דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
mainContent

קיימות ועיצוב

​פרויקטים ישראלים מקיימים פורצי דרך בעיצוב

תפיסת הקיימות, המוכרת גם בשם פיתוח בר-קיימא, דוגלת בניצול משופר ואחראי של משאבי הטבע לטובת כדור הארץ ולטובת תושביו בהווה ובעתיד – הקרוב והרחוק. בכל רחבי העולם מושקעים מאמצים רבים בתחומי המחקר, העשייה והיצירה, במטרה להגדיר מהן הפעולות ודרכי החיים המזיקות לסביבה ולחברה האנושית בהווה ואשר יגזלו משאבים בעתיד, להתריע מפניהם, לפעול למניעתם ולהטמיע חלופות. חלופות אלה כוללות אורח חיים שונה, ואופני ניצול של משאבים המאפשרים תהליכים טבעיים של התחדשות, ובכך מבטיחים לדורות הקיימים ולדורות הבאים קיום לאורך זמן ללא סכנת קריסה.
תפיסת הקיימות והחשיבות המיוחסת לה כיום בקרב ארגונים בינלאומיים ודעת הקהל העולמית היא תגובה למשבר הסביבתי והחברתי שאליו נקלעו העולם ותושביו. הגידול המהיר של האוכלוסייה והייצור והצריכה הפרועים, שנעשים ללא חשבון, הם בגדר ניצול משאבים העולה על קצב התחדשותם ופוגע במשאבים הטבעיים של כדור הארץ. כתוצאה מכך גדל מאוד הפער החברתי והכלכלי בין תושבי העולם השלישי לבין העולם המתועש, וכן בקרב קבוצות חברתיות בתוך העולם המתועש.
תפיסת הקיימות מקושרת באופן ישיר ומהותי לסוגיות של חברה, כלכלה וסביבה, ומיושמת בכל תחום בתרבות האנושית. לדוגמה, הפיתוח בתפיסת הקיימות הוא אחד מארבעת העקרונות המנחים של "פורום התרבויות הבינלאומי", הפועל לקידום דיאלוג בין-תרבותי, ידע ושלום בעולם.​

​תפיסת הקיימות במאה ה-21 בולטת גם בתחומי האמנות, האדריכלות והעיצוב. כבר במהלך המאה ה-20 הועלו שאלות נוקבות באשר לעמדותיהם ותפקידיהם של היוצרים בעיצוב, באדריכלות ובאמנות ביחס לתעשייה, לטכנולוגיות חדישות, למשטר הפוליטי, לחברה, לקהילה ולסביבה שבתוכם ובעבורם הם יוצרים.
בעקבות זאת שולבו תפיסות חברתיות וסביבתיות לעשייה ולחינוך בתחומים אלה. התפיסות האלה מתבססות על פוטנציאל ההשפעה האדיר שמקפלים בתוכם החלטותיהם ומעשיהם של מעצבים, אדריכלים ואמנים על החברה, על הקהילה ועל יחידים בתוכה, וכן על הסביבה ועל אופן הניצול של משאבי הטבע.
כיום, היסטוריונים, תיאורטיקנים, אמנים, אדריכלים ומעצבים רבים מאמינים כי בעשייתם המקצועית והיצירתית הם יכולים לחולל שינויים, שעיקרם העלאת המודעות לשיפור ולשיקום, וכן בהשפעה בפועל על הסביבה ועל החברה בעולם.
באמנות התפתחו תפיסות יצירה המעודדות עבודה בשיתוף מלא או חלקי של האמנים עם הקהילה ומעורבות פעילה בשאלות של חברה, תרבות וסביבה. כיווני אמנות אלה הוגדרו כאמנות קהילתית ואמנות אקולוגית– היוצרים במסגרות אמנות אלה עוסקים בשיקום קהילתי או שיקום יחידים; שדרוג רמת החינוך; שילוב הקהילה בתהליכי עיצוב סביבה; התגייסות ואקטיביזם מחאתי למען קבוצות או רעיונות חברתיים ואיכות הסביבה. האמנים מפיקים פרויקטים הנותנים ביטוי לתרבות הקהילה ולתרבות הסביבה, המביאים עימם ביטויים אישיים של היוצרים, או כאלה המביאים ערכים אחרים וחדשים לעולם הקהילה.
בעיצוב ובאדריכלות התפיסות החברתיות/סביבתיות הוגדרו במונחים שונים: עיצוב ירוק, עיצוב אקולוגי, בנייה ירוקה, ארקולוגיה (אדריכלות +אקולוגיה), עיצוב אוניברסלי, עיצוב מקיים, אדריכלות מקיימת.
תפיסות אלה הוטמעו ונמצאות בתהליכי הטמעה בעולם ובארץ, בקרב המעצבים ובקרב המוסדות המכשירים אותם, בתי ספר ומוסדות שבהם המעצבים והאדריכלים פועלים – ארגונים, מרכזים, מכוני מחקר ומסגרות אקדמיות. הגדרת התפיסה של ה"עיצוב המקיים"  (Sustainable Design) או "העיצוב למען קיימות" (Design for Sustainability = D4S) היא הגדרה המתייחסת במידה רבה גם לאדריכלות וגם לעיצוב.
תפיסת "העיצוב המקיים" נוסחה במאמרם של מקדונה ובראונגארט (McDonough and Braungart) – אדריכל וכימאי השותפים בחברת עיצוב – "המהפכה התעשייתית הבאה"  (The Next Industrial Revolution) שהתפרסם ב- 1998. התפיסה בניסוחה זה הייתה אבן דרך מהפכנית לאופן החשיבה של המעצבים והאדריכלים. על פי תפיסת העיצוב המקיים המעצבים והאדריכלים חייבים להביא בחשבון בתהליך התכנון והעיצוב את העקרונות הבאים: שוויון, כלכלה ואקולוגיה.
שוויון במובן של צדק חברתי, כשהמבחן הוא: האם העיצוב והתכנון מעשירים אנשים וקהילות או מרוששים אותם? בכלכלה הכוונה לכך שהמוצרים צריכים להימכר במחיר שווה לכל נפש, ובה בשעה גם ברווחיות לחברה ולפועלים המייצרים אותם. באקולוגיה הכוונה לאימוץ התבונה הסביבתית, מתוך חיקוי של העקרונות העיצובים של הטבע, שבו אין חומרים שאינם מתכלים, הפסולת לעולם הופכת בשרשרת אינסופית למזון ליצור חי או צומח. כך, כל המוצרים והחומרים המיוצרים על ידי התעשייה חייבים לאחר השלמת מחזור חייהם להזין משהו חדש. עמידה בכל העקרונות הללו הופכת את התוצר המעוצב לתוצר מיטבי (אופטימלי), שמסייע בשיפור איכות החיים והסביבה של אוכלוסיות חלשות, ותורם לצמצום טביעת הרגל האקולוגית של העולם כולו. תפיסת העיצוב המקיים מתייחסת לכל ענפי העיצוב והאדריכלות, החל מחפצים קטנים (כלים ומכשירים לשימוש אישי או ביתי) ועד לעיצוב מבנים, ערים או שטחים פתוחים כמו פארקים ושמורות טבע. תפיסת העיצוב המקיים נועדה לתת מענה הוליסטי על רקע פתרונות חלקיים שהוצעו קודם לכן (ועדיין מוצעים), המזוהים עם התפיסה של "אקו יעילות", הכוללת את המושגים "אקו-עיצוב" ((Eco design ו"עיצוב ירוק" (Greendesign). מושגים אלה מתייחסים בצורה פרטנית יותר לשיפור איכות הסביבה באמצעות מיחזור, או שימוש חוזר של חומרים או מוצרים, או באמצעות צמצום השימוש באנרגיות מזהמות, ואינם מביאים בחשבון את ההיבט של צדק חברתי ואת השימוש בחומרים חדשים ובאנרגיות מתחדשות.

האתר משמש מאגר ידע רב-תחומי עשיר, עדכני ומתעדכן לכל ההיבטים הרבים והמגוונים הקשורים לעשייה וליצירה חזותית בתחומי האמנות, האדריכלות והעיצוב על פי תפיסת הקיימות.
האתר חושף את המשתמשים לידע המורכב ולמודעות הנדרשים למתן פתרונות יצירתיים והומניים ברוח הקיימות, המשלבת התחשבות בצרכים מיוחדים של קבוצות בחברה וצדק חברתי עם ניצול יעיל של משאבים ואנרגיות חלופיות ושמירה על משאבים למען הדורות הבאים. בכך האתר עונה לשתי מטרות עיקריות:

  • העשרה של לימודי האמנות, האדריכלות והעיצוב בבתי הספר התיכוניים בישראל על ידי חשיפת התלמידים ומוריהם לערכי יצירה הומניים, באמצעות תפיסת הקיימות.
  • הצגת מצע פורה ליצירת פעילויות לימודיות ותמיכה מושכלת של ידע ביצירת פרויקטים במסגרת לימודי העיצוב, האדריכלות והאמנות בבתי הספר.