דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
mainContent

פיתוח התפיסה האסטרטגית למערכת החינוך 2030

מערכת החינוך, האחראית על בנייתו של ההון האנושי הלאומי ועל עיצוב הלמידה ודמותה של החברה, היא המערכת הגדולה והמורכבת בישראל.

 אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון  ביצע עבודה שמטרתה פיתוח תפיסה אסטרטגית סדורה לטווח הארוך למשרד החינוך. על מנת להגיע למיפוי רוחב של אתגרי המערכת, בוצעה שורה של עבודות מחקר המובאות בהמשך.

אתגרי המערכת

על בסיס העבודה הרחבה שבוצעה במהלך שנת 2018, תוך התבססות על מגוון רב של מקורות מידע, ובהמשך למהלכי חשיבה והתייעצות רחבים, גובשו שנים-עשר האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך בראיית 2030.

​מערכת החינוך נדרשת להכין את התלמידים לאתגרי הסביבה המשתנה במהלך לימודיהם ולחייהם הבוגרים, להקנות להם ידע, מיומנויות וערכים שיסייעו להם בהתמודדות עם השינויים בכל המעגלים שסביבם, ולסייע להם ביישום הידע, הערכים והמיומנויות בסיטואציות מגוונות ובמצבים מורכבים. בנוסף, נדרשת מערכת החינוך להעניק לתלמידים כלים ללמידה עצמאית לאורך החיים, בעולם המאופיין בקצב מואץ של שינויים ואי וודאות.

מערכת החינוך נדרשת להגדרה מוסכמת ואחידה של הידע, המיומנויות והערכים שיש להנחיל לבוגריה, להנגשת כלים מקצועיים לעובדי ההוראה בכדי שיוכלו להקנות אותם וכן לקידום היבטים שונים בלמידה כגון למידה בין-תחומית ולמידה עצמאית. בנוסף לכל אלו, נדרשת התאמה של הלמידה לשלבי הגיל השונים וכן למאפייני התלמידים הספציפיים.

​בישראל קיים קשר הדוק בין מאפייני הרקע של התלמיד לבין מידת הצלחתו. המתאם בין הרמה הסוציו-אקונומית של הילד לבין הסיכוי שיגיע להישגים גבוהים בלימודיו הינו גבוה מאוד, ולתלמידים עם השכלת הורים גבוהה סיכוי גבוה יותר לשפר או לשמר את הישגיהם לעומת תלמידים בעלי השכלת הורים נמוכה.

רמת אי השוויון בקרב התלמידים בישראל גבוהה במיוחד ביחס למדינות מפותחות אחרות והפערים הנמדדים כיום בהישגי התלמידים משכבות האוכלוסייה השונות ומהמגזרים השונים במבחני PISA הם מהגדולים בעולם.

מערכת החינוך רואה את אחת ממשימותיה המרכזיות כמתן שוויון הזדמנויות לכל תלמידי המערכת ובקידום הוגנות – צמצום הפער בין נתוני הרקע לבין הצלחת התלמיד בלימודיו ובחייו הבוגרים.

​במערכת החינוך הממלכתית מכהנים כ-5,000 מנהלים של מוסדות חינוך. תפקיד המנהל הוא בעל השפעה רחבה ביותר על הצלחת מוסד החינוך ועל מיצוי הפוטנציאל של המורים והתלמידים.  

מנהל בית הספר מקדיש את עצמו לקידום משימותיו הניהוליות והפדגוגיות לטובת הצלחתם ומיצוי היכולות של המורים והתלמידים, ונדרש להתמודד עם מספר אתגרים ודילמות, ביניהם פער בין תחומי אחריותו וציפיות המערכת ממנו אל מול הסמכויות הניתנות לו, איכות הכלים הניהוליים העומדים לשירותו והעומס הרב בו הוא נתון לאור ריבוי המשימות.  

מערכת החינוך מתמודדת עם מחסור במנהלים מסיבות שונות, החל בתנאי סף גבוהים במיוחד בישראל וכלה באטרקטיביות התפקיד, וישנו צורך קבוע במתן הכשרה מיטבית למנהלים וליווים לאורך הקריירה.

​מערכת החינוך כוללת כיום כ-180 אלף עובדי הוראה, ועקב הריבוי הטבעי הגבוה בישראל מספר זה ימשיך לגדול בשנים הקרובות. מובן מאליו כי שיפור איכות המורים הנכנסים למערכת, שימור המורים הטובים לאורך זמן ופיתוח מקצועי נכון של המורים יביאו בטווח הארוך לשיפור משמעותי באיכות מערכת החינוך.המערכת מתמודדת עם מספר אתגרים בגיוס ושימור עובדי הוראה איכותיים הנובעים, בין היתר, משינוי בתפיסת תפקיד המורה במאה ה-21, שוק התעסוקה המשתנה,  שכר המורים החדשים בישראל ומעמד המקצוע באופן כללי.

מדידה והערכה הם מרכיבים משמעותיים במימוש מטרות הלמידה. בתי הספר מקיימים הערכה חיצונית, מערכתית ואחידה המשמשת כלי מיון בכניסה למערכת ההמשך ולפיכך מיועדת לכוון את ההוראה ולהוות גורם המעורר מוטיבציה בקרב הלמידים ללמוד ולהצליח. לצידה, מתקיימת הערכה פנימית שהינה בית ספרית ומהווה חלק אינהרנטי מתהליך ההוראה והלמידה ונועדה לאפשר אפקטיביות שלהם ולספק מענה מותאם לצרכים ולרמה האישית של כל תלמיד ותלמידה. שני סוגי ההערכה צריכים להיות קוהרנטיים ומתואמים עם הלמידה על מנת שיוכלו לתמוך בהשגת מטרותיה ולזהות פערים בדרך.

הערכה מסכמת ברמה הלאומית (דוגמת המיצ"ב) וברמה הבינלאומית (דוגמת PISA) מאפשרת הכוונה ומיקוד עבור בתי הספר, ומהווה כלי בידי המשרד לקביעת המדיניות.

​לחינוך בגיל הרך חשיבות מכרעת ומוכחת בהצלחת התלמיד. המוח האנושי מתעצב ומתפתח בגיל הרך, ולכן נכון להשקיע בגיל זה כדי לסייע להתפתחות מיטבית. בתקופה זו קל יותר לצמצם ואף לסגור פערים שנוצרו בין ילדים, בהשוואה להתערבות בגילים מאוחרים יותר.

ההקשר הישראלי הנוגע לחינוך בגיל הרך הוא ייחודי: בישראל שיעור הילדים באוכלוסייה גבוה מאוד ולכן חשיבות הטיפול בנושא גדולה, אך בהתאמה עולות גם המשמעויות התקציביות. כמו כן יש לזכור כי ישראל היא מהמדינות היחידות ב-OECD שמקנות חינוך ציבורי מגילאי 3 עד 18, והרחבה נוספת של ההשקעה אינה דבר מקובל במרבית מדינות העולם המתקדמות.

הטיפול הממשלתי במסגרות לגיל הרך מפוצל: הפעילות במסגרות עד גיל 3 הינה באחריות משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בעוד שהפעילות בגני הילדים לגילאי 3-6 הינה באחריות משרד החינוך והדבר מקשה על יצירת רצף חינוכי וטיפולי אחד.

​החברה הישראלית היא רבת זהויות ותרבויות: באופן מסורתי, קיימים בישראל ארבעה מגזרים מרכזיים: חילונים, דתיים, חרדים וערבים. גיבוש הזהות החברתית נעשה מורכב יותר ויותר עם השנים בשל גלובליות מנוגדות בתחומי הכלכלה, תרבות, פוליטיקה וסביבה, למול התחזקות של זהויות "שבטיות" ומקומיות, דתיות ואתניות. המתח המובנה בין המגזרים מביא להעמקת השסעים החברתיים, הדתיים והלאומיים בתוך החברה הישראלית.

למערכת החינוך אחריות גדולה בעיצוב דמותה של החברה הישראלית בהווה ובעתיד, ובתוך כך חיזוק הסולידריות והעמקת ההכרות בין המגזרים השונים, אשר לומדים בזרמי חינוך הנפרדים זה מזה כמעט לחלוטין.  

​חלק ניכר מהחינוך ומהלמידה מתבצע באופן טבעי מחוץ ללמידה הפורמלית ולאורך כל שעות היום. הלמידה והחינוך מושפעים מכל פעילות ואינטראקציה שהתלמידים מקיימים ומכל תוכן שאליו הם נחשפים. הלמידה המורכבת מידע, מיומנויות וערכים באה לידי ביטוי באופן מובהק גם מחוץ לכיתת הלימוד, הן באמצעות פעילויות בית ספריות המתקיימות מחוץ לכיתה (טיולים, טקסים, הפסקות פעילות, פעילות במועצת התלמידים וכו'), הן במסגרות לאחר שעות הלימודים (תנועות הנוער, צהרונים ותכניות מצטיינים) והן בהתנסויות היומיומיות של התלמידים בשעות הפנאי (חוגים, תחביבים, השתתפות במדיה החברתית וכו').  

​מערכת החינוך רואה בהורים שותפים חשובים במשימת חינוך הילדים. קשר חיובי בין המסגרת החינוכית להורים מסייע בשיפור הישגי התלמידים ורווחתם הנפשית, מקדם את יכולותיה של המסגרת החינוכית לפעול בצורה יעילה ואפקטיבית ותורם לרווחתם של צוותי החינוך. בתוך כך, כבוד ואמון הם תנאי הכרחי לשיפור מידת ואיכות השותפות.

החשיבות של השותפות מתעצמת לאור התגברות הלך הרוח הדמוקרטי, ההופך את התקשורת בין הפרט לבין גורמי הכוח בחברה ליותר דו-סטרית, ומאפשר לפרט להביע מחאה כאזרח ולהפעיל לחצים לשקיפות או לשינוי.

כחלק מהלך רוח זה מתחזקת תחושת האזרחים שמותר להם להשתתף בקביעת אופי החינוך שמקבלים ילדיהם.

בפועל, הקשר של מערכת החינוך עם ההורים ועם הציבור מציב אתגרים הנוגעים לביסוס האמון בין ההורים והמערכת וקידום הקשר עם בעלי עניין נוספים כגון המגזר העסקי, המגזר השלישי, מוסדות אקדמיים ותרבותיים ואחרים.   

מצורפות עבודות מחקר של האגף הבכיר  שבוצעו במהלך עבודת החשיבה.

ניתוח השפעות משבר הקורונה

סקירת תכניות להדרכת הורים בעולם

ניתוח תמונת המצב בנושאים המאפיינים את הקשר

סקירת מודלים לטיפול בתלונות הורים בעולם

סקירת ספרות מחקרית מעורבות ושיתוף ההורים

סקירת חקיקה וחוזרי מנכ''ל  מעורבות ושיתוף ההורים

 סקירת מדיניות בעולם מעורבות ושיתוף הורים

​תפקיד מערכת החינוך הינו הכנה של התלמידים לחיים הבוגרים, ובמסגרת זו, ניסיון לאפשר ככל שניתן רציפות והמשכיות של המערכת עם מערכות ההמשך הכוללות את שוק התעסוקה, מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות להכשרה מקצועית והשירות הצבאי או הלאומי.

על מנת להצליח במשימה נדרשת התאמה ודיוק בין הצרכים והמאפיינים של מערכות ההמשך לבין מערכת החינוך, כדי לשפר את הרצף בין המערכות ולמצות את הן את הפוטנציאל האישי של התלמידים והן את הפוטנציאל החברתי-ציבורי. 

​מערכת החינוך בישראל כוללת ארבע רמות ארגוניות:

1) מטה המשרד: בנוסף לעיסוקו הטבעי ברגולציה (מדיניות, חקיקה, רישוי, בקרה ואכיפה), עוסק בהיבטים רבים של אופרציה.

2) מחוזות המשרד: עוסקים בעיקר בהיבטי פיקוח, מקצועי וניהולי, על מוסדות החינוך.

3) הרשויות המקומיות: מפעילות את בתי הספר העל יסודיים ותפקידן הניהולי והפדגוגי הולך ומתעצם בשנים האחרונות.

4) מוסדות החינוך: מבצעים את הפעילות החינוכית, בהתאם למדיניות המשרד המפורטת.

חלוקת האחריות הקיימת בין הרמות לא ממצה את היתרונות היחסיים של כל רמה, ובנוסף, מתקיימת התייחסות דיפרנציאלית חלקית בלבד למוסדות חינוך ולרשויות מקומיות, כשהיקף הסמכויות הניתנות לגורמים בכל רמה הינו אחיד בדרך כלל, ללא קשר ליכולותיהם.

מערכת החינוך היא המערכת הגדולה והמורכבת בישראל. אחד מכל חמישה תושבים במדינת ישראל הוא תלמיד, הרבה יותר מאשר בכל מדינה מפותחת אחרת. המערכת היא ציבורית, "מכילה" (שיעור נשירה נמוך מאוד), ואחת היחידות בעולם שהן קיימות חמש עשרה שנים של חינוך חובה (מגיל שלוש ועד גיל שמונה עשרה).

למאפיינים אילו יש משמעויות גדולות במיוחד על היקף המשאבים של המערכת – מספר רב של עובדי הוראה, כיתות ומוסדות חינוך, ובהתאם – תקציב ממשלתי גדול עבור משרד החינוך, המהווה ב-2019 11.8% מתקציב המדינה (נתוני המינהל לכלכלה לתקציבים (ללא השכלה גבוהה) הינו מהגבוהים בעולם.

למול אלה ניצב האתגר של מיצוי מיטבי  את המשאבים הרבים המושקעים כיום במערכת לשם השגת תוצאות רצויות בהיבטים פרטניים ומערכתיים.

ייעוד מערכות חינוך בעולם

תהליך גיבוש אסטרטגיה מתחיל מהגדרת הייעוד של הארגון: הקדמת שאלה ה"מה" ל"איך". אך ייעודי משרדי חינוך הם נושא ייחודי בעולם האסטרטגיה, מכיוון שהם הולכים יד ביד עם שאלה עמוקה ומורכבת הרבה יותר: מהי מטרת החינוך?
ניתוח השוואתי של ייעודי משרדי חינוך בעולם בוצע כדי לסייע במעבר מדיון פילוסופי לאסטרטגי ולבחון כיצד מדינות שונות תופסות את ייעוד משרד החינוך שלהן, ביחס למרכיבים שאומצו באופן רשמי על ידי מדינת ישראל.
מהמחקר עלה כי מרבית המדינות הגדירו באופן מובהק את ייעוד מערכת החינוך. הגדרת הייעוד מתייחסת למטרותיה ותפקידיה של המערכת בדגש על התכלית שעומדת בבסיסם. 
מדינות העולם החזקות נותנות דגש רב יחסית להכנה לחיים באמצעות הקניית ידע ומיומנויות, תוך התייחסות לפרט, שוק העבודה והחברה.
המחקר הראה כי בישראל לעומת זאת, קיים ריבוי מטרות, מושם פחות דגש על שוק העבודה וישנו דגש על חינוך ברוח צביון המדינה.
המקור העיקרי לבירור ייעוד משרד החינוך הישראלי הינו חוק לימוד חובה וחוק החינוך הממלכתי, הכולל היום 13 מטרות שונות וכן פירוט של ידע, מיומנויות וערכים.  

ייעוד מערכות חינוך בעולם

מגמות עתיד

מערכת החינוך אינה פועלת בתנאי מעבדה. תופעות ומגמות רבות בתחומי הפרט, החברה, שוק העבודה והטכנולוגיה משפיעות על ציפיותיהם, התנהגותם וקשייהם של כלל השחקנים במערכת החינוך: תלמידים, הורים, צוותי החינוך, שוק העבודה והחברה בכללותה.
בעבודה נסקרו מגמות שונות מתחום הפרט ובהן אימוץ הרגלים דיגיטליים, נגישות למידע, שימוש בשפה ובתכנים הנצרכים על ידי הפרט, ביטוי עצמי ויצירת קשרים והיחס למשפחה ולהורות;
מגמות מרכזיות בתחום החברה ובהן שינויים דמוגרפיים, שינוי התא המשפחתי, מגמות של עיור ושל אי שוויון, גלובליזציה ומחאות אזרחיות;
ומגמות מרכזיות בתחום שוק העבודה: אוטומציה של מקצועות, שינוי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה באוכלוסיות שונות, מאפייני העובדים וההעסקה והתפתחות הכלכלה השיתופית.
כל אלו סייעו לבנות תמונות עתיד סביר שתפקידן לשקף אתגרים משמעותיים הניצבים לפתחה של מערכת החינוך בימינו וביתר שאת בעשור הקרוב.

מגמות עתיד