אקזקיאס פעל במחצית השנייה של המאה ה-6 לפנה"ס, ונחשב לגדול ציירי "הדמות השחורה" ואמן מוביל בתחומו.הוא יצר את האמפורה, ושמו כתוב כצייר וכקדר בתחתית הכד. חשוב לציין שיש הקבלה בין הציור הארכאי ובין הפיסול הארכאי של אותה תקופה, אז הגיעו פסלי הקורוס לשלב התפתחות שנטה יותר לכיוון נטורליסטי, והידע האנטומי בתיאור הגוף הגברי היה רב יותר. כך גם בציורי הדמות השחורה (ראה הרחבה בפרק העוסק בפיסול).
הנושא שמתאר אקזקיאס על בטן האמפורה לקוח מתוך הסיפור על מלחמת טרויה. במרכז היצירה נראים הגיבורים אייקס ואכילס משחקים בקובייה ברגע של הפוגה בין הקרבות. שמותיהם רשומים על רקע הכד ליד ראשיהם לצורך זיהוי. (אבי-יונה מיכאל, תולדות האמנות הקלאסית, מוסד ביאליק, ירושלים, תש"ל, עמ' 58-57)
עיצוב האמפורה מדגיש את החלק הרחב ביותר המתאים לציור, את בטן הכד. הרגל והצוואר צבועים בשחור, והחלק המרכזי נשאר בצבע החרס ועליו צוירה הסצנה בצבע שחור. ידיות הכד והפס מעל הסצנה מעוטרים בדגם צמחי.
הקומפוזיציה סגורה, מרכזית, מאוזנת ומתוכננת לפרטי-פרטים. היצירה נחשבה ליצירת מופת עוד בעת העתיקה, ואמנים רבים ציירו וריאציות דומות. משמאל יושב אכילס עם קסדה על הראש, ומימין אייקס. הקסדה של אייקס מונחת מאחורי גבו וממסגרת את הקומפוזיציה מימין, והמגן של אכילס משמאל מאזן את המערך הקומפוזיציוני. אקזקיאס תיאר את המתח של המשחק באמצעות שפת הגוף, הרכנת ראשי הגיבורים, הפניית המבטים המרוכזים לעבר המשחק, והפניית תנועות הידיים (השמאליות) לנקודת המוקד, שהיא לוח המשחק. ישיבת הגברים על קצה השרפרף אינה רגועה, והם מוכנים לזנק בכל רגע שייקראו להתייצב לקרב. ביצירה זו הצליח האמן להמחיש את שני הקטבים של המתח, הנעים בין מתח המשחק ובין מתח המלחמה. חניתותיהם, המוחזקות בידיהם הימניות, נשענות באלכסון על כתפיהם ויוצרות משולש פתוח כלפי מעלה. יש משולש נוסף, שנוצר מקו הבסיס הרחב כלפי מעלה, על-ידי שתי הדמויות הכפופות. הראש והגוף של הגיבורים נראה בהקצרה מהצד, אבל העיניים מתוארות בשלמותן, כמו בציור המצרי. הטיפול בלבוש ובעיטור השריון מורכב מדגמים שונים באמצעות חריטה. שיטת הציור בחריטה על הצבע השחור יוצרת קווי מיתאר הבונים את פרטי הדמות, כמו שיער מסוגנן וזקן. הדמויות נראות סכמתיות, אם כי קווי המיתאר מעידים על ידע אנטומי מסוים, כמו הדגשת השרירים בידיים וברגליים.
תפיסת החלל נוצרת באמצעות קווי המיתאר, היוצרים הקצרה ואשליה של עומק על-ידי תיאור מישור קדמי ואחורי. יש הסתרה בין האובייקטים המצוירים, ועם זה הציור נראה שטוח ולא יוצר אשליה של עומק ממשי. הרקע של הציור נקי וללא תוספות (למעט כתב קטן), כדי לא להסיח את דעת הצופה מהעיקר. חלקה העליון של האמפורה מעוטר בקישוט שמורכב מעלים ומצורות גיאומטריות, וצוואר הכד מכוסה בצבע שחור. גם החלק התחתון של הכד מכוסה בשחור, ובכך נוצרת מסביב לסצנה מסגרת דקורטיבית המדגישה אותה ויוצרת הרמוניה בין החלקים הבהירים לכהים.
סגנון הדמויות ארכאי, קפוא, והדמויות מסוגננות. הראש מתואר מהצד, העין שלמה, התסרוקת מסוגננת, קלסתר הפנים מאופק ואינו מביע רגש או מתח. המסר האקספרסיבי מתבטא באמצעות תנועות ומחוות. הציור קווי, והפרטים נבנים באמצעות קו המיתאר ובעזרת קווים משניים המעצבים את הפרטים של הדמות: השרירים, השיער, התלתלים, תווי הפנים, האריגים והעיטורים המקשטים אותם.
כדי למתן את המתח צייר אקזקיאס בצד השני של הכד סצנה רגועה יותר: שני הדיאסקורים שבים לביתם ומתקבלים בשמחה על-ידי משפחתם.