היבטים חברתיים
ההיבטים החברתיים, כמו שיקולים במעשה העיצוב, הם קדקוד במשולש הערכים שעליהם נשען העיצוב למען קיימות. מקדונאו ובראונגארט (McDonough and Braungart) ניסחו את משולש הערכים הזה באופן ברור. על פי תפיסה זו, העיצוב צריך לעמוד במבחן שלושת ה-E - Equity, Economy, Ecology כלומר, שוויון, כלכלה, אקולוגיה. קדקוד השוויון משמעו שמירה על צדק חברתי.
השאלות העולות הן האם העיצוב, תהליכי העיצוב ומוצרי העיצוב מעשירים או מרוששים אנשים וקהילות? האם הם מגבירים את הפער החברתי או מסייעים לצמצם אותו? האם תהליכי העיצוב ומוצרי העיצוב מעורבים בתהליכי ייצור נצלניים, למשל ניצול העובדים בסדנאות היזע,או משרתים ומקדמים את רווחת הפועלים ואת הצרכים של אוכלוסיות בעולם השלישי המהווים כ-90% מכלל אוכלוסיית העולם? מהם תהליכי העיצוב ומוצרי העיצוב המשרתים ומקדמים אוכלוסיות אלה ואוכלוסיות מיוחדות נוספות החיות בעולם המכונה "העולם הראשון", והן בעלות צרכים מיוחדים עקב מגבלות כאלה או אחרות?
גם קדקוד ערך הכלכלה במשולש הקיימות קשור בערכים חברתיים, במובן זה שהמוצרים צריכים להימכר במחיר שווה לכל נפש, ובה בעת להיות רווחיים לחברה המייצרת אותם ובמחיר הוגן לפועלים היצרנים.
בערך אקולוגיה הכוונה היא לתפיסת העיצוב המכונה מהעריסה לעריסה. המבחן הוא האם המוצר המעוצב עומד בקני המידה העיצוביים של הטבע: פסולת = מזון, הכרה והוקרה של הרב-גוניות כערך, וניצול אנרגיות מתחדשות מן הטבע (שמש ורוח).
עיצוב למען קיימות (Design For Sustainability) מתנה את הקיימות בעיצוב מתוך שיקולים של צדק חברתי. במקביל, ידועה גישה השמה דגש על ההיבטים החברתיים. גישה זו, הידועה בשמה עיצוב באחריות חברתית, (Socially Responsible Design) כוללת גם התייחסות לתפקיד העיצוב ביחס לסביבה. מובילי גישה זו נשענים על משנתו של ויקטור פאפאנק, שפרסם את הספר, "עיצוב למען העולם האמיתי" Design for the Real World. הם חותרים למצוא פתרונות עיצוביים המתייחסים לאקולוגיה, לחינוך, לבריאות, לסחר הוגן, לצדק חברתי ולזכויות האדם, תוך שילוב גישת העיצוב למען הקיימות ביחס לסביבה, לחברה ולכלכלה. בגישת העיצוב באחריות חברתית מתמקדים בנושאים ובאופני הפעולה הבאים: עיצוב למען אוכלוסיות העולם השלישי והאוכלוסיות המוחלשות בתוך הערים הגדולות, עיצוב למען אוכלוסיות מיוחדות וגם גישה עיצובית הדוגלת במציאת פתרונות כוללים למגוון אוכלוסיות. גישה זו מכונה "עיצוב אוניברסלי".
המעצבים בגישת האחריות החברתית ולמען הקיימות צריכים לפעול מתוך התחשבות בתהליכים חברתיים גלובליים שהתחוללו בעשרים השנים האחרונות בעולם כולו וגם בישראל. בתקופה זו חלה בישראל שחיקה במעמד מדינת הרווחה, והמדינה אינה מספקת באופן ראוי שירותים כמו חינוך, בריאות, הגנה על זכויות מיעוטים ועל זכויות העובדים, זכויות הפרט והפעלת תקנות למען איכות הסביבה. כתוצאה מכך קמו ארגוני אזרחים שאינם ממשלתיים, הדואגים לצרכים שהמדינה אינה מספקת לאזרחיה. ארגונים אלה מייצגים כוחות עולים של החברה האזרחית. הם פועלים מתוך אינטרסים של כלל התושבים, ומתפקדים כגורם מגן ומסייע כנגד הכוחות השרירותיים של כלכלת השוק הגלובלית ושל המדינה, שהשיטה הכלכלית הזאת החלישה אותה. מכאן, שהמעצבים בעלי מחויבות חברתית והפועלים למען קיימות חייבים לפעול בשיתוף פעולה עם ארגונים אלה. בישראל פועלים לא מעט ארגונים של החברה האזרחית, כגון: ארגון שתי"ל, ארגון הסטודנטים מגמה ירוקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, וארגונים הנוקטים בפעולה רדיקלית, כגון "פעולה ירוקה" .
בפרק זה נבדוק ביתר פירוט כיצד סוגיות כמו צדק חברתי, צדק סביבתי וזכויות אדם יכולות להיפתר על ידי פעולות עיצוב הנובעות מתוך ערכים של מחויבות חברתית וסביבתית.