתם נראית עדכנית ומודרנית גם כיום.