ספרות בחמ"ד לחטיבה עליונה ספרות בחמ"ד לחטיבה עליונה ידע ידע לאור תוכנית הלימודים א. סיפורים קצרים / סיפוריים חסידיים / מעשי חכמים1. הדמות הספרותיתהזיקות שבין הדמות לבין סביבתה ותקופתהמאפיינים לשוניים-סגנוניים, כגון לשון ציורית, מוטיבים חוזרים ואנלוגיות, תיאורי מרחב, שבאמצעותם מעוצבת הדמות ביצירה ובהשפעתם העקיפה ויחס הקוראים כלפיהתפקידה של הדמות (אם יש לה תפקיד כזה) בייצוג והובלה של עמדות ורעיונות ביצירה2. העלילהבתום הקריאה – הבחנה בין מסירה כרונולוגית למסירה א-כרונולוגית של סיפור המעשה ותרומתה למשמעות היצירהקשרים בין עלילות מקבילות ברומן ומשמעותםהבחנה בדרכי עיצוב נושאות משמעות של פתיחת הסיפור וסיגורו, של נקודות מפנה או נקודות שיא בעלילה ואופן השפעתן על תהליך הקריאה וחלקן בבניית משמעות היצירה3. המספר ונקודת התצפיתזיהוי נקודת תצפית בסיפור המעשההבחנה במעברים מנקודת תצפית אחת לאחרת (אם יש כאלה) והשפעתה על בניית משמעות היצירהיחסו של המספר כלפי הדמות וההסבר, והאופן שבו הסיפר (הדרך שבה מסופר הסיפור) מעצב את יחס הקוראים לדמויות השונותהבנה שהמספר אינו בהכרח בן דמותו של המחבר (הממשי) של היצירה, כאשר הדבר משמעותי ומתבקשהבחנה בין מספר מהימן למספר בלתי מהימן; ביצירות שבהן הבחנה זו אכן נדרשת, התלמידים יוכלו להבחין שהערכים שאותם מבטא המספר (ואפילו מספר בגוף ראשון) אינם מייצגים בהכרח את הערכים העולים מכלל היצירה.4. הנושא והרעיונותהדרכים השונות – גלויות או סמויות – שבאמצעותן מיוצגות ומגולמות עמדות רגשיות או מוסריות ביצירות ספרות: אמירות ישירות מפי דמויות או מפי המספר, מהלך העלילה וסיגורה, אירוניה ומטפורות ומוטיבים חוזריםפרשנויות שונות בפענוח העמדות הרגשיות או הערכיות המשתקפות ביצירה הספרותית, בהיותה במיטבה מבע מורכב ורב-משמעי5. לשון וסגנוןתופעות הקשורות ברמת הלשון של היצירה, כגון שימוש בלשון גבוהה או לחלופין –בלשון יומיומית או מעברים ברמת הלשון מדמות אחת לאחרת, כאמצעי של אפיון חברתי-תרבותיהבחנה בין לשון פיוטית עשירה לבין לשון פרוזאית או "רזה" והקשר לתקופות היסטוריותתופעות של לשון פיגורטיבית ותרומתן ליצירהאירוניה לשונית ותפקידיה בהקשר שבו מצויהמאפיינים ייחודיים של יוצרים בעלי סגנון אישי מובהק ב. נובלה של עגנון1. הדמות הספרותיתהזיקות שבין הדמות לבין סביבתה ותקופתהמאפיינים לשוניים-סגנוניים, כגון לשון ציורית, מוטיבים חוזרים ואנלוגיות, תיאורי מרחב, שבאמצעותם מעוצבת הדמות ביצירה ובהשפעתם העקיפה ויחס הקוראים כלפיהתפקידה של הדמות (אם יש לה תפקיד כזה) בייצוג והובלה של עמדות ורעיונות ביצירה2. העלילהבתום הקריאה – הבחנה בין מסירה כרונולוגית למסירה א-כרונולוגית של סיפור המעשה ותרומתה למשמעות היצירהקשרים בין עלילות מקבילות ברומן ומשמעותםהבחנה בדרכי עיצוב נושאות משמעות של פתיחת הסיפור וסיגורו, של נקודות מפנה או נקודות שיא בעלילה ואופן השפעתן על תהליך הקריאה וחלקן בבניית משמעות היצירה3. המספר ונקודת התצפיתזיהוי נקודת תצפית בסיפור המעשההבחנה במעברים מנקודת תצפית אחת לאחרת (אם יש כאלה) והשפעתה על בניית משמעות היצירהיחסו של המספר כלפי הדמות וההסבר, והאופן שבו הסיפר (הדרך שבה מסופר הסיפור) מעצב את יחס הקוראים לדמויות השונותהבנה שהמספר אינו בהכרח בן דמותו של המחבר (הממשי) של היצירה, כאשר הדבר משמעותי ומתבקשהבחנה בין מספר מהימן למספר בלתי מהימן; ביצירות שבהן הבחנה זו אכן נדרשת, התלמידים יוכלו להבחין שהערכים שאותם מבטא המספר (ואפילו מספר בגוף ראשון) אינם מייצגים בהכרח את הערכים העולים מכלל היצירה.4. הנושא והרעיונותהדרכים השונות – גלויות או סמויות – שבאמצעותן מיוצגות ומגולמות עמדות רגשיות או מוסריות ביצירות ספרות: אמירות ישירות מפי דמויות או מפי המספר, מהלך העלילה וסיגורה, אירוניה ומטפורות ומוטיבים חוזריםפרשנויות שונות בפענוח העמדות הרגשיות או הערכיות המשתקפות ביצירה הספרותית, בהיותה במיטבה מבע מורכב ורב-משמעי5. לשון וסגנוןתופעות הקשורות ברמת הלשון של היצירה, כגון שימוש בלשון גבוהה או לחלופין –בלשון יומיומית או מעברים ברמת הלשון מדמות אחת לאחרת, כאמצעי של אפיון חברתי-תרבותיהבחנה בין לשון פיוטית עשירה לבין לשון פרוזאית או "רזה" והקשר לתקופות היסטוריותתופעות של לשון פיגורטיבית ותרומתן ליצירהאירוניה לשונית ותפקידיה בהקשר שבו מצויהמאפיינים ייחודיים של יוצרים בעלי סגנון אישי מובהק ג. ספר קריאה 1. הדמות הספרותיתהזיקות שבין הדמות לבין סביבתה ותקופתהמאפיינים לשוניים-סגנוניים, כגון לשון ציורית, מוטיבים חוזרים ואנלוגיות, תיאורי מרחב, שבאמצעותם מעוצבת הדמות ביצירה ובהשפעתם העקיפה ויחס הקוראים כלפיהתפקידה של הדמות (אם יש לה תפקיד כזה) בייצוג והובלה של עמדות ורעיונות ביצירה2. העלילהבתום הקריאה – הבחנה בין מסירה כרונולוגית למסירה א-כרונולוגית של סיפור המעשה ותרומתה למשמעות היצירהקשרים בין עלילות מקבילות ברומן ומשמעותםהבחנה בדרכי עיצוב נושאות משמעות של פתיחת הסיפור וסיגורו, של נקודות מפנה או נקודות שיא בעלילה ואופן השפעתן על תהליך הקריאה וחלקן בבניית משמעות היצירה3. המספר ונקודת התצפיתזיהוי נקודת תצפית בסיפור המעשההבחנה במעברים מנקודת תצפית אחת לאחרת (אם יש כאלה) והשפעתה על בניית משמעות היצירהיחסו של המספר כלפי הדמות וההסבר, והאופן שבו הסיפר (הדרך שבה מסופר הסיפור) מעצב את יחס הקוראים לדמויות השונותהבנה שהמספר אינו בהכרח בן דמותו של המחבר (הממשי) של היצירה, כאשר הדבר משמעותי ומתבקשהבחנה בין מספר מהימן למספר בלתי מהימן; ביצירות שבהן הבחנה זו אכן נדרשת, התלמידים יוכלו להבחין שהערכים שאותם מבטא המספר (ואפילו מספר בגוף ראשון) אינם מייצגים בהכרח את הערכים העולים מכלל היצירה.4. הנושא והרעיונותהדרכים השונות – גלויות או סמויות – שבאמצעותן מיוצגות ומגולמות עמדות רגשיות או מוסריות ביצירות ספרות: אמירות ישירות מפי דמויות או מפי המספר, מהלך העלילה וסיגורה, אירוניה ומטפורות ומוטיבים חוזריםפרשנויות שונות בפענוח העמדות הרגשיות או הערכיות המשתקפות ביצירה הספרותית, בהיותה במיטבה מבע מורכב ורב-משמעי5. לשון וסגנוןתופעות הקשורות ברמת הלשון של היצירה, כגון שימוש בלשון גבוהה, או לחלופין –בלשון יומיומית, או מעברים ברמת הלשון מדמות אחת לאחרת, כאמצעי של אפיון חברתי-תרבותיהבחנה בין לשון פיוטית עשירה לבין לשון פרוזאית או "רזה" והקשר לתקופות היסטוריותתופעות של לשון פיגורטיבית ותרומתן ליצירהאירוניה לשונית ותפקידיה בהקשר שבו מצויהמאפיינים ייחודיים של יוצרים בעלי סגנון אישי מובהק ד. שירה1. שירה עברית בימי הביניים ופיוטהבחנה בין משמעות מילונית של מילים לבין המשמעויות הנלוות בהקשר שירי נתון (דנוטציה וקונוטציה)התרומה של מבחר המילים לעיצוב החוויה או הרעיון המובעים בשירתופעות של לשון ציורית בשיר: תמונות, דימויים ומטפורות, ותרומתן למשמעות השיר ולרישומו על הקוראיםהבחנה במבנים תחביריים יוצאי דופן (למשל סדר מילים החורג מהמקובל) שבונים את משמעות השיר או משפיעים על דרך קליטתוזיהוי יסודות מצלול בולטים ותיאור חלקם של אלה בבניית משמעות השיר, השפעתם על הלך הרוח בשיר ורישומם הריגושי על הקוראיםמבנה השיר בכללותו, כיצד מבנה זה, לרבות רישומו הגרפי על הדף, עשוי לתרום ליצירת משמעות השיר והאווירה שלו 2. שירה מודרנית זיהוי קשיים פרשניים העשויים לנבוע מעמימות המבע השירי וממורכבותו והצעות לקריאות שונות של השירפרשנות אישית של שיר בהתאם לרמתם ותגובה באופן התרשמותי ופרשניהשוואה בין שירים שונים על פי תבחינים רלוונטיים, כגון השוואה בין שני שירים של אותו משורר או בין שני שירים באותו נושא או בין שני שירים שבמרכזם דימוי (אימאז') דומה (ציפור, עץ, חלון וכדומה)רמיזות וזכרי לשון בולטים המשוקעים בשיר וחלקם בבניית משמעותהבחנה בשימוש שהמשורר עושה באמצעים רטוריים המעצימים את המבע השירי ועשויים להגביר את רישומו על הקוראים, כגון שאלות, פניות אל נמענים (בשיר או מחוצה לו), מילות קריאה, חזרות מסוגים שונים, אירוניה וכן הלאההבדלים סגנוניים בולטים בין שירים שנכתבו בתקופות שונות 3. ייחודו של יוצר – חיים נחמן ביאליקמאפייני כתיבתו הייחודית של חיים נחמן ביאליק והנושאים העיקריים שבהם עוסקת שירתומאפיינים פואטיים ייחודיים בכתיבתו של חיים נחמן ביאליקזיהוי קשיים פרשניים העשויים לנבוע מעמימות המבע השירי וממורכבותו והצעות לקריאות שונות של השירפרשנות אישית של שיר בהתאם לרמתם ותגובה באופן התרשמותי ופרשניהשוואה בין שירים שונים על פי תבחינים רלוונטיים, כגון השוואה בין שני שירים של אותו משורר או בין שני שירים באותו נושא או בין שני שירים שבמרכזם דימוי (אימאז') דומה (ציפור, עץ, חלון וכדומה)רמיזות וזכרי לשון בולטים המשוקעים בשיר וחלקם בבניית משמעותהבחנה בשימוש שהמשורר עושה באמצעים רטוריים המעצימים את המבע השירי ועשויים להגביר את רישומו על הקוראים, כגון שאלות, פניות אל נמענים (בשיר או מחוצה לו), מילות קריאה, חזרות מסוגים שונים, אירוניה וכן הלאההבדלים סגנוניים בולטים בין שירים שנכתבו בתקופות שונות ה. דרמה1. מאפייני הסוגה (ז'אנר)הטקסט הדרמטי המחזה מיועד להיות הצגה על הבמה לעיני צופים. כאשר קוראים מחזה, יש אפוא לזכור כי הוא חלק מהיצירה התיאטרונית המשלבת היבטים נוספים: קול, תנועה מרחב בימתי, תפאורה ותאורה ושחקנים המבצעים תפקידים. עלילת המחזה נמסרת באמצעות מונולוגים ודיאלוגים ולא בתיווך מספר. במרכז המחזה מצוי קונפליקט המטעין את העלילה במתח.הקונפליקט המרכזי במחזה, הנושאים המרכזיים בו ומרכיביו המבנייםקריאת קטעים מתוך מחזות בדייקנות קטעים מתוך מחזות והפעלת כישורי משחק (בהתאם לרמת המסוגלות האישית של התלמיד)2. הדמויות המרכזיותתיאור ואפיון של דמויות, פרשנות למניעיהן והתפתחותן, תיאור היחסים ביניהן וגיבוש עמדה כלפיהןדרכי עיצוב מרכזיות של דמויות3. נושא ורעיונותשחזור מהלך העלילה, נקודות מפנה, פירוש והבעת דעה מנומקת על סיומה, טרגדיה קלאסית או שייקספירית וזיהוי היסודות הטרגיים במחזהמחזה מודרני מהמאה ה-19 או ה- 20 ההבדלים בין טרגדיה קלאסית לבין טרגדיה מודרנית לתוכן הדף להדפסה