Ponte Vecchio Arno River Florence, Italy
מיקום: מעל נהר הארנו (Arno), פירנצה , אטליה.
שימוש: הולכי רגל וחנויות
מידות:אורך- 84 מטר רוחב- 32 מטר גובה- 3.9-4.4 מטר מעל קו המים
תאריכים: נבנה לראשונה מעץ ב- 972 לספירה. נהרס ב- 1117 וב- 1332 בעקבות שטפונות ושריפות. הגשר המוכר לנו כיום נבנה ב-1345
ארכיטקט: טאדאו גאדי (Taddeo Gaddi)
Ponte Vecchio - "הגשר הישן" בתרגום מילולי, נבנה לראשונה על ידי הרומאים ב-972 לספירה. בראשונה הוא נבנה מעץ, ולכן לא עמד ב-1117 בשיטפון. הוא נבנה שוב מיד לאחר מכן, הפעם באבן, אולם נהרס ב-1332 בגלל שריפה. מאז עבר תהפוכות רבות, צלליתו, המפורסמת בעולם כולו, שהושפעה מבניית חנויות , מעברים וחדרי מגורים על הגשר עצמו, הפכה אותו לגשר המוכר והעתיק ביותר בפירנצה- זהו הגשר היחיד בפירנצה ששרד את מלחמת העולם השנייה.
צילום: Jean-Marc Morand
מקור: Structurae: Ponte Vecchio
היסטורית הגשר
הגשר וקיו, כפי שהוא מוכר לנו כיום, נבנה ב- 1345 על ידי האטרוסקאנים (Etruscans), מעל לחלק הצר ביותר שעל נהר הארנו (Arno) שבפירנצה. במקור נבנה הגשר כדי לאפשר מעבר מעל לנהר, אולם אט-אט, בעיקר בגלל התנועה הרבה שהייתה עליו, החליטו מס' יזמים להקים חנויות על הגשר עצמו. בגלל שמרבית התנועה אז הייתה מורכבת מחיילים - החנויות הראשונות על הגשר היו של נפחים, קצבים ומעבדי עורות.
ימי המגיפה השחורה שינו את פני אירופה כולה ובעיקר השפיעו על פני הערים הצפופות שסבלו קשות מהמגיפה ,שקטלה כמחצית מאוכלוסיית פירנצה ואירופה כולה. משפחת מדיצ'י (Medici) העשירה ורבת ההשפעה הגיעה לפירנצה בערך באותה התקופה, בימי הביניים . המשפחה, שבנתה והשפיעה רבות על פני העיר, לא ראתה בעין יפה את השימוש שנעשה בגשר (ובעיקר את העובדה שבעלי החנויות הפכו את נהר הארנו למערכת הביוב הפרטית שלהם...) ובמהרה הצליחה המשפחה להחליף את החנויות המסחר בחנויות אמנות, צורפות וחרטות. מס' החנויות הלך וגדל בצורה נכרת. בין השנים 1565 ל-1800 נוספה קומה עליונה לגשר וכן שורה אחורית של חנויות.
הקומה העליונה, מסדרון ואסארי, תוכננה ע"י ואסארי (Vasari) וחיברה בין פאלצו וקיו (Palazzo Vecchio) וגלריה אופיצי (Uffizi Gallery) המפורסמים לבין ארמון פיטי (Pitti Palace).
מטרת הקומה העליונה הייתה לאפשר מעבר עילי של עשירי העיר ומשפחת מדיצ'י, מבלי לרדת לרחובות פירנצה.
ריבוי החנויות על הגשר עזר לכלכלת העיר ועזר גם מבחינה סטטית ליציבות הגשר.
גשר וקיו הוא הגשר היחיד בפירנצה ששרד את מלחמת העולם השנייה. ב-1966, כששיטפון ענק החריב את החנויות שהיו על הגשר, עמד הגשר בפני המים הסוערים.
מבט אל הגשר ומסדרון וסאריו
מקור: באדיבות Italian Cities Florence
גשר וקיו - מהו סוג הגשר?
גשר וקיו הוא גשר קשת. גשר וקיו הוא גשר בעל שלוש קשתות סימטריות . הגשר השתמש בחידוש: קשת הבנויה מסגמנטים (חלקים). קשת זו למעשה נפרדה ממודל הקשת הרומי- הקשת החצי מעגלית ועברה לקשת אליפטית ושטוחה בצורתה.
הקשתות של גשר זה שטוחות בצורה קיצונית, היחס בין המפתח לגובה הקשת בגשר זה הוא 5:1 - יחס גדול זה, שנחשב לחריג בגשרים של העת ההיא, הוא שאיפשר את המפתח הגדול בין עמודי הגשר.
עמודי הגשר נבנו בצורה מאסיבית יותר, תכנון שתאם את מסורת הבנייה הרומאית, ואף נתן מענה זהיר לבעיית הכוחות האופקיים הגדולים שקיימים בקשת שטוחה מעין זו.
הקשתות השטוחות העניקו גם מפתחים גדולים וגם סיפון נמוך מזה שהיה מתקבל בקשת החצי מעגלית. שתי תכונות אלו היוו יתרון כפול מבחינת הגשר- משמעות המפתח הגדול הייתה שימוש בפחות עמודים תומכים- זאת אומרת פחות נקודות התנגדות לזרם המים בנהר, או לשיטפון אפשרי. בנוסף, גובה הסיפון הנמוך איפשר מאוחר יותר את בניית מסדרון ואסארי- והשאר היסטוריה...
שנים אחדות לאחר סיום העבודות על גשר וקיו הובן הפוטנציאל הטמון במבנה הקשת החדיש. הגשר בקאסטלוקיו (Ponte Castelvecchio) שנבנה בין השנים 1354-1356 הגיע למפתח של 50 מטרים. בשנת 1370 הצליחו לבנות את הגשר שמעל לנהר אדה (Adda), כשמפתחו מגיע ל-72 מטרים! גשרים אלו הצליחו להגיע למפתח כפול מזה שהגיעו אליו הרומאים.
ממה הגשר בנוי?
כמו רבים מגשרי התקופה גשר וקיו נבנה כולו מאבן מקומית. בניגוד לגשרי העץ שקדמו לו, השילוב בין החומר היציב לתכנון החדשני (השימוש בקשת השטוחה) איפשר לו להיות אחד הגשרים היציבים ואף לזכות בתואר הגשר העתיק ביותר בפירנצה.
מי תיכנן?
טאדאו גאדי אמן וארכיטקט פלורנטיני בן המאה ה- 14. תלמידו של הצייר הנודע ג'יוטו (Giotto) ועוזרו הנאמן במשך 24 שנים. לאחר מות מורו מונה גאדי לצייר הראשי בביה"ס הפלורנטיני למשך מספר עשורים.
הקריירה האדריכלית שלו כללה את תכנון גשר וקיוואת המשך העבודה על מגדל הפעמונים של ג'יוטו בקתדרלת פירנצה.