עברית לכיתה ז

ידע

הבנת הנקרא

קריאה וניתוח של טקסטים מסוגים שונים: רציפים (כגון מאמרים, ערכים אנציקלופדיים וויקיפדיים, מכתבים, ידיעות עיתונאיות, טורי דעה) ושאינם רציפים (כגון תמונות, טבלה, גרף, הערות שוליים וכדומה)
סוגי הטקסטים: טקסט מידע, טקסט טיעון ושכנוע, טקסט שימושי (הנחיות והוראות, מדריך ומפעיל), טקסט היצגי

הבעה בכתב

כתיבת טיעון: הבעת דעה, הבעת עמדה אישית והנמקתה, כתיבת תגובה; בכתיבה זאת חשוב להקפיד על איכות ההנמקה.
סיכום טקסט אחד או יותר; בהוראת הסיכום יש לעמוד על הוראת רכיבי הסיכום: השמטה, הכללה והבניה מחדש. בהוראת סיכום ממזג יש לעמוד על עקרונות של מיון והכללה ועל עמידה על המאחד לעומת המייחד בין הטקסטים ביחס לעניין מסוים.
כתיבה טקסטים היצגיים ברצפים לוגיים, כגון רצף כרונולוגי, סיבה ותוצאה, בעיה ופתרונה, תופעה – גורמיה והשפעותיה ועוד
כתיבה של דיווח
ארגון מידע באמצעות היצגים חזותיים
המללה של היצגים חזותיים
כתיבת השוואה

מבנה המילה: תחיליות וסופיות, שורש ותבנית
חלקי הדיבור: שם העצם, שם הפעולה, שם התואר, הפועל (כולל שם הפועל), כינויי הגוף, מילות היחס, מילות הקישור
הפועל: זמני הפועל, הגופים והשימוש בהם
משמעויות הפועל – פעיל וסביל: זיהוי, המרה והתפקיד של שימוש במשמעויות אלה בטקסט
הצירופים השמניים: צירוף הסמיכות (יידוע, וריבוי), צירוף שם העצם ושם התואר (יידוע וריבוי), צירוף היחס
הקַשרים הלוגיים; את הקשרים הלוגיים יש להורות ברמת המשפט, הפסקה והטקסט השלם לצורכי ההבנה וההפקה של הטקסטים. יש לעמוד על השימוש המדויק של מילות הקישור בתוך הטקסט ולהימנע משינון בעל פה של טבלאות קשרים למיניהן.
סימני הפיסוק: נקודה, סימן שאלה, סימן קריאה, נקודתיים, מירכאות
שם המספר: המספר המונה (לצורך מנייה, לציון תאריכים ולציון סתמיות), המספר הסודר
דרכי המסירה: דיבור ישיר ודיבור עקיף

כיתה ז | כיתה ח | כיתה ט