​השפעת מאפייני תכניות ייחודיות להכשרת עובדי הוראה על השתלבותם של הבוגרים במערכת החינוך

​ תמצית המחקר:

 מורים מהווים את לב ליבה של המערכת החינוכית, ועל כן אופן הכשרתם לקראת הכניסה לבית ספר ככלל ולכיתה בפרט הוא מרכיב חשוב ביותר בתהליך למידתם ומהווה גורם חשוב המשפיע על הישארותם והתמדתם כמורים.

בשנים האחרונות, מקצוע ההוראה נתון במשבר, בין השאר משום שקיים מחסור בכוח הוראה איכותי ומיומן. עפ"י סקר שנעשה ע"י ה-OECD השיעור השנתי של נשירת מורים בישראל עולה על 6%. נתונים נוספים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי נכון לשנת 2011 שיעור המורים אשר עוזבים את ההוראה לאחר שנה עומד על 10%, ומאז שנת 2008 שיעור העזיבה של מורים לאחר שלוש שנים עומד על 20.8%. מגמה זו של נשירת מורים ממערכת החינוך נצפית גם במדינות נוספות ברחבי העולם וההתמודדות המרכזית עימה אל מול הצורך במשיכת מועמדים איכותיים להוראה באה לידי ביטוי בפיתוח מסלולי הכשרה חלופיים. התוכניות המוגדרות כחלופיות שונות זו מזו במשכן, בתוכניות הלימודים שהן מציעות, באופי ההכשרה שהן מעניקות ובליווי של הבוגרים בעת השתלבותם במערכת הבית ספרית.

הספרות על השפעתן של תוכניות חלופיות להכשרת עובדי הוראה מגלה שיח אמביוולנטי בקרב החוקרים לגבי יכולתן של תוכניות אלו לתרום למאגר כוח הוראה בעל מוטיבציה ואיכותי. כמו כן, התגלו במחקרים ממצאים שאינם עקביים וחד משמעיים. לדוגמא, בחלק מהמחקרים נמצא כי הכשרה חלופית תורמת להעלאת הישגי התלמידים בעוד שבמחקרים אחרים נמצא כי תלמידים אשר למדו אצל בוגרי הכשרה מסורתית הפגינו הישגים גבוהים יותר. כמו כן, נמצא כי שיעור הנשירה של בוגרי המסלולים החלופיים אינו שונה משמעותית מזה של בוגרי המסלולים הרגילים. גם בישראל נעשו מחקרי הערכה בנוגע לתוכניות החלופיות ולקשר שבין אופי התוכנית לאיכות המורים וכן לשביעות רצונם להתמיד בהוראה. אחד ההיבטים שאינו בא לידי ביטוי מספק בשדה המחקרי כיום, הוא תהליך הקליטה וההשתלבות של הבוגרים מסיימי התוכניות החלופיות במערכת החינוכית.

המחקר המוצע מתמקד בהערכת שש תוכניות חלופיות המיושמות בישראל, שהן בעלות מאפיינים אידיאולוגיים, פדגוגיים ומנהליים שונים. הערכת תוכניות אילו תיבחן בהקשר של השתלבות המורים בעבודה, בהיבטים שונים וביניהם התמדה בהוראה, תרומה לקהילה הבית ספרית ולתהליכים לימודיים וחינוכיים בכיתה. ייחודיות המחקר המוצע היא בהסתכלות ההוליסטית וההשוואתית שהוא מציע על שש תוכניות שונות, מאפייניהן והקשר שבין מאפיינים אלו להשתלבות המורים במערכת הבית ספרית. על מנת לקבל תמונת מצב כוללת, משתתפי המחקר ייצגו רבדים שונים: (1) האקדמי: מפעילי התוכניות החלופיות, (2) המורים: בוגרי התוכנית החלופיות והמסורתיות (הן אלו שהתמידו והן אלו שנשרו מהוראה), ו-(3) הבית ספרי: המורים המלווים את הבוגרים והמנהלים אשר קלטו אותם. בשלב הראשון של המחקר ניצור מאגר נתונים, נבצע ניתוח מסמכים מקיף ונקיים ראיונות עם קבוצות מיקוד של בוגרי התוכניות השונות, לצורך הפקת תובנות בנוגע לגורמים משמעותיים שעשויים להשפיע על אופי ומידת השתלבותם במערכת הבית ספרית ושיסייעו בבנייה ותיקוף השאלונים שישמשו במחקר. בשלב השני בוגרי התכניות יענו על שאלונים, וירואיינו המשתתפים מהרבדים השונים. המחקר ישלב למידה מסיפורי הצלחה: ייבחרו מספר בוגרים אשר בלטו בהשתלבות מוצלחת בהוראה ואלו יראוינו, ויתבצעו תצפיות בכיתתם על מנת להעמיק וללמוד ממקרים אלה על מאפיינים שעשויים לתרום להשתלבות טובה בהוראה.

קול קורא: תכניות ייחודיות להכשרת עובדי הוראה

  מטרות התכנית:

לבחון את השתלבותם של בוגרי התכניות הייחודיות בטווח הבינוני והארוך (שלוש שנים ומעלה) תוך השוואה לבוגרי תכניות רגילות ותוך התייחסות לממדים הבאים: תרומה לתהליכים לימודיים וחינוכיים בכיתה, תרומה לקהילה הבית ספרית הרחבה, שביעות רצון מהעיסוק בהוראה ומסביבת העבודה, התמדה במקצוע ובמוסד והתפתחות קריירה.

 בשיתוף עם:

מינהל עובדי הוראה

• לעיון במצגת מסכמת