המסחר בפחמן (דו-תחמוצת הפחמן – CO2) הוא רעיון שהחל תופס תאוצה בעקבות אמנת קיוטו שנכתבה בדצמבר 1998 ועסקה במלחמה בהתחממות כדור הארץ ובאפקט החממה. מטרת המנגנון הכלכלי הזה היא להפחית את פליטת גז החממה על ידי הענקת יתרונות כלכליים למדינות שיעשו למען כך, ומנגד, הטלת קנסות על מדינות שאינן משפרות את הפליטה על ידי רכישת "זכויות פליטה" בצורת תשלום למדינות שהצליחו לחסוך. המדינות הפולטות גז חממה ישלמו למדינות שבקו המשווה, וכספים אלה ישמשו לשימור יערות הגשם, המסייעים בבליעת דו תחמוצת הפחמן.
מקור: ויקיפדיה
הבסיס לשיטה הוא תפיסת עולם גלובלית שאינה מבחינה בין האזורים השונים של פליטת הגז. תפיסה זו מייחסת חשיבות לכמות הגז הכללית הנפלטת ומגיעה לאטמוספרה, ומחפשת דרכים לאיזון הגז באמצעות פיתוח יערות הגשם. על פי נתוני הבנק העולמי, כדור הארץ מאבד כ- 5% מיערות הגשם בכל 10 שנים. היערות נכרתים לטובת שטחי מרעה וחקלאות. אם כך, כדי להציל את יערות הגשם ישלמו המדינות המתועשות כספים למדינות המתפתחות, שיערות הגשם נמצאים רובם ככולם בשטחיהן, ויממנו מיזמים לשמירתם ולחידושם. תכנית זו תהווה תחליף כלכלי בעבור החקלאים במדינות המתפתחות – במקום להרחיב את שטחם החקלאי יקבלו מימון בעבור שמירת היערות, וכך כל הצדדים יצאו נשכרים.
אחד מהוגי המנגנון של סחר בפחמן הוא ראש חטיבת השווקים הסביבתיים בברקליס, ולשעבר סוחר האנרגיה לואיס רדשו. רדשו חיפש דרך לשלב בין רווח כלכלי לבין שמירה על איכות הסביבה. הוא הצליח לרתום לרעיון את מנהל בנק ברקליס קפיטל, והתכנית יצאה לדרך. כיום, ניהול פליטות הפחמן הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק השירותים הפיננסים והיקפו מוערך בכ- 30 מיליארד דולר. הערכות מומחי ההון מדברות על שוק שהקיפו יגיע לטריליון דולר בתוך עשור.
כשההצלחה הכלכלית בטוחה, הממשלות נרתמות. ואכן, ממשלות האיחוד האירופי החלו להגביל את פליטות הפחמן בתעשייה, ובנקים, חברות ייעוץ וארגוני סיוע רבים מצטרפים לתמיכה בתחום המתפתח. המחקרים מראים כי 10% מפליטת הפחמן העולמית הם תוצאה של ארבעה תאגידי נפט: Shell, BP-Amoco-Arco, Exxon-Mobil ו-Chevron-Texaco. מעבר לפליטת הגז, תאגידי הנפט אחראים לפגיעות נוספות באיכות הסביבה ולהפרת זכויות אדם. לעומת תאגידים אלו, תושבי העולם העניים כמעט ואינם תורמים להתהוות הבעיה. תכניות כגון הסחר בפחמן לא רק ישפרו את מצבו הפיזי של כדור הארץ ויתרמו להפחתת אפקט החממה אלא גם יקדמו צדק חברתי באמצעות שמירה על מקומות עבודה, דאגה לזכויות האדם, צמצום פערים בין ובתוך מדינות, שימור הסביבה וגם הפחתת התלות בתאגידים ספורים שיספקו את צורכי האנרגיה העולמיים.
מקורות וקישורים
- דר, רוזנטל, א., "איך המסחר בפחמן יכול להציל את היערות", 15/10/06, אתר הידען
- דר, רוזנטל, א., "סחר בפחמן או שוד קרקעות" - 2015, הידען
- קנטר, ג'., "מסחר בפחמן: המקום בו נפגשים הרצון להתעשר ואהבת הסביבה".
- ישראל יכולה לעשות כסף מזיהום האוויר - Themarker, 2019