ספרות בחמ"ד לכיתה ט ספרות בחמ"ד לכיתה ט ידע ידע לאור תוכנית הלימודים א. סיפורים קצרים / סיפוריים חסידיים / מעשי חכמים הדמות הספרותית התלמיד יגלה הבנה לכך שהדמות מעוצבת בדרך כלל על רקע חברתי-תרבותי מסוים ומקיימת זיקות דינמיות עם דמויות אחרות ביצירה. כתוצאה מכך יוכל התלמיד להבין כי דמויות ספרותיות (כמו דמויות אמיתיות) עשויות להיות מורכבות, והוא יהיה מסוגל לרדת לעומקם של קונפליקטים בנפשן של הדמויות וביחסיהן עם זולתן. התלמיד יבחין בין דמות ראשית למשנית, וכאשר הדבר מתבקש – יסביר את תפקידיהן של דמויות-משנה בזיקה לדמות הראשית ולסביבה החברתית המיוצגת ביצירה. העלילה התלמיד יבחין, אם הדבר מתבקש, בין עלילה ראשית לעלילה משנית ויסביר את הזיקה ביניהן. תהליך ההבנה של העלילה ומשמעויותיה הסמליות יהיה עמוק יותר. המספר ונקודת התצפית התלמיד יזהה את סוג המספר ואת נקודת התצפית. התלמיד יעריך את תרומתם של המספר ונקודת התצפית למשמעות היצירה. הנושא והרעיונות התלמיד יבטא את תגובתו ויחסו כלפי תמונת המציאות, הרעיונות או העמדות העולים מתוך מכלול היצירה. כמו כן הוא יביע את דעתו על מידת הזיקה (קיימת או לא קיימת) בין תמונת מציאות זאת או בין עמדות אלה לבין מציאות חייו. לשון וסגנון התלמיד יבחין בין לשון פיוטית עשירה לבין לשון פרוזאית או לשון "רזה" ויקשר הבחנות מעין אלה גם לתקופות היסטוריות. הוא יזהה תופעות של לשון פיגורטיבית ויעמוד על תרומתן ליצירה. התלמיד יזהה אירוניה לשונית ויסביר את תפקידיה בהקשר שבו היא מצויה. התלמיד יבחין במאפיינים ייחודיים ליוצרים בעלי סגנון אישי מובהק במיוחד. ב. ספרי קריאה (שמחת הקריאה) הדמות הספרותית התלמיד יתאר את הדמות הספרותית: מה הם מאפייניה הבולטים? באיזה מצב אישי, משפחתי, חברתי היא נתונה? מה ניתן להסיק על אודותיה על פי פרטים שונים הנמסרים ביצירה: מעשיה, התבטאויותיה ואופן דיבורה, מחשבותיה ורגשותיה, מניעיה ותיאור הופעתה החיצונית? התלמיד ימשיך ויעמיק בהבנה שבין הדמות וקשריה עם דמויות אחרות, דברים הנאמרים עליה מפי דמויות אחרות ביצירה או מפי המספר, פרטים הנמסרים על עברה, תמורות העוברות עליה במהלך העלילה וכדומה. התלמיד יבטא את יחסו הרגשי או הערכי כלפי מעשיה והתבטאויותיה של הדמות הספרותית ויסביר מה ניתן ללמוד באמצעותה ודרך סיפורה. העלילה עם תום הקריאה ישחזר התלמיד וימסור בקצרה את ההתרחשויות המרכזיות. במבט לאחור גם יוכל להסביר את משקלה של הפתיחה בהתוויית ציפיות הקוראים (אלה שמומשו ואלה שלא מומשו). התלמיד ידע לזהות נקודות מפנה בעלילה וינמק זיהוי זה (כלומר מה הופך אותן לנקודות מפנה) ויסביר גם את סיגור (סיום) העלילה (כגון: האם הוא צפוי או מפתיע? באיזה אור הוא מאיר את הדמויות הראשיות?) ויבטא את רישומו עליו כקורא. המספר ונקודת התצפית התלמיד יעלה אגב הקריאה שאלות, כגון: מי מספר את הסיפור – הדמות הראשית? דמות משנית שהייתה עדה למתרחש? ואולי המספר נשמע כבן דמותו של הסופר עצמו, מעין שליח שלו בסיפור? כיצד תורם סוג המספר לעיצוב העלילה? התלמיד יבדוק – מהי נקודת התצפית שממנה מוסר המספר את סיפורו? האם הוא נצמד לדמות יחידה או לדמויות אחדות? כמו כן הוא יבחין בין נקודת תצפית של ילד לבין זו של מבוגר ויסביר את המשתמע מכך. הנושא והרעיונות התלמיד יוכל לנסח ברמת הכללה מהו נושא הסיפור או הספר (כגון: יחסים בתוך המשפחה, יחס כלפי האחר והשונה, התגברות על משבר) ולתאר את הזווית הייחודית של עיצוב נושא זה ביצירה המסוימת. התלמיד יבטא את תגובתו ויחסו כלפי תמונת המציאות, הרעיונות או העמדות העולים מתוך מכלול היצירה. כמו כן הוא יביע את דעתו על מידת הזיקה (קיימת או לא קיימת) בין תמונת מציאות זאת או בין עמדות אלה לבין מציאות חייו. לשון וסגנון התלמיד יבחין במאפיינים לשוניים-סגנוניים בולטים ביצירה: האם מדובר בסגנון עכשווי? בסגנון ישן? האם אוצר המילים ביצירה מוכר לו משפת היומיום או שיש בו מילים או ביטויים נדירים יותר, שאינם נהוגים בלשון הדבורה או אף בלשון הכתובה שאינה ספרותית? איך משפיע המשלב הלשוני על תהליך הקריאה של היצירה ועל אופן ההתרשמות ממנה? התלמיד יבחין בין לשון פיוטית עשירה לבין לשון פרוזאית או לשון "רזה" ויקשר הבחנות מעין אלה גם לתקופות היסטוריות. הוא יזהה תופעות של לשון פיגורטיבית ויעמוד על תרומתן ליצירה. ג. שירה שירה עברית בימי הביניים ופיוט שירה עברית חדשה / ייחודו של יוצר שירה מודרנית ושירי זמר התלמיד יקרא שירים בקול רם, בדייקנות ובהבנה לאחר הכנה מראש. התלמיד יסביר בלשונו את החוויה או את הרעיון המובעים בשיר, או את התמונה המתוארת בו, ויציין מה מיוחד באופן הבעתם ובדרך עיצובם בשיר זה. בשלבים שונים של הדיון בשיר הוא יבטא – בעל פה או גם בכתב – את התרשמותו המנומקת מהשיר (האם השיר "דיבר" אל ליבו או לא, ומדוע? מה מצא חן בעיניו או לא? האם השיר מעורר בו רגשות או מחשבות על מציאות חייו?) התלמיד יבחין בין משמעות מילונית של מילים לבין השתמעויותיהן בהקשר שירי נתון (דנוטציה וקונוטציה) ויסביר את התרומה של מבחר המילים לעיצוב החוויה או הרעיון המובעים בשיר. כמו כן הוא יזהה תופעות של לשון ציורית בשיר: תמונות, דימויים, מטפורות (ההבחנות המדויקות ביניהם חשובות פחות) ויסביר את תרומתן למשמעות השיר ולרישומו עליו. מעבר לידע במקצוע בכיתות נוספות כיתה ז | כיתה ח | כיתה ט לתוכן הדף להדפסה