דצמבר 2018
התוכנית "חץ לעתיד" מזמנת לנו אפשרות להתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים בעולם החינוך כיום – אתגר הרלוונטיות. כיצד, בעולם משתנה במהירות, אפשר לשמור על הרלוונטיות של מערכת החינוך הציבורית תוך התאמתה לאתגרים ומגמות עתידיות או במילים אחרות, לשמור על כך שהלמידה בבית הספר תעניק ערך ישיר להצלחה בחיים. ההזדמנות לחבר בין עולם הקריירה לבין מקצועות הלימוד נתפסת היום, יותר מאי פעם, כקריטית להעלאת המוטיבציה הן של מורים והן של תלמידים, ליצירת משמעות עמוקה יותר ללמידה והעלאת רמת ההבנה כי לבתי הספר יש תפקיד משמעותי בהכשרה מעשית לחיי העתיד.
אולם, כאשר בוחנים רשימות שונות "מקצועות העתיד" – "קוצר אנרגיה", "מנהל זהות דיגיטלית", "מכבס בגדים חכמים" "מטיס מהקרקע של מטוס ללא טייס" וכולי, אנו מבחינים במספר תמות מרכזיות –
- המקצועות החדשים אינם אינטואיטיביים לנו, זאת אומרת שאינינו מבינים בקלות (או בכלל) מה משמעות המקצוע שאליו מכוון שמו.
- שהמקצועות האלה אינם מופיעים בכל דרך שהיא בגלוי או במובלע בתוך תכניות הלימודים במערכת החינוך.
- שרשימת המקצועות גמישה, משתנה , לא יציבה ושנויה במחלוקות שונות.
המסקנה היא שאין לנו באמת יכולת מלאה להכשיר תלמידים צעירים למקצועות חדשים לגמרי, משתנים, מתחלפים ולא מובנים למורים כמו שאופה, עורך דין, רופא וכבאי דווקא מובנים להם מאוד.
אנו מדברים היום על חינוך וטיפוח של "מיומנויות רכות" Soft kills ככלי מרכזי להכשרת צעירים לעולם הקריירה של העתיד. לא ללמד דווקא תוכן מבוסס ידע אלא לאמן תלמידים בפיתוח מיומנויות רכות כגון – תקשורתיות, יכולת ניהול משא ומתן, יכולת לקיים תקשורת שאינה מילולית, יכולת שכנוע, פרזנטטיביות, קריאה והבנה של שפת גוף, יכולת סיפור סיפורים וכולי.
כאשר בוחנים את עולם העבודה בהווה ובעתיד אנו מוצאים תהליכים כגלובליזציה ושינויים דמוגרפיים , ככאלה ההולכים ומתחזקים ומכאן יוצרים מרחבי עבודה רב תרבותיים הדורשים מהעובד של המחר לפתח מיומנויות רכות מורכבות כגון היכולת להבין ולפרש נכונה מסרים מתרבויות אחרות.
לא מספיק רק להבין ולדבר בשפות זרות אלא היכולת להבין ולפרש נכונה מסרים תרבותיים מתרבויות אחרות – הן מסרים גלויים והן מסרים סמויים, היא קריטית להצלחה מקצועית בחברות גלובליות.
לדוגמא, במעבר לגרף יש שני צירים –
היכולת והרצון להגיע לעימות Confrontation
הרצון והיכולת של החשיפה והביטוי הרגשי
אנו למדים מגרף זה כי האתגר הגדול בשיתופי פעולה ע בעולם הגלובלי הם לא דווקא מקצועיים אלא היכולת של אנשים מתרבויות שונות להבין את דרך החשיבה ואופן ההתנהלות של אנשים מתרבויות אחרות.
אנו רואים כי אנשים מישראל מתאפיינים ברמת חשיפה רגשית גבוהה – מבטאים רגשות באופן חופשי ומגלים את צפונות ליבם והם חותרים לעימות- הכוונה שאם יש משבר או קושי או אכזבה מהצד השני הישראלים נוטים יותר להביע את דעתם האמיתית במטרה לפתור את הקושי באופן מיידי וישיר.
לעומת זאת, אנשים יפניים, ממעטים מאוד לגלות את אשר על ליבם והדבר נחשב לביטוי של חולשה וחוסר מקצועיות ונמנעים ככל הניתן מעימות . זאת אומרת שהם יגידו "לא" בדרכים שונות ועקיפות ולא באופן ישיר ויצפו מהישראלי, לדוגמא, שיבין את כוונתם מבלי לאלץ אותם להתעמת איתו באופן ישיר.
ללא הבנה מוקדמת של התבניות התרבותיות האלה יהיה קשה לעובד על המחר בחברה הגלובלית להצליח לבחור את שותפיו העסקיים והמקצועיים ולהסתדר איתם.
לעניות דעתי, זהו תפקיד אקוטי של מערכת החינוך היום, לתת את הדעת ואת המענה לחשיפה רב תרבותית מוקדמת שתכין את התלמיד של היום לאתגרים הגלובליים של המחר.
איתי ורמן, מייסד חברת Gr8Minds הפועלת בתחום היזמות והחדשנות בחינוך
"חץ למטרה"- פברואר 2019
למה צריך "תכנון קריירה" כבר בבית הספר?
ההתפתחויות הטכנולוגיות העצומות והמהירות גורמות לכך שמקצועות שלמים ייעלמו מן העולם ובמקומם ייווצרו מקצועות חדשים. למעשה, איננו יכולים לחזות בוודאות אילו מקצועות חדשים ייווצרו בעשרים השנים הבאות ואיך יראה בדיוק שוק העבודה העתידי.
מה שאנחנו כן יכולים לדעת הוא שככל הנראה כל המקצועות הרפטטיביים, המקצועות שלשם ביצועם נדרשת מיומנות מעגלית החוזרת על עצמה בסדר פעולות קבוע, תוחלף בעתיד הקרוב על ידי רובוטים ובינה מלאכותית שיוכלו לבצע את אותן משימות בקצב, משך ודיוק גבוהים בהרבה מאשר בני אנוש וכמובן ישמשו ככוח עבודה זול וזמין שיהפוך את הטכנולוגיה לתחליף כדאי יותר מהעסקת עובדים אנושיים.
סוכני נסיעות, סוכני ביטוח, פקידי ופקידות קבלה, שירותי הדואר, נהגי מוניות, פועלי ייצור ואף בעלי מקצועות גבוהים יותר כמו עורכי זין לחוזים, מדריכי טיולים ואפילו רופאי משפחה, יוחלפו ככל הנראה על ידי בינות מלאכותיות.
ניתן לשער כי ההשתלטות של טכנולוגיות חכמות על שוק העבודה תוביל לרמות אבטלה גבוהות יותר של עובדים שאינם מסוגלים להכשיר את עצמם לשינויים בשוק העבודה ולמעשה לא יהיה בהם צורך – לא בהם ולא במקצוע שבו התמחו ועבדו שנים רבות.
אנו יודעים כיום שחברות טכנולוגיות מעדיפות עובדים צעירים מאוד, שעברו קורסים מקצועיים קצרים וספציפיים שהכשירו אותם לבצע משימות בתחום השיווק, עיצוב, תכנות, תכלול בין מתכנתים-מעצבים-לקוחות וכדומה, מאשר עובדים בוגרים יותר בעלי השכלה אקדמאית גבוהה שייקח להם יותר זמן להתאים את הידע האקדמי לצרכים הביצועיים במקומות העבודה.
כיצד מערכת החינוך יכולה להתמודד עם אתגר זה ולשמור על רלוונטיות להכנת ילדים ובני נוער לאתגרים המקצועיים של העתיד?
אני מאמין שאחד מהסודות להצלחה (או להישרדות) בשוק העבודה העתידי הוא היכולת של העובד לתכנן לעצמו את מסלול הקריירה שלו. לא להסתפק בלימודים, גבוהים או אחרים, במטרה להגיע לתפקיד נכסף שבו יעבוד ואיתו יתקדם הלאה, אלא לפתח מיומנויות של למידה, ניתוח ותכנון של המגמות, הצרכים והדרישות של שוק העבודה המשתנה. להיות מסוגל ללמוד באופן מהיר וקצר מיומנויות וידע קונקרטיים שנדרשים לעובד כדי להישאר רלוונטי בשוק העבודה או כדי להתקדם למקום העבודה החדש שלו.
היכולת של העובד של המחר לנוע ממקום עבודה אחד למשנהו כדי לקבל את הידע והניסיון הנדרשים לו לשמירת הרלוונטיות שלו לדרישות המעסיקים, היא יכולת שניתן להגדירה כמיומנות של הישרדות מקצועית חיונית.
אז מה צריך לדעת?
איך לקרוא מודעות דרושים ואיך לנתח אותן. לפרק אותן ליחידות, לדרג את היחידות השונות על פי רמת חשיבותן להתקדמות מקצועית ולהכין על פיהן תוכנית עבודה להתפתחות מקצועית מהירה ורציפה .
להיות מסוגלים לדעת איזה ידע נדרש – איזה קורס, איזו טכנולוגיה חדשה צריך ללמוד, איזה מרכיב בקורות החיים חסר כדי לנוע קדימה וכיצד להשלימו.
אני מאמין שמהלך זה של "תכנון קריירה" הוא מרכיב הכרחי בתוך מערכות חינוכיות. חוויית הלמידה של המאה ה 21 והמאה 19 הכוללת סילבוס אחיד המורכב מיחידות קושי עולה, אותו התלמידים חייבים ללמוד, כתף אל כתף עם כלל התלמידים באותה שכבת גיל, אינה משקפת, בלשון המעטה, את הנדרש מעובד המחר בשוק העבודה.
חשוב לאפשר לתלמידים שלושה מהלכים חדשניים ולשמור להם זמן ומרחב בבית הספר :
1. לפתח מיומנויות רפלקטיביות של בחינה עצמית של חוזקות וחולשות של הלומד.
2. לאפשר לתלמיד לתכנן בעצמו חלק ממהלך הלמידה העתידי שלו תוך קביעת מטרות השתפרות והתקדמות בעצמו – תכנון למידה אישי בכל סימסטר.
3. לאפשר גמישות המערכת הלימוד תוך שילוב קורסי אונליין או אופליין מקצועיים איכותיים בתוך שעות הלמידה שאותם יכול התלמיד לבחור כדי להתפתח מקצועית ואישית.
כך ישקף בית הספר באופן אמיתי ומדוייק את האתגרים האמיתיים העומדים בפני הבוגרים של המחר בשוק העבודה המשתנה.
איתי ורמן, מייסד חברת Gr8Minds הפועלת בתחום היזמות והחדשנות בחינוך