בשנות העשרים של המאה ה-20 התפתח הסגנון הבינלאומי באדריכלות, שהשפיע על הבנייה המודרנית כולה. בתקופה זו תכנן לה קורבוזייה את וילה סבואה כבית קיט לסופי שבוע בעבור משפחת סבואה העשירה, והיא אחד המבנים הבולטים המייצגים סגנון זה.
לה קורבוזייה טבע את האמרה "הבית הוא מכונה למגורים", ואכן המבנה, הממוקם בפרבר פריזאי, מושפע בעיצובו מרעיון האסתטיקה של המכונה ומהקוביזם. רעיונות מודרניים אלו משולבים לכדי מבנה קלאסי באופיו, המזכיר את המקדשים הדוריים מתקופת יוון העתיקה או הסגנון הפלדיאני שהתפתח בעקבות הווילות האיטלקיות של האדריכל אנדרה פלאדיו מתקופת הרנסנס.
במבט כללי הווילה נראית כקובייה מלבנית נקייה ורחבה הניצבת על גבי עמודים דקים. קומת הכניסה, הראשונה מבין שלוש, היא חניה מוקפת בקיר ירוק, אטום ברובו. הרעיון לכלול חניה מתחת לבית היה מהפכני בזמנו, כיוון שייצור המכוניות ההמוני עדיין לא היה מפותח. הקומה השנייה היא חלל מגורים רחב-ידיים ופתוח, היוצר משחק בין חלל סגור לחלל פתוח. קומת הגג היא גן המורכב מצורות גיאומטריות מעוגלות הבנויות מבטון אטום. המבנה מתאפיין בשילובים של מישורי בטון אטומים עם קירות שקופים, ומה שנראה כמבנה פשוט מתגלה כמערך מורכב של צורות, נפחים וחללים היוצרים מערכות יחסים משתנות עם שינויים בנקודות המבט של הצופה. המבנה מציג סימטריה אדריכלית אנכית – קומת הגג וקומת הכניסה בנויות מצורות מעוגלות וחופשיות אך אטומות ברובן, בעוד קומת המגורים היא מלבנית ונוקשה, אך שקופה. כמו כן, קומת המגורים מתפרשת על שטח גדול יותר מהקומות האחרות, וכך נוצר אפקט הריחוף שלה.
לה קורבוזייה העריץ את האסתטיקה של המכונה, ובעקבות כך ניסח את "חמשת העקרונות של האדריכלות החדשה", שהם חמישה אלמנטים שלדעתו יש לשלב בעיצוב האדריכלי:
- הרמה של מבנה המסה המרכזית מעל לאדמה.
- תכנית קרקע חופשית המאפשרת לאדריכל לחלק את החלל הפנימי כרצונו, ללא
התחשבות בקירות תומכים. - קירות חופשיים, לא תומכים, שניתן לעצב אותם בכל צורה העולה על דעתו של
האדריכל. - חלונות אופקיים הממוקמים לרוחב המבנה.
- גן עילי על הגג, המחליף את שטח האדמה שמכסה המבנה.
חמשת העקרונות הללו באים לידי ביטוי מלא בווילה סבואה: חלל המגורים המרכזי מורם מעל לקרקע ונתמך על ידי עמודים מבטון מזוין. העמודים איפשרו ללה קורבוזייה לממש את שני העקרונות הבאים: תכנית קרקע חופשית, המאפשרת חלוקה פנימית חופשית וקירות חופשיים, כלומר, אינם תומכים במבנה, והאדריכל יכול לעצב אותם כרצונו. העיקרון הרביעי בא לידי ביטוי בחלון האופקי הרחב הנמתח לאורך כל קומת המגורים השנייה, ומאפשר כניסת אור רב ונקודות צפייה מגוונות אל החצר המקיפה את הבית. העיקרון החמישי בא לידי ביטוי בגינה על הגג, שתפקידה לפצות על אובדן השטח שעליו ניצב המבנה. גרם המדרגות מוביל מקומת הכניסה ועד לגג, ומאפשר למבקר לחוות את כל חלקי המבנה.
הפרויקט של וילה סבואה היווה בסיס לרבים מהפרויקטים המאוחרים יותר של לה קורבוזייה. המבנה נפגע במלחמת העולם השנייה, ואחרי המלחמה שופץ והפך למרכז מבקרים. הוא נחשב לדוגמה "קלאסית" של הסגנון הבינלאומי והאדריכלות המודרנית בכלל.