דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
mainContent

זיהום אוויר, סבבתי ורעש

מבוא להיבטים סביבתיים I  איזון אקולוגי I התחממות כדהו"א I זיהום אוויר, סביבתי ורעש I פסולת ביתית I טיפול במים ובשפכים I צבא וסביבה I חוקים ותקנות סביבה

זיהום אוויר

 

 

הקואליציה לבריאות הציבור מציעה לתושבי נפות עכו וחיפה לא לנשום עמוק, או לעצור את הנשימה. מדוע? מידע על אירועים רבים של זיהום אוויר מתמשך בעכו ובאזור חיפה מצטרף לנתונים של משרד הבריאות לגבי תחלואה ומוות ממחלות לב באזורים אלה בשיעור של 20% יותר מהממוצע הארצי. כמו כן, תוצאות מחקרים שהוצגו בכנס בריאות וסביבה 2006 מעידים על קשר ישיר בין זיהום אוויר לבין סיכון לחלות ולמות ממחלות לב (ראו דוח זיהום אוויר ובריאות הציבור בחיפה ועכו, וכן תמונת מצב רחבה וכוללת לגבי השפעות זיהום האוויר, כולל גרפים).
כנראה שאין זה מקרי שרחוב שלם בקרית חיים התפנה מיושביו. הם חלו, או מתו או החליטו לעזוב. ובטבעון, בשכונה הפונה לבתי הזיקוק, בכל בית נפטר אחד הדיירים מסרטן. אבל לא רק בארץ זיהום האוויר משפיע על האנשים (ראו את הסרט של מיקי רוזנטל "שיטת השקשוקה").
בטוקיו אנשים מסתובבים עם מסכות על הפנים ושואפים אוויר עתיר חמצן מבקבוקים.

בר חמצן, פנקו את עצמכם ובואו להתאוורר

על פי מחקר של המחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת תל אביב נמצא קשר בין אזור המגורים, החשיפה לזיהום תחבורתי ותחלואה במחלות נשימה. באוקטובר 2007 פרסמה היחידה לרישום סרטן לאומי במשרד הבריאות נתונים מדאיגים המצביעים על עלייה משמעותית בהיקף מחלת הסרטן בישראל, בעיקר באזורים מוכי זיהום אוויר.
זיהום אוויר עולה כסף - מחקר של האיגוד הבינלאומי לרכבות מצא כי בשנת 1995 עלויות חיצוניות מתחבורה (לא כולל גודש) במערב אירופה הסתכמו ב-7.8% מן התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), מזה: זיהום אוויר - 25%.

ארובות זיקוק במקסיקו סיטי, מקור: ויקיפדיה עברית

מה מכיל האוויר שאנחנו נושמים
לפי ספרי גיאוגרפיה האוויר אמור להכיל 78% גז חנקן, כ-21% גז חמצן, כ-0.03% פחמן דו חמצני וגזים נוספים המהווים פחות מאחוז אחד.
לצערנו, אם אנחנו חיים בתל אביב הסואנת, מסתובבים ברחובות הומי מכוניות, עובדים במפעל תעשייה במפרץ חיפה או חיים בפרדס חנה - לא רחוק מארובות תחנת הכוח בחדרה, יש להניח שהאוויר שאנו נושמים מכיל גם מרכיבים נוספים שעלולים לפגוע בבריאותנו. אם אנחנו גרים או אפילו מבקרים בערים צפופות ומזוהמות כמו דלהי או ניירובי, שאין בהן אכיפה של מניעת זיהום אוויר תחבורתי, אנחנו בסיכון גבוה יותר לשאוף לראותנו אוויר מזוהם מאוד.

סוגי מזהמים ונזקים פוטנציאלים (רשימה חלקית)

וגם: אוזון, תרכובות אורגניות נדיפות, מתכות, תרכובות כלוריות, ברומיות , ועוד.

הידעת?
ב-2007 הממוצע השנתי של ריכוז חלקיקים נשימים עדינים:

  • באזור גוש דן - 18 - 35 מיקרוגרם למ"ק
  • בערים הסואנות באירופה - בין 20 - 30 מיקרוגרם למ"ק
  • בארצות הברית - ב-10% מהערים הגדולות גבוה מ- 16 מיקרוגרם למ"ק
  • במרכז בייג'ין (סין) - 100 מיקרוגרם למ"ק

על פי סקר איכות אוויר בגוש דן 2007 (ראו קובץ מצורף), התקן המומלץ בארץ לחלקיקים נשימים עדינים בקוטר 2.5 מיקרון הוא 15 מיקרוגרם/ מ"ק לשעה. המלצות ארגון הבריאות העולמי הן 10 מיקרוגרם /מ"ק לשעה. יש לציין שהטווח ליממה הוא - עד 65 מיקרוגרם/מ"ק ל- 24 שעות.

מקורות זיהום אוויר
המקורות לזיהום האוויר הם כלי תחבורה, תחנות כוח, מפעלי תעשייה, סופות חול ואבק.

  • תחבורה: 75-80% מזיהום האוויר במרכזי הערים נגרם מפליטות מכלי רכב מזהמים, והשאר בעיקר ממקורות ייצור חשמל ואנרגיה. פליטות מכלי רכב מסוכנות במיוחד בגלל קרבתם של כלי הרכב לאנשים המסתובבים ברחוב ובגלל גובה הפליטות. מאוקטובר 2009, יחויבו כלי הרכב החדשים לציין את מידת צריכת הדלק וזיהום האוויר שהם פולטים.
    דוגמה לסיכום פליטות תחבורה בישראל בשנת 2005:

  • תחנות כוח: פולטות בעיקר תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית וחלקיקים מרחפים. (ראו נתוני זיהום אוויר ממתקני ייצור חשמל ברחבי הארץ).

זיהום אוויר ממפעלים בישראל, אדם טבע ודין

  • מפעלי תעשייה: רוב התעשיות פולטות שאריות לאוויר תוך כדי תהליך הייצור. אם החומרים מרחפים, רעילים, בעלי ריח או אלרגניים הם מגיעים לאוויר שהאנשים נושמים בתוך המפעל ובקרבתו. סוג הזיהום תלוי בסוגים של חומרי הגלם ובתוצרים של המפעל. דוגמאות לכך הן: תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן, מתכות כבדות, חומרים אורגנים ועוד. מפעלים מזהמים במיוחד הם המפעלים ברמת חובב והמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה.
    דוגמאות אחדות למקורות זיהום: מפעל אסבסט בנהריה, מפעל מתכת ליד בית ספר בשועפאט ירושלים.
  • סופות חול ואבק ממקורות טבעיים וכתוצאה מפעילות אדם - ראו דוגמה לאובך, סופות חול וזיהום אוויר מתאריך 18/2/09

תקנים לריכוז מזהמים
תקני פליטה: הריכוז המקסימלי המותר לפליטה של מזהמים ממקורות זיהום ספציפיים כמו כלי רכב, ארובות של תחנות כוח, מפעלי תעשייה וכדומה.
תקני סביבה: רמת זיהום האוויר המקסימלית המותרת באוויר בעבור כל מזהם, מבלי להתייחס לגורמי הזיהום.

ניטור מזהמים ומערכות מידע על איכות האוויר
המשרד לאיכות הסביבה ואיגודי ערים מפעילים מערכות לניטור איכות האוויר המפרסמות נתונים בזמן אמת בפריסה ארצית, ובפריסה מקומית. הניטור נעשה בכל חצי שעה, והמידע מפורסם בזמן אמת באתר של המשרד להגנת הסביבה ובאתר של איגוד ערים ספציפי. כמו כן מפורסמים דוחות תקופתיים. כאשר יש זיהום אוויר מסוכן במיוחד, מפורסמת אזהרה לציבור באמצעי התקשורת.

מתוך אתר המשרד לאיכות הסביבה 17.2.09

מדד איכות האוויר (מא"ה) מאפשר להשוות מצבי איכות אוויר במקומות שונים ובזמן שונה. המדד הותאם לתנאי הארץ על ידי שימוש בתקנים ישראלים לזיהום אוויר. ניתן לחשב מדד ממוצע לתקופה מסוימת (יום, שבוע, חודש) ולבטא אותו באמצעות גרפים שונים.
בכל מקום שבו מתבצעת מדידה רציפה של ריכוז באוויר של ארבעת המזהמים - אוזון, תחמוצות חנקן, חומר חלקיקי עדין, גופרית דו-חמצנית - מחשבים את המדד בעבור כל גורם בנפרד ומסכמים את הערכים למדד אחד.
כדי שאפשר יהיה לזהות בקלות את מצב איכות האוויר, בנוסף לערך המספרי, משתמשים בשלושה צבעים:

| איכות אוויר | תחום | מא"ה |

אמנות וחוקים למניעת זיהום אוויר

ב-19 בדצמבר 2005 התכנסו ראשי הערים של גוש דן וחתמו על אמנה להפחתת זיהום האוויר. הם הצהירו כי הם מכירים בחומרת הבעיה ומבינים אותה, מכירים בזכותם של התושבים לנשום אוויר נקי ובמחויבותם לדאוג לכך.

ביולי 2008 אושר חוק אוויר נקי, בזכות עבודה מאומצת של עמותת "אדם טבע ודין", ח"כ דב חנין ושותפים רבים מהכנסת ומחוצה לה. החוק מקיף מאוד, וכולל מחויבות להכנת תכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר, תוך קביעת יעדים מדידים ולוחות זמנים, סמכויות וחובות של השר להגנת הסביבה, אמצעי אכיפה נחושה ויעילה של המשרד ושל הרשויות המקומיות ותמריצים כלכליים שיניעו את הגופים להעדיף הפחתת פליטות.
החוק דן בין השאר ב:

  1. קביעת ערכים מרביים למזהמי אוויר בסביבה.
  2. ערכי התרעה: ערכים שחריגה מהם משמעותה סיכון מיידי לבריאות.
  3. איחוד מערכי ניטור האוויר למערך אחיד, ופרסום מסודר של נתוני הניטור לציבור.
  4. סמכויות לרשויות מקומיות לפעול להפחתת הזיהום הנגרם בתחומן.
  5. חובה על מפעלים גדולים להצטייד בהיתרי פליטה כתנאי להמשך פעילותם.
  6. סמכות למשרד להגנת הסביבה לקביעת תקני פליטה לכלי רכב ועצירת כלי רכב מזהמים.
  7. התייחסות מיוחדת למפעלים ברמת חובב, למפעלים מזהמים במיוחד ולתחנות כוח.
  8. סמכויות להטיל עיצומים כספיים על מפרי הוראות מנהליות ועונשי מאסר.
  9. השר להגנת הסביבה התנגד לחוק בגלל היעדר תקציב לאכיפתו. הפשרה שהתקבלה – דחיית כניסת החוק לתוקפו לשנת 2011.

השר להגנת הסביבה התנגד לחוק בגלל היעדר תקציב לאכיפתו. הפשרה שהתקבלה – דחיית כניסת החוק לתוקפו לשנת 2011.

 

הפגנה של הקואליציה לבריאות הציבור​

זיהום סביבתי - עירוני וכפרי

 

סביבת החיים היא גורם משמעותי ביותר בקביעת איכות החיים של התושבים. סביבת חיים עירונית וסביבת חיים כפרית שונות זו מזו מהותית בסוגי זיהום הסביבה שלהן ובבעיות העולות ממנו. ככלל ניתן לומר כי אזור כפרי נהנה מיותר שטחים פתוחים וירוקים, המהווים גורם מרכזי בהבטחת איכות הסביבה.

בעיר, חשיבותם של השטחים הירוקים והפתוחים היא מכרעת בקביעת איכות החיים. לשטחים הירוקים תועלת רבה לרווחת הציבור, והם מהווים מקום נגיש לחוויית טבע ופנאי. בנוסף, יש להם השפעה על בתי הגידול הטבעי של צמחים ובעלי חיים, על תחושת הצפיפות, על ערך הנדל"ן ועל מיתון האקלים.

בהקשר זה יש להזכיר את המושג "איי חום עירוניים", דהיינו עליית הטמפרטורה ככל שמתקדמים משולי העיר אל מרכזה. תופעה זו היא תוצאה של אגירת חום עקב צפיפות, החזרה נמוכה של קרני השמש על ידי פני השטח, "כליאת" החום בשטח ופליטת חום ממפעלים, מכלי רכב, ממזגנים וכדומה. גורמים אלו הם המזהמים העיקריים של הסביבה העירונית. הצפיפות וחסימת תנועת האוויר יוצרים מעיין "חממה" של גזים רעילים, הנפלטים מאזורי התעשייה, מכלי הרכב וממכונות שונות המזהמים את האוויר העירוני ומעלים את הסיכון לחלות במחלות נשימתיות שונות. בנוסף, הרשויות העירוניות מתמודדות עם עלייה מתמדת של כמויות פסולת, שפכים, מפגעים סביבתיים וחברתיים שתוצאתם המיידית היא ירידה באיכות המשאבים הסביבתיים כגון המים, האוויר, הים, הנחלים והשטחים הפתוחים.

בבחירות לרשויות המקומיות בישראל בשנת 2003 נבחר הנושא הסביבתי לשני ברמת חשיבותו בהכרעת הבחירות. בתל-אביב לדוגמה, קבעו 74% מהבוחרים כי ענייני איכות הסביבה ישפיעו על הצבעתם. בפברואר 2005 חוקקה הכנסת חוק המחייב את הרשויות המקומיות להקים ועדה לאיכות הסביבה ופיתוח בר קיימא . המטרות של ועדות אלו הן פיתוח תחבורה בת-קיימא הפוגעת פחות בסביבה מבלי לפגוע בנגישות, צמצום כמות כלי הרכב הפרטיים ופיתוח התחבורה הציבורית, הגדלת המרחב העירוני, עידוד רכיבה על אופניים, הגדלת ה"ריאות הירוקות" בעיר וכדומה. הדגש בעבודת הוועדות הוא על תכנון לטווח ארוך, תוך ראייה כוללת של צורכי כל המגזרים בחברה, ואיזון בין ניצול חומרים ואנרגיה ובין צרכים כלכליים.


כאשר מדובר באזור כפרי, כמות השטחים הפתוחים גדולה בהרבה. בהתאמה, יש ירידה משמעותית בצפיפות ועלייה משמעותית בשטחים ירוקים. עיקר הזיהום הכפרי מקורו בבעלי חיים, בחקלאות ובשפכים. גידול בעלי חיים הוא גורם מזהם מדרגה ראשונה. בישראל, למשל, מגדלים ב-369 יישובים כ-125,000 פרות חולבות. כמות הזיהום שהן מייצרות שווה לכמות הזיהום שיוצרת כל האוכלוסייה האנושית בארץ. הזיהום הנגרם מבעלי החיים פוגע במים, בקרקע, בנוף ובאוויר, וגורם להתרבות של מזיקים כמו פרעושים וזבובים ולהפצת מחלות.

הטיפול בסוג זיהום זה מתמקד בתכנון מבני משק לגידול בעלי חיים, הקמת מערכות מיחזור לנוזלים, זבל ושפכים, הפניית הפגרים והפסולת שאינה ניתנת למיחזור למשרפות ולאתרי פסולת מורשים וכדומה.
גורם משמעותי נוסף בזיהום הסביבה הכפרית הוא חומרי ההדברה המשמשים לחקלאות. חומרים אלו הפכו לחלק בלתי נפרד מהפעילות החקלאית, ועם זאת מדובר בחומרים מסוכנים המזהמים את המים, האוויר והאדמה ומסכנים את בריאות בני האדם ובעלי החיים. מדינת ישראל שמה לה למטרה להפחית את השימוש בחומרי הדברה בחקלאות, מתוך רצון להקטין ככל הניתן את המגע בינם ובין הסביבה. בהדרגה מתפתחת מגמה לשימוש בממשק הדברה משולב (IPM), הכולל גם שיטות הדברה ביולוגיות ומסורתיות.

האגף לאגרואקולוגיה במשרד להגנת הסביבה פועל להפחתת ההשפעות השליליות של החקלאות על הסביבה בגישה הוליסטית, מתוך מטרה לפתח חקלאות בת קיימא. חקלאות כזו תשמר את מראה הסביבה הכפרית ותפחית את רמת הזיהום, מבלי לפגוע באיכות ובכמות של התוצרת החקלאית. המשרד פועל להגברת המודעות אצל החקלאים ובמחקר ופיתוח טכנולוגיות חדשות המאפשרות טיהור של חומרי הדברה תוך כדי הריסוס, כך שתימנע שפיכה מרוכזת של החומרים אל הקרקע.

בנוסף לפיתוחים ולפעילות החינוכית, משרד החקלאות פועל להקטין את הפגיעה הסביבתית באמצעות חקיקה ותקנות. המונח הכולל לכך הוא "ניהול חקלאי" (Agricultural Management). נקודת המוצא של "ניהול החקלאי" היא הסתכלות כוללת והשוואת מערכות הטיהור, איסוף האשפה והטיפול בה במערכות הגנת הסביבה הכפרית והעירונית. עיקרון זה מוחל בתחומים שונים, כגון איסוף מרחבי של פסולת בעלי חיים, הובלת שפכים, והקמת מתקני טיפול וטיהור.

מקורות וקישורים

 

זיהום רעש

העולם המודרני, התעשייתי והטכנולוגי מזמן עמו עלייה חדה ביותר של רעש. המילה Noise, מקורה במילה הלטינית Nausea, שמשמעותה מחלת ים. זהו פירוש עתיק, ההופך רלוונטי יותר ויותר בימינו. זיהום רעש מוגדר כקול בלתי רצוי המפריע לסביבה. הבעיה קשה במיוחד במדינות כמו ישראל, שבהן מזג האוויר הוא חם, וחלונות הבתים פתוחים ברוב שעות היממה.
הרעש בעולם המודרני מגיע ממקורות שונים ומגוונים, כשהעיקריים בהם הם כלי רכב, כלי טיס, מזגנים, אתרי בנייה, מערכות הגברת קול, מכשירים שונים וכדומה. רעשים המוגדרים כזיהום סביבתי עלולים לגרום למפגעים בריאותיים שונים בשני תחומים:

  1. פגיעה גופנית – איבוד שמיעה, זמני או קבוע, עלייה של לחץ הדם, זרימה מוגברת של אדרנלין, שיבוש פעולת הכליות, עייפות ועוד.
  2. פגיעה נפשית – תחושות פתאומיות של פחד ובהלה, התמוטטות עצבים, פגיעה בכושר הריכוז, פגיעה במנוחה, עלייה ברמת האלימות.

בעיית הרעש, במיוחד בערים הגדולות, הולכת ומחריפה. קיים פער משמעותי, ההולך ומקצין, בין ציפיות הציבור לטיפול בבעיה ובין הטיפול של הרשויות. הסיבות העיקריות לכך הן ריבוי מקורות הרעש ופיזורם, שאינו מאפשר טיפול יעיל, העובדה כי בדרך כלל מדובר במפגע מקומי המתרחש בזמן קצוב, וכן העובדה שהנזקים הנגרמים כתוצאה מרעש אינם מיידיים ולכן הרשויות אינן מגדירות את הרעש כגורם סיכון גבוה ומיידי.
זיהום הרעש נמדד בדציבלים (מושג שהגדיר וקבע הממציא האמריקאי אלכסנדר גרהם בל), המסומנים באותיות dB. רמת קול של 30dB נחשבת לשקטה, מעל 60dBנחשבת לחזקה ומפריעה, ומעל 80dB נחשבת למזיקה. רעש בעוצמה של 110dB, הנמשך במשך כמה דקות ברציפות, יפגע בשמיעה. בישראל רמת הרעש המותרת מוגדרת בחוק. החשיפה המקסימלית המותרת היא כשמונה שעות לרעש בעוצמה של 85dB. מקומות עבודה שהרעש בהם עולה על עוצמה זו מחויבים לספק לעובדיהם אמצעי הגנה. בשעות הלילה - הרעש המקסימלי המותר עד 30 דקות הוא 45dB, ולפרק זמן מעל 30 דקות - 40dB. בשעות היום - הרעש המקסימלי המותר עד 2 דקות הוא 80dB ולפרק זמן עד 3 שעות - 60dB. על פי מחקרים עדכניים, כשליש מהעובדים בתעשייה בישראל נחשפים לרעש ברמה המזיקה לבריאות.
זיהום רעש יכול להיגרם מכל סוג של קול, בהתאם לנסיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות. כך למשל, מוזיקה המנוגנת בבית סמוך יכולה להוות מטרד בהתאם לטעם המאזין מחד גיסא (מדד סובייקטיבי) ובהתאם לשעות היום מאידך גיסא (אותה מוזיקה, באותה העוצמה שבשעות היום לא היוותה מטרד, יכולה להפוך מטרד בשעות הלילה הקטנות – מדד אובייקטיבי). באופן עקרוני מגדירים רעש כזיהום או כמטרד כאשר הוא נמשך לאורך זמן רב, עוצמתו משתנה והוא מגוון.
החוק מסווג את סוגי הרעש השונים על פי מקורם:
רעש תעשייתי – מקורו במפעלים ובאזורי תעשייה. בחשיפה ארוכה רעש מסוג זה עלול לגרום לפגיעה בשמיעה של העובדים.
רעש תחבורתי – מקורו בכלי רכב. רעש מסוג זה אינו פוגע בשמיעה, אבל נחשב כגורם להפרעות בריכוז. לעומת זיהום רעש של מכוניות, הנמשך באופן קבוע פחות או יותר, רעש של רכבות ומטוסים אמנם חזק יותר, אך נמשך לאורך זמן קצר יותר.
רעש אנושי - מקורו בפעילות אנושית ברחוב, כגון משחקי ילדים וכדומה. רעש זה אינו גורם לפגיעה, אך עלול להפריע באופן סובייקטיבי.
הטיפול בסוגי הרעשים השונים מתמקד בשני צירים עיקריים – טכני והתנהגותי, בהתאם למקורות הרעש השונים. הטיפול הטכני מתמקד בהפחתת הרעש במקור, דהיינו פיתוח טכנולוגיות חדשות המפחיתות את הרעש שמייצרים מכשירים שונים, כלי רכב ומכונות תעשייה. אם לא ניתן להפחית את הרעש במקורו, מנסים לצמצמו על ידי בניית מחסומים, בולמי קול (גדרות הפרדה בין שכונות לכביש ראשי למשל), תכנון מוקדם של יצירת מרחק הולם בין מקור הרעש לבין שכונות המגורים, וכן שימוש באמצעים אקוסטיים החוסמים את הרעש. הטיפול ההתנהגותי מתמקד בחינוך ובקביעת חוקי עזר עירוניים למניעת הפרעות בשעות מסוימות או בהגבלת עוצמת הרעש המותרת.

מקורות וקישורים