סדנאות יזע - Sweatshops
מונח זה הוא כינוי למפעל או לעסק שבו מועסקים עובדים שעות ארוכות מן המקובל, בשכר נמוך במיוחד ובתנאי עבדות. המושג הפך למקובל במחצית השנייה של המאה ה-20 כשתאגידים גדולים פיתחו במסגרת הכלכלה הגלובלית אסטרטגיה של העברת תהליכי הייצור למדינות מתפתחות והתמקדות בפיתוח ופרסום מותגים. מקור המושג "סדנאות יזע" הוא במאה ה-19, בבתי חרושת לטקסטיל, שבהם טוו, ארגו ותפרו פריטי לבוש. מפעלים אלה ומפעלים אחרים העסיקו פועלים ללא השכלה או כישורים מיוחדים בתנאים מחפירים. המנהל האחראי ישירות על עובדים אלו נקרא "המזיע", (Sweater) ותפקידו היה לשמור שהעובדים יהיו בקבוצות קטנות ומבודדות זו מזו, כדי שלא יראו את תהליך הייצור כולו, לא יבינו את רמת התפוקה שלו וכן כדי למנוע מהם להתאגד ולדרוש זכויות. ואולם, על רקע תהליכי הייצור של עידן התעשייה התאגדו באירופה ובארצות הברית ארגוני פועלים, חלקם במסגרות פוליטיות נלוות למפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטית, שדרשו שיפור בתנאי עבודתם. בשלהי המאה ה-19 והמאה ה-20 נחקקו חוקי הגנה לפועלים במסגרת הממשלות והמעסיקים, ראשי המפעלים נאלצו לשאת על פי חוק בנטל האחריות לרווחת הפועלים, תנאי עבודה, גובה המשכורות, פנסיות, וכדומה. עם התפתחות הכלכלה הגלובלית, באמצעות הסכמים עם ממשלות, נסגרו כל המפעלים באירופה ובארצות הברית, והייצור כולו נמסר למפעלים במזרח אסיה ובדרום מזרח אסיה, המעסיקים בעיקר ילדים ונשים בעלות זולה הרבה יותר, ללא התחשבות בתנאי עבודה וללא שיקולים של איכות הסביבה. בעולם כולו חלה נסיגה חמורה בתנאי העבודה של הפועלים ושל עובדי השירות. הממשלות בעולם המתועש מתנערות מאחריות, וכתוצאה מהכלכלה הגלובלית התפתח מעמד מנוצל של עובדי קבלן ועובדי הגירה.
סוציאליזם -
השקפת עולם ותנועה מדינית בעלת ערכים מוסריים ברורים, הקוראים לביטול המעמדות והאפליה בין בני אדם על בסיס גזעי, דתי, לאומי או כלכלי. במרכזו של הרעיון הסוציאליסטי עומדת שיטה כלכלית שבה המשאבים של המדינה מחולקים שווה בשווה לכל האזרחים החיים בה. הפיקוח על המשאבים יכול להיות ישיר, כלומר על ידי העם באמצעות קואופרטיב, או לא ישיר, כלומר על ידי גוף שלטוני של המדינה, בשם העם. על פי השיטה הסוציאליסטית כל המשאבים ואמצעי הייצור מולאמים וכך הופכים לרכוש משותף. הוגה הרעיון הסוציאליסטי-אוטופיסטי הוא רוברט אוון (Owen Robert, 1771-1858) , שיזם בשנת 1834, בתקופת המהפכה התעשייתית ארגון כלל ארצי של הפועלים בבריטניה. מבחינים בין שני סוגי סוציאליזם: בין סוציאל דמוקרטיה, כלומר החלת השיטה הסוציאליסטית בהסכמה ובהדרגה, לבין הקומוניזם, הדוגל בהשלטת השיטה וביטול הדמוקרטיה. את המניפסט הקומוניסטי הראשון כתבו הסוציולוג והפילוסוף היהודי גרמני קארל מארקס (Karl Heinrich Marx, 1818-1883) והפילוסוף הגרמני פרידריך אנגלס (Friedrich (Engels 1820-1895. כתב היד ראה אור בשנת 1848 וזכה לתמיכה גורפת של אינטלקטואלים ואנשי רוח בכל אירופה בשל הרעיונות ההומניסטים שהובעו בו.