היסטוריה לחטיבה עליונה היסטוריה לחטיבה עליונה ידע ידע לאור תוכנית הלימודים א. בית שני – ממדינת מקדש לעם הספר יהודה בתקופה הפרסית גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציון בניית בית המקדש עזרא ונחמיה מאפייני ההלניזם הכרת גבולות האימפריה של אלכסנדר מוקדון ושל הממלכות שקמו לאחר מותו מאפייני החברה והמשטר: הפוליס ההלניסטית ומוסדותיה, המלך ומעמדו מאפייני התרבות ההלניסטית כתרבות אוניברסלית, שילוב תרבות המזרח והשפעות מתרבות יוון המפגש בין החברה ביהודה לבין ההלניזם ארץ ישראל כזירת מאבק בין בית תלמי לבין בית סלווקוס השפעת ההלניזם על החברה ביהודה המאבק בין המתייוונים למתנגדים ביהודה גזרות אנטיוכוס מרד החשמונאים בימי מתתיהו ויהודה המקבי ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש ציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה הכיתות הדתיות ועיקרי המחלוקת ביניהן: צדוקים, פרושים, איסיים דפוסי השלטון הרומאי בא"י ("מלך חסות" – הורדוס, הנציבים) הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים תוצאות המרד וחורבן בית המקדש מצדה – השלב האחרון במרד נגד הרומאים הוויכוח ההיסטורי בנושא מלחמת מצדה בתקופות שונות בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות שנשקפו לחברה היהודית כתוצאה מהמשבר בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש; יצירת גורמים מלכדים חדשים: תקנות חדשות "זכר לחורבן", בית הכנסת, לימוד תורה ותפילה מרד התפוצות – בימי הקיסר טריאנוס הסיבות למרד היהודים בתפוצות והיקפו מרד בר כוכבא ההסברים השונים למרד בר כוכבא היקף המרד, האירועים העיקריים בו, תוצאות המרד והשפעותיו דמותו של בר כוכבא כפי שעולה מהמקורות הנשיאות בגליל מוסד הנשיאות וחשיבותו מעמדו של רבי יהודה הנשיא ופעולותיו חשיבות חתימת המשנה כיסוד להלכה יהודית ב. ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הביניים יחידת המבוא: תמורות במאפייני העיר מורשת העולם היווני – רומי: העיר כמדינה והעיר כמרכז שלטון אימפריאליסטי (הבהרת המושגים) התפתחות העיר במעבר מהעת העתיקה לימי הביניים העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה הגורמים שסייעו לייסודן של ערים חדשות ולחיזוקן של ערים קיימות באימפריה המוסלמית דפוסי הקמה של ערים חדשות וההתפתחות של ערים קיימות באימפריה המוסלמית מבנה העיר המוסלמית ומוסדותיה המרכזיים; תושבי העיר: מעמדם המשפטי ודפוסי המגורים שלהם הקהילה היהודית בעיר המוסלמית[1] המעמד המשפטי של היהודים בערים המוסלמיות העיסוקים הכלכליים של היהודים בערים המוסלמיות מאפייני הקהילה היהודית, ההנהגה העצמית ומוסדותיה בעולם המוסלמי העיר באירופה הנוצרית והקהילה היהודית בה הגורמים שסייעו לייסודן של ערים ולחיזוקן של ערים קיימות באירופה הנוצרית בימי הביניים דפוסי הקמה של ערים חדשות והתפתחות של ערים קיימות באירופה הנוצרית היחסים בין תושבי העיר לבין השלטון: המאבק של תושבי העיר להשגת חירויות, הדפוסים השונים של מתן חירויות על ידי השליטים במקומות השונים המבנה החברתי בעיר: ניידות חברתית, משמעות המושג "אזרח חופשי", מעמד הנשים בעיר המבנה הפיזי של העיר באירופה הנוצרית: מרחבים ציבוריים מול מרחבים פרטיים העיר כמרכז תרבותי-חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים) הקהילה היהודית בעיר הנוצרית המעמד המשפטי של היהודים בערים הנוצריות הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית לקורפורציות אחרות שהתקיימו בערים מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידה ערים מדגימות – בגדד או פראג העיר בגדד כעיר מדגימה העיר בגדד – מאפיינים של העיר בעולם המוסלמי בימי הביניים שבאו לידי ביטוי בעיר בגדד השיקולים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים בייסודה של בגדד כבירת החליפות העבאסית גורמים, אירועים ואישים שתרמו לבניית בגדד ולהרחבתה ודרכי פעילותם השפעת המאבקים הפוליטיים בחליפות העבאסית על העיר בגדד במאה ה-8 עד המאה ה-10 חיי היום יום בבגדד (החלוקה לרבעים, סוגי בתים, מעמדות, בעיית המים ודרכי ההתמודדות איתה) בגדד כמרכז כלכלי; ביטויים למרכזיותה של בגדד ניהול העיר – מערכות השיפוט, הפיקוח והאכיפה בבגדד בגדד כמרכז תרבותי של העולם המוסלמי במאות ה-9 וה-10 והביטויים לכך, תחומי הידע שפרחו בבגדד הקהילה היהודית בבגדד[2] – מאפיינים מחיי היהודים בעולם המוסלמי בימי הביניים כפי שבאו לידי ביטוי בחיי היהודים בבגדד הפעילות הכלכלית של היהודים בחליפות מוסדות ההנהגה העצמית של היהודים כביטוי לאוטונומיה יהודית: ראש הגולה, הגאונים – תחומי פעילותם והשפעותיהם על היהודים בעולם המוסלמי רס"ג – אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית, דרכי ההתמודדות עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים, הפולמוסים שבהם היה מעורב יחסי יהודים – מוסלמים בבגדד: מתיחות והשפעות תרבותיות העיר פראג כעיר מדגימה העיר פראג – מאפיינים של העיר בעולם הנוצרי בימי הביניים שבאו לידי ביטוי בעיר פראג גורמים שתרמו וגורמים שעיכבו את התפתחותה של פראג במאה ה-16 הביטויים למרכזיותה של פראג בתחום המדיני, הכלכלי והחינוכי-תרבותי מאפייני האזורים השונים של פראג הקהילה היהודית בפראג – מאפיינים מחיי היהודים באירופה הנוצרית בימי הביניים כפי שבאו לידי ביטוי בפראג היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: המעמד המשפטי של יהודי פראג, הרקע לגירושים של יהודי העיר והסיבות להחזרתם מבנה הרובע היהודי בפראג, הבהרת המושג גטו הארגון המנהלי והמוסדות המרכזיים של הקהילה היהודית בפראג הפעילות הכלכלית של יהודי פראג, "יהודי החצר" מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה הדדית (פועלו של מרדכי מייזל – "יהודי החצר") פראג כמרכז תרבותי יהודי מהר"ל מפראג – אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית בימי הביניים, דרכי התמודדותו של המהר"ל עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים (המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודים ולדרך חייהם בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת. ג. לאומיות וציונות מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 מבוא להוראת נושא הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19 הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19 המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19 דפוסי הגשמה של תנועה לאומית אחת באירופה במאה ה-19: המצב המדיני, חברתי-כלכלי לפני תחילת המאבק הלאומי, הגבולות שבהם חיו בני הלאום, מי שלט במדינה, מטרת המאבק והכוחות הפעילים שהניעו את המאבק, השלבים העיקריים במאבק, הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים בניהול המאבק, תוצאות המאבק, קווי הדמיון והשוני בין מאבק תנועה זו לדפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות (בסעיף זה אין הכוונה לתנועה הציונית) תנועות לאומיות מחוץ לאירופה מהמאה ה-19 עד למלחמת העולם הראשונה התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה: "מדינת היהודים", תוכנית בזל, המסגרת הארגונית למימוש מטרות התנועה, ניסיונותיו לקדם את קבלת הצ'רטר, ויכוח אוגנדה הוויכוח בין הציונים: מהי הבעיה העיקרית של היהודים בגולה ומה הן הדרכים להתמודדות עימה הגישות השונות בקרב הציונים בשאלת התרבות ובשאלת דמות החברה העתידה לקום בארץ ישראל "הבונד" כתנועה לאומית יהודית: יעדים, דרכי פעילות והמחלוקת בין הציונים לבין הבונדיסטים דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל דפוסי הפעולה של התנועה הציונית במדינות אירופה, בארצות אגן הים התיכון והאסלאם: אגודות ציוניות, ספרות, עיתונות, לימוד השפה העברית, "עבודת ההווה", הקמת מסגרות להכשרה ולעלייה פעולותיהם של הציונים בא"י עד מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעליות לא"י, מפת ההתיישבות, צורות התיישבות, מסגרות פוליטיות, חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה מדיניות השלטון העות'מאני (ג'מל פחה) כלפי היישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה: יעדים ודרכי פעולה דרכי התמודדות של היישוב היהודי בא"י: ארגון ניל"י הגדודים העבריים: מטרות הקמתם והפעולות שנעשו במסגרתם הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19 – נקודות דמיון ושוני הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, המטרות, דפוסי הנהגה, הדרכים שננקטו לקידום מטרות התנועות הלאומיות, הקשיים שעמדו בדרכן ד. טוטליטריות, אנטישמיות, מלחמת העולם והשואה מיעוטים באירופה בין שתי מלחמות עולם: המיעוט היהודי במדינות אירופה, באגן הים התיכון ובארצות האסלאם התפרקות האימפריות הרב לאומיות והקמת מדינות לאומיות חדשות באירופה: שאלת המיעוטים בהסכמי השלום ורעיון ההגדרה העצמית, חוזי המיעוטים, אוטונומיה תרבותית המיעוט היהודי באירופה בין שתי מלחמות העולם: השינויים שחלו במעמד החוקי-משפטי ובעיסוקים הכלכליים של היהודים. ביטויים של אוטונומיה תרבותית ודפוסי פעילות לאומית. האנטישמיות וביטוייה במדינות אירופה לנוכח התחזקות הגישות הלאומניות (תהליכים ומתן דוגמאות ממדינות שונות) המיעוט היהודי בארצות אגן הים התיכון ובארצות האסלאם, השפעת השלטון הקולוניאלי על חייהם של היהודים בתחומים האלה: מעמד חוקי ומשפטי, כלכלה, חינוך ותרבות, דמוגרפיה. הפעילות הציונית, הגורמים והביטויים לשינוי ביחס החברה המוסלמית והאליטות הקולוניאליות כלפי היהודים (תהליכים ומתן דוגמאות מארצות שונות) פרק המבוא: המשטר הטוטליטריהכרת המאפיינים של המשטר הטוטליטרי בעזרת דוגמאות מברית המועצות הסטליניסטית או באיטליה הפשיסטית נאציזם, אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה שנים 1939-1933 האידיאולוגיה הנאצית, כולל האנטישמיות המודרנית בגלגולה הנאצי ומרכזיות השאלה היהודית באידיאולוגיה זו הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון – ממפלגה שולית למפלגה הגדולה ביותר המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם (דרך בניית המשטר הנאצי כולל המדיניות כלפי היהודים) השימוש בטרור, הקמת מחנות הריכוז, הרחקת יסודות המתנגדים למשטר (היחס לבני אדם שהוגדרו כחריגים, היחס לחולים ולמוגבלים – "המתות חסד" (אותנזיה) דרכי ההתמודדות של הנהגת יהודי גרמניה עם המדיניות שנכפתה על היהודים תגובות המדינות בעולם כלפי גורל היהודים ברייך השלישי, ועידת אוויאן, פרשת האונייה סנט לואיס מדיניות החוץ של הנאצים – המטרות והצעדים שנקטו הנאצים כדי לממשן; מדיניות הפיוס של אנגליה וצרפת, ההקצנה במדיניות החוץ הנאצית והתהליך שהביא לתחילת מלחמת העולם השנייה: סיפוח אוסטריה, הסכם מינכן, כיבוש כל צ'כוסלובקיה, הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה (יוני 1941) והמדיניות כלפי היהודים באזורי הכיבוש המהלכים הצבאיים העיקריים בחזיתות השונות עד 1941 והסברים להצלחת הצבא הגרמני בשלב זה; הקרב על בריטניה, כיבושי הגרמנים בדרום מרכז אירופה, החתמת שליטים על הסכמים כפויים במדינות רומניה, בולגריה, יוגוסלביה והונגריה "הסדר החדש" באירופה: הבהרת המושג והצעדים השונים שנקטו הנאצים כדי לקדם את הגשמתיהודי פולין: המדיניות כלפי היהודים עד ריכוזם בגטאות מטרות מוצהרות בהקמת הגטאות והסברים להקמתם, דרך ניהול הגטו ודרכי הפיקוח עליו; התפקידים שהוטלו על היודנרטים ודרכי מימושם תנאי החיים בגטו והשפעתם על הפרט, על המשפחה ועל החברה היהודית; דרכי ההתמודדות של היהודים בגטאות: הישרדות, "קידוש החיים", ארגונים שפעלו בגטו, תנועות הנוער – מאפייני פעילותן מדיניות הנאצים כלפי היהודים בארצות הכבושות במערב, במרכז ובדרום אירופה – מדיניות כללית, הסבר הגורמים שהשפיעו על עוצמת ביצוע המדיניות כלפי היהודים בארצות אלה – הדגמה מארץ אחת המלחמה העולמית והפתרון הסופי מקיץ 1941 עד לכניעת גרמניה ויפן בשנת 1945 הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות: מבצע ברברוסה – המלחמה בחזית המזרחית, ההתקפה על פרל הארבור והצטרפות ארה"ב למלחמה הקשר בין תחילת ההרג ההמוני של היהודים למלחמה בברית המועצות השלבים בביצוע "הפתרון הסופי" ועידת ונזה – נציגי הרשויות שהוזמנו, הנושאים שהועלו בישיבה, מטרות כינוס הוועידה ומקומה בתהליך ביצוע "הפתרון הסופי" דילמות ודרכי התמודדות של היודנרטים בגטאות במזרח אירופה בזמן ביצוע "הפתרון הסופי"דרכי הלחימה של היהודים בזמן ביצוע "הפתרון הסופי": המרד בגטאות – מי היו המורדים, מטרות המרד, קשיי ההתארגנות, לבטים ודילמות של המורדים, ייחודו של המרד בגטו ורשה לעומת מרידות בגטאות אחרים המרידות במחנות ההשמדה הלחימה של הפרטיזנים היהודים – הלבטים אם לצאת מהגטו ומתי, הקשיים בהצטרפות לפרטיזנים ומאפייני הלחימה לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית ביצוע "הפתרון הסופי" בארצות הכיבוש הנאצי במערב ובמרכז אירופה תוניסיה בימי הכיבוש הנאצי (נובמבר 1942–מאי 1943): נסיבות הכיבוש ומטרתו, מדיניות הנאצים כלפי היהודים, עמדת האוכלוסייה המקומית והאליטות הקולוניאליות כלפי היהודים; האם קורות היהודים בתוניסיה בששת חודשי הכיבוש הם חלק מהשואה? השמדת הצוענים באירופה יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש באירופה ליהודים בזמן ביצוע "הפתרון הסופי": "הרוב הדומם", משתפי פעולה, המעטים שהסתכנו בניסיונם להציל יהודים חסידי אומות עולם – הגדרת התואר, מניעים, דפוסי עזרה והצלה יהודים שהצילו יהודים ניסיונות הצלה – דנמרק, בולגריה, הונגריה – משא ומתן על "סחורה תמורת דם" עמדת ממשלות בעולם החופשי והיישוב היהודי בא"י בשאלת העזרה ליהודים בזמן ביצוע "הפתרון הסופי": עמדת ארה"ב ובריטניה בשאלת הצלת יהודים בתקופת ביצוע "הפתרון הסופי" עמדת הצלב האדום בשאלת העזרה ליהודים עמדת הכנסייה הקתולית בשאלת העזרה ליהודים פעולות עזרה וניסיונות הצלה מצד היישוב היהודי בא"י למען יהודי אירופה המפנה במלחמת העולם השנייה והאצת ביצוע "הפתרון הסופי" קרבות המפנה במלחמה: מידווי, אל-עלמיין וסטלינגרד העמדת השונות בשאלת פתיחת החזית השנייה "מבצע לפיד", הפלישה לנורמדי והתקדמות בנות הברית עד ברלין החשת ביצוע "הפתרון הסופי" – יהדות הונגריה, צעדות המוות סיום המלחמה והעם היהודי לאחר השואה: כניעת גרמניה ויפן (המניעים להטלת פצצות האטום ומשמעות צעד זה) פליטים ועקורים – השיבה – לאן? שארית הפליטה, "פוגרום קיילצה", "תנועת הבריחה", "מחנות העקורים", ניסיונות שיקום והמדיניות הציונית בנוגע לשארית הפליטה הקמת האו"ם, משפטי נירנברג ה. בונים מדינה במזרח התיכון פרק המבוא – בנין הבית הלאומי 1945-1920 המנדט הבריטי בא"י ותרומתו לפיתוחה של הארץ מוסדות היישוב היהודי והתנועה הציונית מסגרות כלכליות, חברתיות ותרבותיות התפתחות המתח בין היהודים לערבים והיערכות היישוב בתחום הביטחון היערכות היישוב היהודי והתנועה הציונית בימי מלחמת העולם השנייה המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1949-1945 עמדת בריטניה וארה"ב בנוגע לשאלת העקורים ושאלת א"י חלקם של יהודי ארה"ב באחריות לעם היהודי ובלחץ להקמת המדינה מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי בתחומים האלה: ההעפלה, התיישבות והמאבק הצבאי העברת שאלת א"י לאו"ם – הדיון באו"ם, עמדת המעצמות, השפעת "המלחמה הקרה" על עמדת המעצמות, החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, התגובות להחלטת האו"ם בקרב היישוב היהודי והפלסטיני ועמדת מדינות ערב מלחמת העצמאות ההכרזה על הקמת מדינת ישראל (הוויכוח מתי להכריז על הקמת המדינה), הקמת צה"ל, פירוק המחתרות ופירוק מטה הפלמ"ח הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים מדינת ישראל במזרח התיכון השפעת תהליך הדה קולוניזציה ו"המלחמה הקרה" על הקמתן של המדינות העצמאיות באגן הים התיכון גורמי אחדות ופירוד בעולם הערבי במזרח התיכון מדיניות הפנים ומדיניות החוץ של מצרים בימי נאצר מדיניות הפנים והחוץ של אחת מהמדינות האלה: ירדן, לבנון, סוריה, עירק בשנות החמישים והשישים ההשפעות של תוצאות מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל ושל תהליך הקמתן של מדינות עצמאיות ריבוניות בארצות אגן הים התיכון על גורל היהודים בארצות אלה (הסבר התהליך הכללי ודוגמאות ממדינות שונות) הבעיות הלא פתורות בעקבות מלחמות העצמאות, שאלת הביטחון השוטף והביטחון הבסיסי; מלחמת סיני: גורמים, מעורבות המעצמות, תוצאות והשפעות מלחמת ששת הימים: סיבות, תוצאות והשפעות של המלחמה על מדינת ישראל בתחומים שונים על הפלסטינים ועל מדינות ערבאו מלחמת יום הכיפורים: סיבות, נסיבות, תוצאות והשפעות של המלחמה על מדינת ישראל ועל מדינות ערב הסכמי השלום בין מדינת ישראל לבין מצרים וירדן עלייה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל העלייה בשנות החמישים והשישים: ארצות המוצא של העולים, הסיבות לעלייה, ממדי העלייה ומאפייניה; תהליך הקליטה: הקשיים, השיקולים המשפיעים על תהליך הקליטה; אירועי ואדי סאליב, משמעותם והשפעתם גלי העלייה למדינת ישראל בשלושים השנים האחרונות של המאה ה-20 המעבר מ"כור היתוך" לחברה רב תרבותית במדינת ישראאו התמורות בעיצוב זיכרון השואה עד סוף המאה ה-20; השפעת משפט אייכמן, מלחמות ישראל ופיגועי הטרור על ההתייחסות למושג הגבורה ולזיכרון הפרטי קשרים ויחסי גומלין בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות; מקומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ריבונית בחיי היהודים בתפוצות [1] יש ללמד את נושא "העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה" גם על פי הספר "מעיל תשבץ – מפגש התרבויות בין יהדות לאסלאם בימי הביניים", בעריכת ד"ר מרים פרנקל, הוצאת מעלות, ירושלים, תשס"ח, עמ' 63-50. [2] יש ללמד את נושא "העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה" גם על פי הספר "מעיל תשבץ – מפגש התרבויות בין יהדות לאסלאם בימי הביניים", בעריכת ד"ר מרים פרנקל, הוצאת מעלות, ירושלים, תשס"ח, עמ' 45-38. לתוכן הדף להדפסה