One Laptop Per Child
בינואר 2005 כתב הפרופסור ניקולס נגרופונטה (Negroponte)
מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), דואר אלקטרוני לחברו הקטור רויז (Ruiz) יו"ר חברת המחשבים AMD. מכתב זה מסמן את תחילתו של פרויקט "מחשב נייד לכל ילד" (OLPC). במכתב סיפר נגרופונטה על רעיון לייצר מחשבים ניידים בעלות מינימלית של 100$ למחשב בעבור הילדים העניים בעולם. שש שעות מאוחר יותר הגיעה מרויז התשובה: "אנו בפנים ונשמח להוביל את הפרויקט".
כמה שבועות מאוחר יותר הצטרפה לפרויקט גם חברת גוגל (Google) ובאותו החודש הציג נגרופונטה את הרעיון ב"פורום הכלכלה העולמי" שהתקיים בדבוס, שוויץ, שבו נכחו העילית של עולם הכלכלה, המתאספים אחת לשנה, והוא זכה להתעניינות רבה.
בינואר 2006 החליט האו"ם לקחת חסות על הפרויקט, שכבר יצא לדרך, והחל לחלק את מאה המחשבים הראשונים.
נגרופונטה הצהיר כי מטרת הפרויקט היא "לספק לילדים בכל העולם הזדמנויות חדשות לחקור, להתנסות ולבטא את עצמם". מטרת העל העומדת בלבו של הפרויקט היא עזרה בפיתוח
מדינות העולם השלישי באמצעות חשיפה של הדור הצעיר לטכנולוגיות חדישות ולמידע רב ככל הניתן. הנחת היסוד היא כי חשיפה זו תוביל בסופו של התהליך לצמצום פערים ולצמיחה כלכלית של דור העתיד במדינות העניות והמתפתחות.

המחשב הירוק המפורסם בעיצוב איב ביהאר. מקור:
ויקיפדיה
המחשבים שיוצרו בעבור הפרויקט אמורים היו להיות משווקים תחילה במחיר של 125$ ליחידה, במטרה להוזיל אותם ל- 100$ עד שנת 2008. פקידים מממשלת ארצות הברית בדקו את המחשבים, והם גם עברו מבחני עמידות כדי לבדוק את הישרדותם בתנאי חום קיצוניים, בוץ, אבק ואפילו התעללות ילדים שגרתית.
מבחינה טכנולוגית מדובר במחשב בעל 128 מגהבייט זיכרון RAM, ללא דיסק קשיח (במקומו מותקן זיכרון הבזק (Flash) בן חצי גיגהבייט), הכולל מצלמה, מיקרופון ויכולות רשת אלחוטית. ניתן גם לחבר אליו מיקרוסקופ. המסך הלבן בעל המסגרת הירוקה הוא מתכוונן, וניתן להעמידו בזווית ההופכת את המחשב לספר אלקטרוני. שתי אנטנות הן חלק מהמסגרת, ומשמשות גם כמכסים לאזורי החיבורים והכפתורים.החשמל למחשב מיוצר על ידי מנואלה (ידית סיבוב) המחוברת אליו, ומערכת ההפעלה היא Linox המחולקת בחינם. על
העיצוב הסופי של המחשב, המפורסם בצבעו הירוק, אחראי המעצב הידוע הפועל בסן פרנסיסקו – איב ביהאר (Yves Behar ).
איב ביהאר (Yves Behar)