דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
mainContent

​היבטים תרבותיים-חברתיים של ארגון הוראה ולמידה מרחוק באמצעות טכנולוגיה בתקופת חירום: בתי ספר יהודים ובתי ספר ערבים ירושלים


ד"ר גדעון דישון
ד"ר חמי רמיאל
ד"ר הילה טל
אוניברסיטת בן גוריון



 
מגפת הקורונה הביאה איתה משבר שאילץ את בתי הספר לעבור להוראה מרחוק מתווכת טכנולוגיה כמעט בן לילה. בהצעת מחקר זו אנו מביאים את הגישה הביקורתית לטכנולוגיה בחינוך לצד תיאורית הבניית-המשמעות על מנת לחקור את האופן שבו בתי ספר מרקעים תרבותיים, חברתיים, דתיים, אתניים וסוציו-אקונומיים שונים ארגנו את תהליכי ההוראה והלמידה בתקופת המשבר. ספציפית, המחקר מבקש לבחון כיצד צורות שונות של ארגון למידה והוראה מתווכות על ידי רגישויות מקומיות ואי שיוויון סוציו-אקונומי. מנהל חינוך ירושלים מהווה זירה פוריה לבחינת שאלות אלו מכיוון שהוא נותן מענה לאוכלוסיות מגוונות (ביניהן ערבים, יהודים חילונים ודתיים), הנבדלות אלו מאלו במאפיינים כלכליים, דתיים, תרבותיים חברתיים ואתניים שמעצבים את התפיסות שלהן לגבי תפקידו של בית הספר בכלל, ולגבי מקומן של טכנולוגיות חינוכיות בפרט. באופן ספציפי המחקר יתמקד בשתי אוכלוסיות מרכזיות: יהודים-חילונים וערבים. המחקר יתבסס על נתונים מתוך מסמכי מדיניות והנחיות שניתנו לבתי הספר ועל ראיונות עם צוותי הניהול של שישה בתי ספר (שלושה מכל מגזר - יהודי-כללי וערבי). על סמך נתונים אלה ננתח את האופן שבו שחקנים שונים מבינים את תפקידו של בית הספר, את מקומה של הטכנולוגיה בתוכו ואת האופן שבו תפיסות אלו מעצבות את ארגון הלמידה וההוראה ומעוצבות על ידי ההקשר החברתי תרבותי בו מתקיים בית הספר. ניתוח זה יכול להציע שתי תרומות מרכזיות: 1) התבוננות מעמיקה באופן שבו מערכות חינוך מגיבות למצבי חירום; מיפוי המודלים השונים שמפעילות קהילות שונות כדי לגשר בין צרכים מקומיים לדרישות המדינה יתרום לקובעי המדיניות כמו גם לתיאוריה חינוכית. 2) תרומה להבנה רחבה של האופנים שבהם טכנולוגיות חינוכיות מאומצות, באמצעות מיפוי וחשיפת האופן שבו הטמעתן קשורה בהקשר החברתי-תרבותי בו פועלים בתי הספר, ובתהליכי הבניית המשמעות שעושים צוותי חינוך. 

לקריאת הדו"ח המלא