דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
mainContent

מקשיבים: שיתוף ציבור

שיתוף ציבור - מה זה?

שיתוף ציבור הוא אמצעי לקבלת החלטות טובות יותר: עדכניות, רלוונטיות וישימות. זהו תהליך שבמסגרתו בעלי עניין, מומחים, קבוצות מהציבור והציבור בכללותו מעורבים ברמות שונות בתהליכי קבלת החלטות, עיצוב מדיניות ויישומה. 

להרחבהמדריך שיתוף הציבור הממשלתי

שיתוף הציבור כולל כלים מגוונים, פרונטאליים, תהליכיים ודיגיטאליים, המאפשרים לשאול ולשתף בעלי עניין רלוונטיים בתהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות במשרד. ישנן מספר רמות של שיתוף המייצגים רמה שונה שונה של שיח והשפעה על קבלת ההחלטות.

במה עוסק מדריך השיתוף הממשלתי?

  1. בקשה מהציבור לקבל מידע ונתונים בנושא ספציפי (הממשלה מוסרת מידע לציבור על פעולותיה ומבקשת ללמוד מהמידע, ידע ונסיון שיש ברשות הציבור).
  2. היוועצות – הקשבה לעמדות ורעיונות של הציבור או ניהול שיחה עם הציבור סביב החלטה קונקרטית.
  3. שיתוף פעולה – דיאלוג פתוח ומתמשך, החותר ליצירת הסכמה רחבה עם המשתתפים על החלטה או יישום.

למה חשוב לנו "שיתוף ציבור"?

מערכת החינוך הינה מערכת מורכבת ומרובת שחקנים, אשר כל אחד מהם מושפע בצורה כזו או אחרת ממדיניות המשרד, ומנגד, בעל השפעה על מדיניות המשרד.

כמערכת המונה יותר משתי מיליון תלמידים וקרוב לחצי מיליון אנשי חינוך, ישנה חשיבות פי כמה וכמה לניהול תהליכי שיתוף ציבור, אשר יסייעו בידינו לקבל החלטות המחוברות לצרכי השטח ואשר יהיו רלבנטיות וישימות יותר.




​תמונת מצב: הערכה בית ספרית

נוכח רצון להעמיד תהליכי הערכה המסייעים ומקדמים את בית הספר במערכת החינוך ומתוך רצון להתמודד עם תופעות בלתי רצויות הכרוכות בביצוע ההערכה, החליט מנכ"ל המשרד להקים צוות מקצועי בראשותו לבחינת מדיניות ההערכה הבית ספרית. 
מהלך ההיוועצות כלל:

  • זירות היוועצות מקוונות בהן לקחו חלק כעשרת אלפים משתתפים.
  • עשרות קבוצות מיקוד בהשתתפות מאות תלמידים, הורים, מורים, מנהלים, מנהלי אגפי חינוך ומפקחים.
  • קול קורא למומחי להצעת מודלים של הערכה בית ספרית.

תוכלו להכנס לזירות ולמסמכים המצורפים להתרשם מההחלטות שהתקבלו בנושא.

להרחבה

מודל הערכה החדש

 


​​רפורמת ההכלה וההשתלבות

בשנים האחרונות פועל משרד החינוך, לצד ארגוני המגזר השלישי, במגוון ערוצים להובלת שינוי חינוכי–חברתי בנושא שירותי חינוך מיוחד לתלמידים זכאים, ביניהם תיקון החוק לחינוך מיוחד משנת 1988 חוק חינוך מיוחד (תיקון מספר 11), התשע"ח - 2018, קידום שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בתנועות הנוער ובמכינות קדם צבאיות, קידום לימוד תלמידים עם הצרכים המיוחדים במסלולי למידה לחינוך טכנולוגי ויישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במערכת. 

לצד האמור, וכן העלייה המשמעותית מידי שנה בהיקף הילדים המשולבים, זיהינו את הצורך בשיפור שילובם והכלתם של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. נוכח כך, החליט משרד החינוך לפתוח בהיוועצות ציבורית דיגיטלית נרחבת בה אנחנו מבקשים לבחון מהם התהליכים שיש להמשיך ולשמרם בשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים ומהם התהליכים והקשיים שיש לפעול לתיקונם. האגף לתכנון אסטרטגי ניהל את תהליך ההיוועצות.

ההיוועצות התקיימה ב-2 זירות מקבילות: זירה אחת להורים, לתלמידים ולנציגי הארגונים וזירה שנייה לאנשי החינוך הפועלים בתחום זה, כמו כן היוועצות עם קבוצות מיקוד.

מתוך הזירות ביקשנו לקבל את התובנות המרכזיות שההורים והתלמידים לצד בעלי התפקידים השונים זיהו כנדרשים לשיפור שילוב הילדים וסל המענים העומדים לרשותם.



התמונה החינוכית

התמונה החינוכית מציגה מבט רחב ומקיף על העשייה החינוכית המשלבת בין ערכים, תרומה לקהילה והישגים לימודיים. לראשונה במוסדות על יסודיים, הישגי בתי הספר משקפים גם מעורבות חברתית, נשירה ממוסדות חינוך, שמירה על טוהר בחינות, קירבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים ועוד. בעבר המדידה התייחסה לשיעור הזכאות לבגרות בלבד, דבר אשר יצר רושם מוטעה שהזכאות לבגרות היא חזות הכל – בעוד שעשייה חינוכית, ערכית ומשמעותית חשובה לא פחות.  
התמונה החינוכית היא תוצר של תהליך היוועצות ושיתוף עם הציבור. השתתפו בו למעלה מ-3,000 אנשי חינוך בהיוועצות דיגיטליות, התקיימו 7 קבוצות מיקוד בפריסה ארצית עם מנהלי בתי ספר, מפקחים, מנהלי אגפי חינוך ברשויות, בעלויות, מורים, הורים ותלמידים. בעקבות ההיוועצות נוספו מדדים חדשים, הוחלט על פיתוח מדדים נוספים, ניתן ביטוי משמעותי לשונות בתיה"ס ואפשרויות השוואה בין קבוצות דומים. 

כיום, התמונה החינוכית היא כלי עבודה בידי כלל מקבלי החלטות מדיניות במערכת החינוך ובראשם מנהלי בתי הספר וצוותי החינוך. התמונה החינוכית פורסת בפניהם תמונה רחבה של העשייה הבית ספרית ומסייעת במיפוי וניתוח תמונת המצב וקביעת יעדים לשיפור בית הספר.

התמונה החינוכית נשלחת לכל מנהלי בית הספר ומנהלי מחלקת חינוך ברשויות המקומיות במהלך הקיץ. מערכת שקיפות בחינוך מאפשרת גישה לנתוני התמונה החינוכית, נתונים אודות תקציב ועוד.

להרחבה

דו''ח תובנות ''התמונה החינוכית של בתי ספר''

 


​אוטונומיה בית ספרית

בשנים האחרונות, הוטמעו במערכת מהלכים של ניהול עצמי והרחבת האוטונומיה של בתי הספר. תהליכים אלה נועדו בעיקרם לאפשר למנהל וצוותו חופש פעולה בכדי להוביל לשיפור התוצאות של בית הספר וחיזוקו כמרחב מאפשר הוראה מותאמת לקהילה החינוכית. יחד עם זאת, נשמעים קולות הקוראים לאפשר אוטונומיה רבה יותר והתאמה לצרכים הייחודיים של הקהילה הבית ספרית. 

במסגרת התוכנית האסטרטגית של משרד החינוך (תשע"ז-תשע"ט), נקבע יעד לביסוס אוטונומיה פדגוגית,  ניהולית ותקציבית במוסדות החינוך והתאמת הרגולציה. יעד זה הוא הבסיס למהלך הבוחן את הרחבת האוטונומיה של מוסדות החינוך באספקטים הקשורים לפדגוגיה, ניהול ותקצוב בראי לקחי תהליכים קודמים שהתרחשו במערכת החינוך בישראל ובעולם. 

מנכ"לית משרד החינוך הקודמת, מיכל כהן, הקימה צוות מקצועי המורכב משותפים בניהול מערכת החינוך (מטה משרד החינוך, נציגי רשויות ובעלויות, מנהלי בתי ספר, אקדמיה, משרדי ממשלה), אשר בחן אפשרויות להרחבת האוטונומיה של צוותי בתי הספר, תוך התאמת מנגנוני הליווי, התמיכה, הבקרה ומארג היחסים המערכתי.

מהלך ההתייעצות ביקש ללמוד מגורמים מגוונים במערכת החינוך בנושא.

להרחבה

דו''ח סיכום ''מרחבי אוטונומיה לבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים''

 

 

מרחבי אוטונומיה