בשנת 1992 התקיימה בריו דה ז'נרו פסגת כדור הארץ שעסקה באפקט החממה ובפתרונות אפשריים לבעיה. לקראת הוועידה הכינה וונדי בראואר (Wendy E. Brawer), מעצבת העובדת על פי תפיסת הקיימות, מפה של העיר ניו-יורק שכונתה The Green Apple Map.
מטרתה של המפה הייתה לעזור לתיירים ולתושבי העיר להתעניין בחיים ירוקים, באתרים טבעיים ובמקומות בעלי חשיבות תרבותית הקשורים לאיכות הסביבה בעיר ניו-יורק.
מקור: google green map
המפה של בראואר התקבלה בוועידת ריו בהתלהבות רבה, ובשנת 1995 נחנך פרויקט מפה ירוקה הבינלאומי. מערכת המפה הירוקה פיתחה את מושג "המיפוי הסביבתי" שהתפשט במהירות בכל העולם, וכיום קיימות מפות ירוקות של ערים כמו לונדון, טורונטו, טוקיו, קופנהגן וירושלים.
כל עיר המכינה מפה עוסקת בהכרח בבעיות ובשאלות המיוחדות לה בנושאי הסביבה. הכנת המפה, מעבר לערכה המעשי, מהווה זרז להגברת המודעות המוניציפלית לבעיות ולפתרונות הנדרשים. ארגון הגג הבינלאומי מכשיר ומפתח צוותי מיפוי בערים השונות בעולם, ותומך בפרויקטים שונים הקשורים להכנת המפה.
מעצבי הארגון פיתחו מערכת סמלים בינלאומית כדי ליצור האחדה בין המפות השונות. המערכת כוללת 125 סימנים המופצים בין יוצרי המפות השונות בעולם. סמלים אלה מסמנים על המפה מקומות בתחומי הטבע העירוני, כגון: צפרות, פארק וכדומה; התרבות האורבנית, כגון: בנייה ירוקה, אתרים לשימור; החיים הירוקים בעיר, כמו מיחזור, קומפוסט; גינה קהילתית, צרכנות ואוכל, כמו מקומות לקניית מזון אורגני, שימוש חוזר; מידע ירוק, כמו ארגון סביבתי, שבילי אופניים, תחבורה ציבורית, נגישות לנכים (עיצוב אוניברסלי) וכדומה. כך יוכל כל אדם, בין תושב ובין תייר, לזהות את הסימנים בכל עיר שאליה יגיע. עם זאת, מערכת הסימנים לוקחת בחשבון הבדלים בין מקומות שונים בעולם, ויש מפות שבהן סימנים הייחודיים להן.
כאמור, מעבר להיותה מאגר מידע חשוב, משמשת המפה זרז לפרויקטים קהילתיים שונים בנושאי הסביבה. היא מספקת לציבור מידע אמין ועדכני בנושאי איכות הסביבה באזור מגוריו ומאפשרת לו לדרוש שינויים או ליזום מהלכים לשיפור חייו. התוצאה היא העצמת הקהילה, חיבור בין אנשים ובין סביבתם והגברת השליטה של הקהילה על איכות חייה.
במקומות שונים הפכה המפה הירוקה גם לכלי חינוכי, כאשר בתהליך למידה של הנושא ילדים הכינו מפות קטנות של אזור מגוריהם. הילדים השתמשו באותם סמלים כמו במפות המקצועיות, אך ליוו אותם בתמונות, בטקסטים, בציורים ובשירים. הילדים לומדים להכיר ולמצוא בסביבתם מקורות סביבתיים "בני קיימא" ולהעריך את תרומתם לאיכות חיי הקהילה.
כיום קיימות מפות ירוקות רשמיות רבות של ערים ברחבי העולם, ומאות רבות נוספות שנוצרו בסדנאות השונות הן בידי נוער והן בידי מבוגרים. מעל 400 ערים ב- 50 מדינות אימצו את הרעיון. המפות הירוקות הן תוצר עיצוב מורכב (עיצוב לדפוס, לאינטרנט ועיצוב הסמלים) שנועד לקדם את תפיסת הקיימות במודעות ובמעשה, בחינוך ובדרך החיים.
מקורות וקישורים
אתר Green Map
אתר של Wendy E. Brawer
אתר London 21 Sustainability Network
אתר SAIC Green Map Project
האייקונים של מערכת המפה הירוקה