מסלול 'ירוק' VS מסלול 'אדום' בבדיקת בקשות לביצוע מחקר במוסדות חינוך מה ההבדל בין שני מסלולי הטיפול בבקשות? אם הבקשה סווגה למסלול 'ירוק' – יופק לפונה על ידי לשכת המדען הראשי, ללא בדיקה, מסמך היתר, שאותו יש להציג למנהל/ת המוסד החינוכי בו מבוקש להתבצע המחקר.אם הבקשה סווגה למסלול 'אדום'- הבקשה תיבדק באופן מעמיק על ידי לשכת המדען הראשי. אם תאושר- יופק לפונה מסמך היתר לביצוע המחקר, שאותו יש להציג למנהל/ת המוסד החינוכי בו מבוקש להתבצע המחקר. האם אפשר לדעת מראש לאיזה מסלול טיפול תסווג הבקשה? באתר האינטרנט של לשכת המדען הראשי מפורטת רשימה של מאפיינים המתאימים (כל אחד בפני עצמו) לסיווג בקשה למסלול טיפול 'אדום' (למשל, בקשה הכוללת תשאול בנושא 'טראומה'). אם הבקשה אינה מתאימה לאף אחד מהמאפיינים המפורטים- היא תסווג למסלול טיפול 'ירוק'. האם סיווג הבקשה לאחד משני המסלולים מתבצע באופן אוטומטי על ידי המערכת המקוונת באמצעותה הוגשה הבקשה? באופן עקרוני , הסיווג אכן מתבצע באופן אוטומטי על ידי המערכת המקוונת בהתאמה לנתונים אותם הזין/ה מגיש/ת הבקשה. עם זאת, הסיווג ייקבע סופית על ידי בוחן/ת הבקשה מטעמה של לשכת המדען הראשי לאחר בחינת הנתונים שהוזנו. כמה זמן אורך הטיפול בבקשות בכל אחד מהמסלולים? הטיפול בבקשות שסווגו למסלול 'הירוק' אורך ימים ספורים (ממועד הגשת הבקשה ועד הפקת מסמך ההיתר).משך הטיפול בבקשות שסווגו למסלול 'האדום' מותנה במידת המורכבות של הבקשה (למשל, האם נדרשות התייעצויות עם יחידות אחרות במשרד המייעצות ללשכת המדען הראשי ) כמו גם במשך התגובה של הפונה לבקשות, להבהרות, לתוספות ולתיקונים, ככל שיידרשו ממנו על ידי בודק/ת הבקשה. זמן הטיפול הממוצע הינו כחודש וחצי (ממועד הגשת הבקשה ועד הפקת מסמך ההיתר) האם אפשר להעביר את הבקשה בין מסלולי הטיפול לאחר שסווגה? העברת בקשה ממסלול 'אדום' למסלול 'ירוק' ניתנת לביצוע אם התברר כי הפונה טעה באופן המענה על שאלות הסינון או שלא הבין את משמעותה של שאלה/שאלות מסוימת/מסוימות ובעטיה של טעות זו סווגה הבקשה למסלול 'אדום' במקום למסלול 'ירוק'. העברת בקשה ממסלול 'ירוק' למסלול 'אדום' אפשרית אם מעדיף הפונה כי הבקשה תיבדק לעומקה על ידי לשכת המדען הראשי מהם המסמכים אותם יש להציג למנהל/ת המוסד בו מתוכנן להתקיים המחקר בכל אחד ממסלולי הטיפול? במסלול 'ירוק' יש להציג למנהל/ת בנוסף למסמך ההיתר שהופק על ידי לשכת המדען הראשי את המסמכים האלה: תקציר הצעת המחקר, כלי המחקר ומכתב פניה שנועד להפצה בקרב הורי התלמידים המועמדים להיכלל במחקר (ככל שהמחקר כולל תלמידים)במסלול 'אדום' יש להציג למנהל/ת, בנוסף למסמך ההיתר שהופק על ידי לשכת המדען הראשי, את מכתב הפניה, שנועד להפצה בקרב הורי התלמידים המועמדים להיבדק (ככל שהמחקר כולל תלמידים), וכן לפי הצורך, מסמך/ים נוסף/ים, אם מוזכר/ים מסמך/ים כזה/כאלה בהיתר שהופק. בקשות לביצוע מחקרים בתקופת הקורונה האם ניתן לקבל היתר לביצוע מחקרים הכרוכים בכניסה למוסדות חינוך לשנת הלימודים תשפ"א? כן, אך מימוש ההיתר יותנה באי קיומן של מגבלות מטעמם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, שיש בהן כדי למנוע את כניסתם של גורמים חיצוניים למוסדות החינוך (ובכלל זאת, חוקרים המבקשים לבצע בהם מחקרים) לאור החשש להתפשטות הנגיף.לאור זאת, מומלץ לגבש חלופה להליך איסוף המידע המתוכנן במסגרת המחקר, שתאפשר את ביצועו ללא כניסה פיזית למוסד החינוכי. האם בקשה הכוללת חלופה לביצוע המחקר שלא באמצעות כניסה למוסד החינוכי יכולה להיות מטופלת במסגרת 'מסלול הטיפול הירוק"? כן, בכפוף לאלה:אילו התבצע המחקר במוסד החינוכי, הייתה הבקשה המתייחסת אליו מסווגת ל"מסלול טיפול ירוק"הבקשה אינה כוללת התקשרות מקוונת מרחוק (למשל, באמצעות תוכנת zoom ) בין עורך/י המחקר לבין הנבדקיםאם הבקשה כוללת שימוש בכלי מחקר מקוונים, המידע ייאסף באופן שאינו מזהה את הנבדקים. דוגמה לפעולה אותה ניתן להתיר במסגרת "המסלול הירוק": הפצת שאלון לא מזוהה ולא רגיש למילוי עצמי על ידי הנבדקים, בדואר/במייל או בדרך אחרת. יש לשים לב, כי בהעדר אפשרות למסור לעורך/י המחקר את פרטי ההתקשרות עם הנבדקים/הוריהם, שהיו נחוצים לו/להם לצורך הפצת השאלון בכוחות עצמו/ם, ההפצה תתבצע על ידי נציג המוסד החינוכי. לצורך זאת, על עורך/י המחקר לספק להנהלת המוסד את נוסח הפנייה מטעמו/ם למועמדים להיבדק/להורים יחד עם הכמות הנחוצה של עותקי השאלון או הקישור האינטרנטי, שבאמצעות הכניסה אליו ימולא השאלון. מהם השיקולים הייחודיים הנוגעים לבדיקת בקשות לביצוע מחקר הכולל התקשרות מקוונת מרחוק ואשר סווגו ל"מסלול טיפול אדום"? במקרה של איסוף מידע מזוהה, מהי היכולת של עורך/י המחקר להגן על המידע שייאסף באופן שיבטיח את שמירת פרטיותם של כלל המשתתפים במחקר, בהלימה להנחיות בנושא של היחידה לאבטחת מידע במשרד החינוך? כיצד תתבצע ההגנה על פרטיותם של המשתתפים במחקר באופן מיטבי, לנוכח התקשרות מקוונת עמם, במסגרתה הם עשויים להיחשף בפני עורך/י המחקר בחדרם הפרטי או במקום אחר בביתם/במקום ההתקשרות (גם במקרה שבו לא יתועדו פרטים המזהים אותם במהלך התקשרות זו)? במקרה של תשאול בנושאים רגשיים, ובפרט בקרב תלמידים: כיצד תסופק מעטפת תמיכה הולמת במשתתפים בשלושה שלבים: לקראת ההשתתפות באיסוף המידע, במהלכה ולאחר סיומה? במקרה של ראיונות/הנחיית קבוצת מיקוד: מהם הדגשים שיינתנו לצורך הכשרת אוסף/י המידע לעריכת הפעולה באמצעות התקשרות מרחוק?במקרה של תצפיות מקוונות בשיעורים: כיצד תובטח זכותו של כל משתתף בשיעור והוריו לא להיות מושא לתצפית המבוקשת מבלי שתיפגע השתתפותו בשיעור בדרך כלשהי? האם ניתן לפנות בבקשה להיתר לשימוש, לצורכי מחקר של חברי סגל אקדמי/סטודנטים, בנתונים שנאספו על ידי בעלי תפקיד (כגון מורים, מנהלי בתי ספר) ב"תקופת הקורונה"? כן, במרבית המקרים ההיתר יותנה בכך שהנתונים לא יימסרו במתכונתם הגולמית אלא במתכונתם המעובדת בלבד, כך שלא יכללו כל פרט המזהה תלמיד, בעל תפקיד או כל אדם אחר (ככל שתועדו פרטים מזהים בחומרי הגלם המקוריים המבוקשים למסירה).