ממשלת ישראל מכבדת את חופש המידע ומחויבת לקידום השקיפות והדיווחיות במרחב הציבורי. מתוך כך, פועל משרד החינוך לקדם שקיפות ודיווחיות ומנגיש לציבור מידע בעל חשיבות ציבורית, תוך התחשבות בזכויות הפרט ובאינטרסים אחרים. כל האמור לעיל, בכפוף למגבלות הקבועות בדין.
בהמשך להעלאת גרסת Beta בינואר 2015 אשר הכילה את נתוני שנת הלימודים תשע"ב, משרד החינוך מציג מערכת מידע מרכזית משופרת המכילה את נתוני התשומות לצד תפוקות ה'תמונה החינוכית' ומסייעת בניתוח נתונים תקציביים וכמותיים של מערכת החינוך לשנת הלימודים תש"ף, יחד עם נתוני שנת הלימודים תשע"ב, תשע"ד - תשע"ט מעודכנים.
נתוני התשומות כוללים: שעות הוראה, תקצוב רשויות/בעלויות וכן פרוייקטים מיוחדים. המערכת מציגה את הנתונים עבור כלל מוסדות החינוך החל משלב חינוך גני ילדים ועד החטיבה העליונה. המידע מוצג ברמת מוסד חינוך כאשר במידה ולא ניתן לפרט את המידע ברמת מוסד, יפורט המידע ברמת רשות מקומית או הבעלות על המוסד החינוכי, בהתאמה לסוג התשומה.
נתוני התפוקות מוצגים בחלקם באמצעות ה'תמונה החינוכית' לבתי הספר והרשויות המקומיות. ה'תמונה החינוכית' המוסדית והרשותית מתייחסת לכלל בתי הספר ברשות והרשויות המקומיות ומציגה מבט רחב ומקיף על העשייה החינוכית המשלבת בין ערכים, תרומה לקהילה והישגים לימודיים בהתאם לשלבי החינוך השונים.
ניתן להכנס למערכת 'שקיפות בחינוך' וכן לצפות בנתונים, ניתוחי מידע ומצגות שונות בתחום.
שקיפות בחינוך תשע"ב, תשע"ד - תש"ף
ממצאים מרכזיים - שיקוף תקציבי
נתוני השקיפות התקציבית לשנת הלימודים תש"ף, מצביעים על 3 ממצאים עיקריים:
- תלמיד בפריפריה מתוקצב יותר מאשר תלמיד במרכז, תלמיד מהדרום ומהצפון מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מהמרכז. תלמיד בבית ספר יסודי ממחוז צפון מתוקצב בממוצע ב-18,566 ₪, ותלמיד ממחוז דרום ב- 18,360 ₪ בממוצע. זאת לעומת תלמיד ממחוז מרכז המתוקצב ב- 15,538 ₪ ותלמיד ממחוז תל אביב המתוקצב ב- 15,259 ₪.
- תלמיד בעשירון טיפוח נמוך מתוקצב יותר מאשר תלמיד בעשירון טיפוח גבוה. ביסודי ובחטיבת הביניים קיימת דיפרנציאליות באשכולות כלכלי-חברתי - תלמיד מאשכול למ"ס נמוך מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מאשכול למ"ס גבוה. תלמיד בבית ספר יסודי השייך לאשכול למ"ס 1-2 (חלש) מתוקצב
ב- 19,119 ₪ בממוצע, לעומת תלמיד השייך לאשכול למ"ס 9-10 המתוקצב בממוצע ב- 14,159 ₪. - גידול משמעותי בתקצוב לתלמיד מהחברה הערבית. במגזר הערבי חל הגידול הגבוה ביותר בתקציב הממוצע לתלמיד בין השנים תשע"ב-תש"ף, בחינוך היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. התקציב לתלמיד ערבי ובדואי ביסודי גדל פי 1.5 יותר ביחס לתקציב של תלמיד יהודי באותו שלב חינוך. בחטיבת הביניים התקציב לתלמיד במגזר הערבי והבדווי גדל פי שניים ביחס לתקציב של תלמיד במגזר היהודי. עלות ממוצעת לתלמיד ערבי בחטיבה העליונה עלתה ב-60% בין השנים תשע"ב-תש"ף, מ-17,130 ₪ בשנת תשע"ב ל- 27,330 ₪ בשנת תש"ף.
השוואת ממצאים - שיקוף תקציבי
אודות והבהרות
הסברים אודות המערכת וגורמים המשפיעים על ההבדלים בתקצוב בשלבי החינוך השונים המוצגים בנתוני השקיפות
התמונה החינוכית - החטיבה העליונה תש"ף
התמונה החינוכית - נתונים ארציים לשנת תש"ף
התמונה כוללת 20 מדדים המציגים את ההישגים של החטיבה העליונה בשלושה אשכולות:
- למידה והישגים
- ערכים ואקלים חינוכי
- התמדה ונשירה.
מגוון המדדים נותן מבט רחב על מערכת החינוך, ומשקף את העשייה החינוכית המאומצת, הרבה והמגוונת של צוותי החינוך בבתי הספר. ההישגים של "התמונה החינוכית" לשנת הלימודים תש"ף משקפים את השינויים שנכנסו במתכונת בחינות הבגרות על רקע התפרצות נגיף הקורונה.
להלן פירוט הנתונים:
אשכול למידה והישגים
- שיעור הזכאות לתעודת בגרות מקרב מהלומדים ב-י”ב עמד בשנת הלימודים תש"ף על 73.4%.
זכאות לפי מגזרים
המגזר היהודי: 75.8% זכאים לבגרות
החברה הערבית (ללא מזרח ירושלים):69.4% זכאים לבגרות
המגזר הדרוזי: 89.2% זכאים לבגרות
החברה הבדואית בנגב: 58.1% זכאים לבגרות
שיעור הזכאות לפי פיקוח
הפיקוח הממלכתי: 83.9% זכאים לבגרות
הפיקוח ממלכתי דתי: 85.9% זכאים לבגרות
הפיקוח החרדי: 24% זכאים לבגרות
זכאות לפי מגדר
בנות: 75% זכאיות לבגרות
בנים: 71.6% זכאים לבגרות
איכות התעודה
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מקרב הלומדים ב-י”ב: 10.8%
שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה 4 יח״ל: 20.1%
שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה 5 יח״ל: 15.6%
שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 4 יח״ל: 22.3%
שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 5 יח״ל: 41.5%
מדד קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים נרשמה ירידה : בתש"פ 53% לעומת תשע"ט 56%
מדד מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה נרשמה ירידה: בתש"פ 49% לעומת תשע"ט 52%
מדד פרקטיקות הוראה- למידה–הערכה איכותיות נרשמה ירידה: בתש"פ 53% לעומת תשע"ט 56%
אשכול ערכים ואקלים חינוכי
מדד המעורבות באירועי אלימות נרשמה יציבות: בתש"פ 6% לעומת תשע"ט 6%
מדד קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים נרשמה יציבות: בתש"פ 47% לעומת תשע"ט 47%
מדד התחושה כללית חיובית כלפי בית הספר נרשמה יציבות: בתש"פ 71% לעומת תשע"ט 70%
מדד העידוד למעורבות חברתית ואזרחית נרשמה ירידה: בתש"פ 54% לעומת תשע"ט 60%
אשכול התמדה ונשירה
שיעור ההתמדה: 80.2%
שיעור הנשירה: 0.6%
הסמכות טכנולוגיות בקרב תלמידי י"ב
שיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות:65.1%
שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות ולתעודות בגרות והסמכה המאפשרת לימודי טכנאים והנדסאים:49.3%
שיעור הזכאים לתעודת הסמכה טכנולוגית מצטיינת - עם אנגלית ומתמטיקה מורחב: 10.5%
התמונה החינוכית - החטיבה העליונה תשע"ט
התמונה החינוכית - נתונים ארציים לשנת תשע"ט
מבט על 27 המדדים מצביע, כי במרביתם (ב- 16 מדדים) לא חל שינוי, וניכר כי הם משקפים סטגנציה. ב- 2 מדדים חלה ירידה וביתר חלה עליה.
מבט על מדד הזכאות לבגרות מראה, כי לא חל שינוי בו שינוי, ובכלל זה גם בשיעור הזכאות בחתך מגזרי ומגדרי. שיעור הזכאות הארצי נותר על כנו קרוב לכ- 70%, שהם 80,095 מתוך 114,979 הלומדים במוסדות המגישים לבגרות.
המגזר הבדואי בנגב רשם ירידה של 4%, ואילו המגזר החרדי רשם עליה של 1.9% (מתוך המוסדות המגישים לבגרות). לאורך שלוש השנים האחרונות (תשע"ז-תשע"ט) מראה "התמונה החינוכית", כי באופן מצטבר חלה עליה קטנה בשיעור של 1.5% בשיעור הזכאים.
להלן פירוט הנתונים:
אשכול למידה והישגים
-
בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מקרב מהלומדים ב-י”ב נרשמה יציבות
תשע"ט: 69.7% לעומת תשע"ח: 69.9%.
- זכאות לפי מגזרים
- מגזר יהודי (כולל חרדי) נרשמה יציבות: תשע"ט 73.1% לעומת תשע"ח 72.7%.
- ממלכתי נרשמה יציבות: תשע"ט 80.8% לעומת תשע"ח 80.2%.
- ממלכתי דתי נרשמה יציבות: תשע"ט 82.7 לעומת תשע"ח 82.1%.
- חרדי נרשמה עליה: תשע"ט 23.2% לעומת תשע"ח 21.3%.
- מגזר לא יהודי (ללא מזרח ירושלים) נרשמה ירידה: תשע"ט 62.8% לעומת תשע"ח 63.9%.
- חברה ערבית (ללא מזרח ירושלים) נרשמה יציבות: תשע"ט 63.9% לעומת תשע"ח 64.8%.
- דרוזי נרשמה יציבות: תשע"ט 82.5% לעומת תשע"ח 82.2%.
- בדואי בנגב נרשמה ירידה: תשע"ט 48.1% לעומת תשע"ח 52.1%.
- זכאות לפי מגדר
- בנות נרשמה יציבות: תשע"ט 71.8% לעומת תשע"ח 71.9%.
- בנים נרשמה יציבות: תשע"ט 67.2% לעומת תשע"ח 67.6% .
- איכות התעודה
- בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 5 יח״ל נרשמה עליה
תשע"ט: 39.1% לעומת תשע"ח: 37.7%. - בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מקרב הלומדים ב-י”ב נרשמה יציבות
תשע"ט: 8.8% לעומת תשע"ח: 8.2%. - בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה 4 יח״ל נרשמה יציבות
תשע"ט: 18.5% לעומת תשע"ח: 17.6%. - בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 4 יח״ל נרשמה ירידה
תשע"ט: 22.2% לעומת תשע"ח: 23.2%. - בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה 5 יח״ל נרשמה יציבות
תשע"ט: 15.5% לעומת תשע"ח: 15.5%. - במדד טוהר בחינות (אחוז מחברות בחינה פסולות) נרשמה יציבות - תשע"ט: 1% לעומת תשע"ח: 1.1%.
- במדד אירועי שק"ד נרשמה יציבות - תשע"ט: 1.3% לעומת תשע"ח: 1.3%.
- במדד קידום אסטרטגיות ללמידה עצמית נרשמה יציבות - תשע"ט: 58% לעומת תשע"ח: 57%.
- במדד קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים נרשמה עליה - תשע"ט: 56% לעומת תשע"ח: 54%.
- במדד מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה נרשמה יציבות - תשע"ט: 52% לעומת תשע"ח: 53%.
- במדד פרקטיקות הוראה- למידה–הערכה איכותיות נרשמה יציבות - תשע"ט: 56% לעומת תשע"ח: 55%.
אשכול ערכים ואקלים חינוכי
- במדד קידום סובלנות כלפי האחר והשונה נרשמה יציבות - תשע"ט: 77% לעומת תשע"ח: 76%.
- במדד המעורבות באירועי אלימות נרשמה ירידה - תשע"ט: 6% לעומת תשע"ח: 7%.
- במדד הקרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים נרשמה עליה - תשע"ט: 47% לעומת תשע"ח: 45% .
- במדד התחושה כללית חיובית כלפי בית הספר נרשמה יציבות - תשע"ט: 70% לעומת תשע"ח: 69%.
- במדד העידוד למעורבות חברתית ואזרחית נרשמה עליה - תשע"ט: 60% לעומת תשע"ח: 57%.
- במדד שותפות הורים נרשמה יציבות - תשע"ט: 76% לעומת תשע"ח: 76%.
אשכול התמדה ונשירה
- במדד ההתמדה נרשמה יציבות - תשע"ט: 79.8% לעומת תשע"ח: 79.7%.
- במדד הנשירה נרשמה ירידה - תשע"ט: 1% לעומת תשע"ח: 1.2%.
אשכול הצוות החינוכי
-
במדד ניהול פיתוח הצוות החינוכי בבית הספר נרשמה יציבות
תשע"ט: 39% לעומת תשע"ח: 40%. - במדד שביעות הרצון של המורים מבית הספר נרשמה יציבות
תשע"ט: 72% לעומת תשע"ח: 71%. - במדד הקליטה וליווי של עובדי הוראה ובעלי תפקידים בבית הספר נרשמה ירידה
תשע"ט: 67% לעומת תשע": 72%. - במדד עבודה שיתופית של מורים בבית הספר נרשמה יציבות
תשע"ט: 76% לעומת תשע"ח: 76%.
הסמכות טכנולוגיות
מדדים אלה מצביעים על עלייה ב- 3 מדדים: שיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות (תשע"ט: 58.9% לעומת תשע"ח: 54.6%), שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות ולתעודות בגרות והסמכה המאפשרת לימודי טכנאים והנדסאים (תשע"ט: 42.6% לעומת תשע"ח: 40.1%), ובשיעור הזכאים לתעודת הסמכה טכנולוגית מצטיינת - עם אנגלית ומתמטיקה מורחב (תשע"ט: 9.5% לעומת תשע"ח: 8.4%).
התמונה החינוכית - החטיבה העליונה תשע"ח
התמונה החינוכית - נתונים ארציים לשנת תשע"ח
ניתוח נתוני התמונה החינוכית לשנה זו מעלה כי במרבית מדדי ההישגים הלימודיים נרשמה עליה, כך גם במדדי הערכים והאקלים הבית ספרי ובמדדי הצוות החינוכי. מגמה זו מצטרפת להמשך העליות שנרשמו גם בשנת הלימודים הקודמת, ובכך מסכמות התקדמות בשורה של תחומים.
- עליה של 1.7% בשיעור הזכאות לבגרות מבין הלומדים ב- יב': מ: 68.2% ל: 69.9%, שהם עוד כ- 6,000 תלמידים עם תעודת בגרות.
- עליה של 1.2% בשיעור התעודות עם 5 יחידות מתמטיקה מ: 14.3% ל: 15.5% ועליה של כ- 2% בשיעור התעודות עם 5 יחידות אנגלית מ: 35.7% ל: 37.7% .
- עליה קלה בשיעור המחברות הפסולות - מ: 1% ל: 1.1%.
- עליה של 3% בשיעור התלמידים שדיווחו על סקרנות ועניין בלמידה מ: 50% בתשע"ז ל- 53% בתשע"ח
- שיפור של 2% בתחושת הקרבה והאכפתיות בין מורים לתלמידים מ: 43% בתשע"ז ל: 45% בתשע"ח
- שיעור הנשירה נותר ללא שינוי כשהוא עומד על 1.2%
למידה והישגים:
עליה של 1.7% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הלומדים בכיתה י"ב (תשע"ז: 68.2% ובתשע"ח: 69.9%). בכך, לראשונה מתקרבת המערכת לשיעור זכאות של כ- 70%. בראיה רב שנתית ניתן לראות כי במדד זה של הזכאות חל צמצום של כ- 4% בין העשירונים הגבוהים לנמוכים (מפער של - 24.7% בתשע"ה ל: 20.8% בתשע"ח). במשרד ממשיכים לחתור להמשך לצמצום הפער שעדיין נותר בשיעור גבוה.
בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מבין הלומדים בכיתה י"ב נרשמה עליה מזערית של 0.3% (תשע"ז: 7.9% לעומת 8.2% בתשע"ח). עליה של 1.3% נרשמה גם בתעודות הבגרות שכוללות 5 יחידות (תשע"ז: 14.3% תשע"ח: 15.5%%), ועליה של 2% בשיעור תעודות הבגרות הכוללות 5 יחידות לימוד באנגלית (תשע"ז: 35.7% תשע"ח: .37.7%). הישגים אלה נובעים מהטמעת התכניות הלאומיות לקידום המתמטיקה והאנגלית שהצליחו למשוך את מערכת החינוך למעלה. הדבר ניכר בעליה המתמדת בזכאות לבגרות וגם באיכות התעודות הכוללות יותר 5 מתמטיקה ויותר 5 אנגלית לאורך שלוש השנים האחרונות.
בשנה זו חלה עליה של 3% גם במדד של מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה (תשע"ז: 50% תשע"ח: 53%).
עליה שלילית נרשמה בשמירה על טוהר הבחינות – מחברות פסולות (תשע"ז: 1% תשע"ח: 1.1%).
יציבות נרשמה בהישגים של מדדי תעודת בגרות הכוללת 4 יחידות לימוד מתמטיקה (תשע"ז: 17% תשע"ח: 17.6%)%) וגם באנגלית (תשע"ז: 22.7%, תשע"ח: 23.2%). באירועי השק"ד (שקלול הציונים הבית ספריים וציוני הבגרות גם לא חל שינוי (תשע"ז: 1.3% תשע"ח: 1.3%).
ערכים ואקלים חינוכי:
יציבות נרשמה במדד עידוד למעורבות חברתית ואזרחית (תשע"ז: 56%, תשע"ח: 57%). נושא המעורבות החברתית מהווה חלק ניכר מסדר יומו של המשרד, ולכן הוא נוקט בשורה של פעולות לעידוד תלמידים לקחת חלק בתנועות נוער או ארגוני נוער ולהוביל מיזמים חברתיים לשינוי פני הקהילה. לאחרונה, הודיע המשרד על ניסוח תקנה ייעודית לבינויים של סניפי נוער חדשים כדי שיותר ויותר תלמידים יקחו בהם חלק.
בקידום סובלנות כלפי האחר חלה עליה של 3% (תשע"ז: 73%, תשע"ח: 76%), במעורבות באירועי אלימות הנתונים עומדים על (תשע"ז: 8%, תשע"ח: 7%). עליה נרשמה ביחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים (תשע"ז: 43% תשע"ח: 45%). במדד של שותפות הורים לא חל שינוי (תשע"ז: 76%, תשע"ח: 76%).
התמדה ונשירה:
בשני המדדים נרשמה יציבות. הנשירה נותרה בשיעור של 1.2% (תשע"ז: 1.2% תשע"ח: 1.2%) וכן מדד ההתמדה כלומר עד כמה בית הספר דואג שהתלמיד לא יעזוב את המסגרת נותר ללא שינוי (תשע"ז: 80% תשע"ח: 79.7%).
עם זאת, לאורך שלוש השנים האחרונות ניתן לראות כי מספר הנושרים ירד ב- 1,330 (תשע"ה: 1.5% שהם 8,671 תלמידים לעומת תשע"ח: 1.2% שהם 7,341 תלמידים נושרים). צמצום הנשירה נרשם בעשירונים הגבוהים והנמוכים יחד, ובכל המגזרים.
הצוות החינוכי:
עליה של 4% חלה בקליטה וליווי של עובדי הוראה ובעלי תפקידים (תשע"ז: 68% תשע"ח: 72%). גם בעבודה שיתופית של מורים בבית הספר חלה עליה (תשע"ז: 74% בתשע"ח: 76%. בשביעות הרצון של המורים מבית הספר לא נרשם שינוי (תשע"ז: 71% תשע"ח: 70%). בניהול פיתוח הצוות החינוכי בבית הספר חלה עליה של 2% (תשע"ז38%תשע"ח: 40%).
מגוון המדדים נועד לתת מבט רחב על מערכת החינוך, ולשקף את העשייה החינוכית המאומצת, הרבה והמגוונת של בתי הספר.
ממאפייני התמונה החינוכית עולה כי בשנה שעברה נמצאו 27,134 תלמידי י"ב זכאים לתעודת הסמכה טכנולוגית. עוד עולה כי 20,758 תלמידי חינוך מיוחד ששולבו במערכת החינוך הרגילה ו- 43.4% מקרב המורים הם בעלי תואר שני ומעלה.
התמונה החינוכית תשע"ז
התמונה החינוכית - נתונים ארציים לשנת תשע"ז
התמונה לשנה זו כוללת 23 מדדים המציגים את ההישגים של החטיבה העליונה בארבעה אשכולות:
- למידה והישגים
- ערכים ואקלים חינוכי
- התמדה ונשירה
- הצוות החינוכי
בתוך האשכולות הקיימים, שולבו שלושה מדדים חדשים: שותפות הורים, תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר (אשכול ערכים ואקלים חינוכי) וכן קליטה וליווי של עובדי הוראה ובעלי תפקידים (אשכול הצוות החינוכי). מגוון המדדים נועד לתת מבט רחב על מערכת החינוך, ולשקף את העשייה החינוכית המאומצת, הרבה והמגוונת של בתי הספר.
ניתוח 23 המדדים של תשע"ז מצביע על עליה בהישגים הלימודיים, בהם: בשיעור הזכאות לבגרות מבין תלמידי יב' הלומדים במוסדות המגישים לבגרות, בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת וכן בתעודת הבגרות אשר כוללות 5 יחידות לימוד במתמטיקה ו- 5 יחידות לימוד באנגלית. ירידה חיובית נרשמה גם בנשירה. לעומת זאת, במרבית המדדים של הערכים והאקלים הבית ספרי נרשמה יציבות.
למידה והישגים:
עליה של 2% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הלומדים בכיתה י"ב (תשע"ו: 66.2% ובתשע"ז: 68.2%). עליה של קרוב לחצי אחוז נרשמה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מבין הלומדים בכיתה י"ב (תשע"ו: 7.5%, תשע"ז: 7.9%). כמו כן, נרשמה עליה של כ- 3% בשיעור תעודות הבגרות הכוללות 5 יחידות לימוד במתמטיקה (תשע"ו: 11.4% תשע"ז: 14.3%), ועליה של כ- 2.5% בשיעור תעודות הבגרות הכוללות 5 יחידות לימוד באנגלית (תשע"ו: 33.1% תשע"ז: 35.7%). בהתייחס לעליות אלו, מציינים במשרד כי הטמעת התכניות הלאומיות לקידום המתמטיקה והאנגלית הצליחו למשוך את מערכת החינוך למעלה, והדבר ניכר בעליה המתמדת בזכאות לבגרות וגם באיכות התעודות הכוללות יותר 5 מתמטיקה ויותר 5 אנגלית לאורך שלוש השנים האחרונות.
יציבות נרשמה בהישגים של מדדי תעודת בגרות הכוללת 4 יחידות לימוד מתמטיקה (תשע"ו: 17.5%, תשע"ז: 17%) ובאנגלית (תשע"ו: 22.7%, תשע"ז: 22.7%).
במדד המחברות הפסולות נרשמה עליה של 0.2% (תשע"ו: 0.8% תשע"ז: 1%). בעניין זה מבהירים במשרד, כי טוהר הבחינות מהווה ערך עליון שאין בכוונת המשרד להתפשר בעניינו, והוא ימשיך להפעיל מגוון של פעולות כדי להבטיח את טוהר הציונים.
ערכים ואקלים חינוכי:
יציבות נרשמה במדד ההתמדה (תשע"ו: 80.5% ובתשע"ז: 80%) ובעידוד למעורבות חברתית ואזרחית (תשע"ו: 56%, תשע"ז: 56%). בקידום סובלנות כלפי האחר והשונה נותר המדד בעינו (תשע"ו: 73%, תשע"ז: 73%), במעורבות באירועי אלימות (תשע"ו: 8%, תשע"ז: 8%) וכך בתחושה כללית חיובית כלפי בית הספר (תשע"ו: 68%, תשע"ז: 68%). במדד של שותפות הורים (תשע"ו: 74%, תשע"ז: 76%) חלה עליה קלה של 2%.
התמדה ונשירה:
לא חל שינוי של ממש גם בדיווחי התלמידים במסוגלות, בסקרנות ובעניין בלמידה (תשע"ו: 51%, תשע"ז: 50%). על אף היציבות הכללית, ניתוח ההיגדים של מדד זה מעלה כי כמחצית מהתלמידים מדווחים שהדברים שמלמדים בבית הספר פחות מסייעים להם מחוץ לשעות הלימודים ופחות מקנים להם ידע חשוב. לאורך שלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה של 4% במדד זה. במשרד מציינים כי לנוכח הירידה בסקרנות הוחלט במשרד לגוון את שיטות הערכה של המבחנים ולעבור לבחינות עם חומר פתוח. בתוך כך, המשרד יחל עם היסטוריה ובימים אלה הוא בוחן בחינות עם ספר פתוח במקצועות נוספים.
הצוות החינוכי:
במדד שביעות הרצון של המורים מבית הספר נרשמה יציבות (תשע"ו: 70% תשע"ז: 70%) וגם בניהול פיתוח הצוות החינוכי בבית הספר (תשע"ו: 38%, תשע"ז: 38%). באירועי שק"ד גם לא חל שינוי והמדד נותר ללא שינוי מהותי (תשע"ו: 1.2%, תשע"ז: 1.3%) ובפרקטיקות איכותיות ללמידה, הוראה והערכה (תשע"ו: 53%, תשע"ז: 53%). בקרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים (תשע"ו: 42%, תשע"ז: 43%).
עליה נרשמה גם בעבודה שיתופית של מורים בבית הספר (תשע"ו: 71% תשע"ז: 74%), בסך הכל עליה של 3%.
לצד "התמונה החינוכית" של החטיבה העליונה מציג המשרד השנה גם את "התמונה החינוכית" של היסודי וחטיבות הביניים. ליסודי נקבעו 13 מדדים ולחטיבות הביניים 15 מדדים, אשר פותחו על ידי ראמ"ה ונלקחו מהמיצ"ב. אלה מופיעים לצד החטיבה העליונה במערכת השקיפות של המשרד.
התמונה החינוכית תשע"ו - עליה במעורבות החברתית ובשיעור המצטיינים
התמונה החינוכית - נתונים ארציים לשנת תשע"ו
מנתוני התמונה החינוכית של שנה זו עולה, כי חלה עליה במדד הערכי של מעורבות חברתית, מ- 54% ל- 56%. בעניין זה מציינים במשרד, כי עליה זו נובעת משורה של פעולות אשר נקט המשרד לאורך השנתיים האחרונות, בהן תוספת של מעל 100 מיליון ₪ לטובת שילובם של תלמידים בתנועות נוער, ארגוני נוער, מכינות קדם צבאיות, תכנית אופק ושנת שירות.
לצד זאת, נרשמה עליה בשיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת, וכן בשיעור התלמידים עם תעודת בגרות הכוללת 5 יחידות מתמטיקה. עליה נרשמה גם בשיעור התלמידים עם תעודת בגרות הכוללת 5 יחידות אנגלית. בהתאם לזאת, משתקף כי שיעור הבגרות המצטיינת עלתה מ- 7.1% ל- 7.5% (בשנת תשע"ד עמד שיעור המצטיינים על 6.5%). שיעור בעלי בגרות עם 5 יחידות מתמטיקה עלה מ- 10.4% ל- 11.4% (בשנת תשע"ד עמד שיעור זה על 9.5%) ושיעור בעלי בגרות עם חמש יחידות אנגלית עלה מ- 31.9% ל- 33.1% (בשנת הלימודים תשע"ד עמד שיעור זה על 30.7%).
ירידה בולטת נרשמה במדד סקרנות ועניין בלמידה מ- 54% ל- 51% . במשרד מציינים, כי בכוונתו ללמוד את הנתון, בעיקר לנוכח ההטמעה של הלמידה המשמעותית אשר מיושמת מזה שלוש שנים במערכת.
ירידה בולטת נוספת נרשמה בניהול ובפיתוח הצוות החינוכי בבית הספר. מדד זה ירד מ- 45% ל- 38% . בכוונת המשרד לשלב הערכת מורים כחלק מהפיתוח המקצועי שלהם כדי לתת מענים פרטניים ורלוונטיים לצרכים הנדרשים למורים. כמו-כן, המשרד יטמיע בבתי הספר תרבות עבודה של ארגונים לומדים.
עוד עולה מהתמונה של תשע"ו כי במדדים של שיעור הזכאים לבגרות מתוך קבוצת הגיל ומתוך קבוצת הלומדים נרשמה יציבות. שיעור הזכאים לבגרות מתוך הלומדים עמד על 66.1% בתשע"ה ובשנת תשע"ו על 66.2% (בתשע"ד:65.5%). מדד שיעור הזכאים לבגרות מתוך קבוצת הגיל אף הוא רשם יציבות. מדד זה עמד על 56% בתשע"ה ובשנת תשע"ו 56.1%.
יציבות נרשמה גם בשיעור אירועי האלימות העומד על 8%.