​מחול

מדוע ללמד מחול בחמ"ד?

רציונל

המחול במקורות ובחיים היהודיים היה מזוהה עם אירועים, ציוני דרך ומועדים כחלק מביטוי רחב של חיים תרבותיים , קהילתיים ורוחניים.
בספר שמואל, מתואר דוד המלך כשהוא מבטא תוך כדי מחול ותנועה רגשות שאינם באים לידי ביטוי במילים. דוד מפזז ומכרכר לפני ארון אלוקים שחזר משבי הפלישתים. כמו כן מתוארים נביאים המתנבאים תוך כדי ריקוד, שהוא למעשה מחול תפילה אקסטטי (כשצולחת עליהם הרוח). אמנות המחול בכל צורותיה מהווה כלי מחלץ מהמציאות – דלת פותחת אל הרוחני הנובע מעולמות של הרגש.
תקופת הגלות התאפיינה בניתוק בין חומר לרוח ובין גוף לנפש.
"המודעות הגופנית עשויה להוות מרכבה לרוח האדם. החיות שבגוף הנה ביטוי חד ובלתי אמצעי לעולם הפנימי של האדם ולברכת חיותו. תנועה וריקוד הם כלים מעמיקים להבעת מה שחבוי בנפש. (געגועי ארץ, שבילים חדשים בגלות הארץ ישראלית, הרב דוב ברקוביץ. עמ' 77)
בימינו אנו מבקשים לחזור לחיבור מלא בין הגוף לנפש, חיבור יצירתי ואמנותי המאפשר מבע שלם רגשי ומעמיק וכך לרתום את אמנות המחול והתנועה ככלי להתפתחות מכלול האישיות . מרקם החיים הרוחניים ועולם הדת יכולים להתבטא באופן עמוק בחיבור בין הגוף לנפש ובשכלול יכולת ההבעה של הגוף.
מרתה גרהאם, היוצרת הגדולה של עולם המחול, כינתה את רקדניה אקרובטים של אלוקים, שליחיו של היוצר, וכנתה את הריקוד "השפה הסודית של הנפש".

מטרות הוראת המחול בחמ"ד:

1. היכרות עמוקה ומקצועית עם תחום הדעת על כל רבדיו: מעשיים תיאורטיים, ויצירתיים.
2. חיבור ממשי ועמוק בין הגוף לרוח: לא עוד הפרדה וניתוק או הכחשה ופחד. החינוך המסורתי הדתי התאפיין בניתוק בין גוף לנפש, וטעון בחרדה סביב עולם איסורים . המחול מציע חיבור, היכרות, ואפשור לעיסוק בריא וחיוני בגוף כחלק ממכלול האדם השלם.
3. עידוד מצוינות במחול: פלטפורמה לתלמידים ותלמידות בעלי יכולות בולטת בתחום המחול, וטיפוח יכולותיהם מתוך התמדה, נחישות משמעת, ניהול עצמי והצבת מטרות.
4. פיתוח היצירה המחולית:
   א. טיפוח יצירה המחברת בין עולם המחול לעולמות התוכן היהודיים על כל רבדיה, מתוך חיבור פנימי ולא חיצוני. המחול כתפילה, כעבודת ה'.
   ב. עידוד ופיתוח יצירתיות עמוקה ככלי לביטוי אישי, רחב אופקים ופורץ דרך בתוך החינוך הדתי.