מהעריסה לעריסה -
מושג המתאר את הגישה העומדת בבסיס "המהפכה התעשייתית הבאה" כפי שמתארים ויליאם מק'דונאו, מיכאל בראונגרט (William McDonough and Michael Braungart) והסופר פול הוקן ( Paul Hawken בספרו "קפיטליזם טבעי: יצירת המהפכה התעשייתית הבאה" Natural Capitalism: Creating the Next Industrial Revolution, 1999. הרעיון, שאותו הם מכנים "אקו אפקטיביות", מטיף לתעשייה הממחזרת את עצמה ואת חומרי הגלם שלה. בניגוד לשיטת "מהעריסה אל הקבר", המאפיינת את המהפכה התעשייתית של המאה ה- 19, שבה המוצרים התעשייתיים מושמדים לאחר השימוש בהם וכך גורמים לדלדול המשאבים הטבעיים, מטיפים הכותבים להזנה חוזרת של שתי המערכות העיקריות בתהליך – הטבע והתעשייה. חומרי הגלם בכל מוצר יופרדו לחומרים טבעיים ולחומרים אנאורגניים, ובתהליך הפירוק יוחזרו להזין את המערכות שמהן הם באו.
מהעריסה לקבר -
מושג המתאר את הגישה הנובעת מהמהפכה התעשייתית של המאה ה-19. הכוונה היא לשימוש במשאבי הטבע לצורכי תעשייה וקידום המין האנושי. לאחר השימוש מושמדים התוצרים ולא ניתן לעשות בהם שימוש חוזר. גישה זו מביאה לדלדול במשאבי כדור הארץ, ובטווח הארוך להרס הטבע. במאה ה-19 נחשבו המשאבים הטבעיים לבלתי נדלים, ועל כן אנשי התקופה לא נתנו את הדעת להרס הסביבה הנובע מהשימוש הבלתי מבוקר בהם.
מיחזור -
הוצאת פריטים וחומרי פסולת מתוך מאגרי האשפה המוטמנת או הנשרפת, באמצעות הפרדה ומיון, שבמהלכם מעבדים אותם לחומרי גלם, שמהם מייצרים מוצרים חדשים, חפצים או חומרים חדשים. לדוגמה: פסולת אורגנית שהופכים אותה לקומפוסט (דשן אורגני), צמיגים ישנים שהופכים לחפצי גומי שונים או לצמיגי מכסחות דשא, זכוכית גרוסה משמשת כחומר מילוי לבנייה, נייר שהופך לתבניות ביצים, בקבוקי פלסטיק שעושים מהם אריזות חדשות למזון, לריהוט גן, או לסיבים באריגים וכדומה.
המיחזור הוא תופעה שהחלה במהלך המאה ה-20, והיא הולכת ומתפתחת במאה ה-21. הסיבות למיחזור הן בראש ובראשונה המודעות להידלדלות משאבי הטבע אך גם לזיהום סביבתי בעקבות כמויות אשפה לזיהום מי תהום וזיהום האוויר הנוצר כתוצאה משריפת הררי אשפה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה,(לקשור לפריט בארגונים) ממוחזרים כיום בישראל כ- 15% מהפסולת הביתית וכ-20% מהפסולת בכלל. לצורך ההשוואה, ביפן ובגרמניה, המובילות בתחום המיחזור, ממחזרים כ- 80% מהפסולת.
כדי למחזר ביעילות רבה ובשיעור גבוה יותר חייבים להתקיים כמה תנאים: ראשית, יש להקים תשתית ולהעניק תמריצים כדי שהציבור יוכל להפריד כדרך שגרה את האשפה לסוגיה השונים, כגון: פסולת אורגנית (רטובה), מוצרי פלסטיק, זכוכית, נייר וכדומה. שנית, יש להקים מפעלי מיחזור מסודרים, ושלישית יש להיערך להעברת הפסולת הממוינת למפעלי המיחזור. מעבר לתהליך החינוכי העמוק שאותו צריך הציבור לעבור, קיימים היבטים כלכליים לא מבוטלים המעכבים את הטמעת המיחזור בעולם.
להרחבה
מיחזור בישראל
סרטון מחזור נייר
מחזור בקבוקי ומכלי שתיה